סוף סןף, נמצאה הסיבה האמיתית למשבר הכלכלי. דן אריאלי, מגדולי הכלכלנים שאני לא שמעתי עליהם*, קובע שזה הכל בגלל שאת כדור הארץ תקף בשנים 2006-7 וירוס של אי רציונליות שגרם לאנשים להשקעות לא רציונליות.

עושה רושם שאריאלי לא ממש מבין את ההגדרות של המושגים "רציונליות" ו"טעות". נניח שקמתי בבוקר, הצצתי מהחלון ואופס ירדה עלי טיפת גשם (דבר שקרה ביום חמישי). בעקבות זאת כשיאצתי מהבית סחבתי איתי מטריה, וכמובן שבמשך כל הזמן שלא הייתי בבית לא היה אפילו ענן אחד בשמים. האם ההחלטה לקחת את המטריה היתה טעות? ודאי, האם היא היתה לא רציונלית? לא, היא היתה רציונלית לחלוטין.

אני מטיל בכלל ספק בכך שאנשים עושים החלטות אי רציונליות שיש טעם לדבר עליהן. כל החלטה בן אדם חשב עליה חצי דקה לפני שפעל לפיה היא רציונלית לחלוטין ורק החלטות אינטינטיביות/רפלקסיביות יכולות להיות לא רציונליות, אבל כאשר מדברים על החלטות כלכליות בסדר גודל של קנית בית, או השקעה גדולה בבורסה, איך אפשר לטעון שהן לא רציונליות?. טעויות לא נובעות בהכרח מחשיבה אי רציונלית אלא מחוסר מידע, התנהגות אקראית ידועה מראש של ערך הנכס המושקע, וחוסר יכולת אינטלקטואלית להגיע למסקנות הנכונות**.

ניקח כדוגמא צעירים בני 20 שנכנסים היום לשוק העבודה ובזכות כל החוקים הסוציאליים מתחילים להפריש כסף לביטוח לאומי ולפנסיה. לדעתי יש יותר מ50% סיכוי שעד שהם יגיעו לגיל הפנסיה – 67 יקרה אחד מהדברים הבאים: הם ימותו, לא תהיה מדינת ישראל, הם יהגרו מהארץ, הם יאבדו זכויות על חלק מהכסף שהפרישו, הם ישלמו ריבית על החובות שלהם שהיא יותר גדולה מהרווח שנושאת קרן הפנסיה, קרנות הפנסיה לא יוכלו לשלם לכל הפנסיונרים וגיל הפנסיה יועלה. ועדיין כאשר באים ראש הממשלה, מזכל ההסתדרות, מנכל אירגון בעלי העסקים, שר התעשיה, ושר האוצר, ואומרים שזה הדבר הנכון לעשות, האם עדיין יוכל הבן של אריאלי בעוד 47 שנה לטעון שהאנשים האלו התנהגו בצורה לא רציונלית?

אבי טרח וכתב ביקורת על הספר של אריאלי.

* באמת שזה לא אומר עליו כלום, בטח לא שמעתי על 99.9% מהכלכלנים, ולא משנה עד כמה הם חשובים, זה פשוט מעצבן אותי הצורך של עיתון להציג כל כותב כאילו הוא גאון הדור. מקרה לדוגמא הוא הטור של פול קרוגמן בדה-מרקר שבו הוא מוצג כבעל פרס נובל בכלכלה. העובדה שהפרס הוא על ניתוח סחר בין מדינות ולא קשור כלל לשוקי מניות, נדלן או מדיניות מוניטרית שרק עליהן הוא כותב בטור שלו, לא מוזכרת בשום מקום.

** למרות מה שמודעות שמפרסמות לימודי הייטק מבטיחות, לא כל אחד יכול להיות מתכנת טוב וזה אפילו לא ממש ענין של יכולת אינטלקטואלית אלא יותר ענין של צורת חשיבה ויכולת הסקת מסקנות.

הדבר הראשון שמקדם את פני מי שמגיע ללוד ברכבת הוא צפרדע עמוסת זבל וריחנית למהדרין. בעצם לקרוא לתחנת הרכבת הזו "תחנת הרכבת של לוד" יש בו מעט הפרזה מאשר שגבול תחום השיפוט של רמלה נמצא בערך 500 מטר דרומה לתחנה. תושב לוד שרוצה להשתמש ברכבת יצטרך ראשית לתפוס אוטובוס לרמלה או תל אביב בכדי להגיע לתחנה.

לוד מתדרדרת באופן עיקבי מאז שמקסים לוי עזב את ראשות העיר. אני לא יודע אם הוא היה ראש עיר טוב במיוחד או שהוא ניצל את הקשרים המפלגתיים שלו בליכוד ואת אחיו (דוד לוי) בכדי לקבל תקציבים, אבל תהיה הסיבה אשר תהיה בתקופתו כראש עיר לוד פרחה והתחדשה. אחריו באה סידרה של ראשי עיר חדלי אישים יותר או הרבה יותר, ולוד פשוט מתדרדרת בקצב קבוע ומאוד מדכא.

ומה הממשלה עשתה בשביל לעזור ללוד? האם איחדו אותה עם רמלה בכדי שלפחות ניתן יהיה להתיחס לבעיות של שתי הערים במסגרת אחת משותפת ? – לא. האם הועונקה לה עזרה כספית קבועה בדמות סיפוח שטח מרובה ארנוה של נמל התעופה? ודאי שלא. האם הוקמו מוקדי משיכה לאוכלוסיה החזקה של לוד שדיללו את העיר? ודאי, קודם עיר הוילות של שוהם ולאחריה מודיעין.

היום מי שגר בלוד נמצא שם מתוקף הרגל או בגלל שאין לו כסף לעבור למקום טוב יותר. אני לא מצליח לחשוב על אדם אחד שאני יודע שנולד בלוד והמשיך לגור בה אם היתה לו ברירה. אפילו בימים הטובים יותר בעבר כאשר עבדתי בטלרד איש מהעובדים האחרים לא חשב לעבור לגור בלוד בשביל לקצר זמני הגעה לעבודה, ולפי הפקקים בבוקר בכניסה ללוד מכביש ירושליים תל אביב אני יכול לנחש שגם עובדי מרכז המיחשוב של בנק לאומי ויתר המפעלים שמאכלסים את איזור התעשיה הצפוני של העיר לא עברו לגור בה.
בזמן שקצב הריבוי הטבעי הממוצע בישראל הוא בסביבות2% בשנה, בחמש השנים שבין 2000 ל 2005 האוכלוסיה של לוד גדלה ב2%.

אחרי לפחות ועדה קרואה אחת כנראה שסוף סוף ירד למישהו במשרד הפנים האסימון שכרגע הבעיה של לוד אינה בעיקרה בעיה של ניהול אלא של יכולת למשוך אוכלוסיות חזקות שיוכלו לשלם ארנונה. כנראה שההצעה היא לספח ללוד שטחים "חקלאים" של מושב ניר צבי ומועצה איזורית עמק לוד שנמצאים ממערב לשכונת גני אביב. אין לי שום מושג האם זה מה שיעזור ללוד, אבל מאחר שזהו האיזור בו נמצאת תחנת הרכבת המישנית של לוד לכאורה זה בדיוק המקום בו ניתן לפחות לנסות לשחק עם הרעיון של פיתוח סביבה עירונית מסביב למרכז תחבורה ציבורית בדמות הרכבת.

מי לא מרוצה? כמובן בעלי השטחים באזורים האלו אבל למרבה התמיהה גם ה"אירגונים הירוקים". הטענה שלהם היא שזה פוגע בשטחים הירוקים במרכז. שטחים ירוקים? האם מישהו אי פעם חווה את השטחים האלו, או יודע מה מגדלים בהם? בתור תושב לוד הפעמים היחידות שעברתי באזורים הירוקים האלו היו כאשר נסעתי לכיוון מחלף שפירים דרך כביש המושבים.לשטחים הירוקים האלו יש חשיבות רק עבור חלק שולי מאוכלוסיית לוד והם חסרי כל חשיבות שהיא ליתר אוכלוסיית אזור המרכז.

איך הירוקים מצדיקים את ההתנגדות שלהם בזמן שמאוד קשה לשמוע אותם מתנגדים להתפשטות של ראשון, רחובות, פתח תקוה, נס ציונה, רמלה, באר יעקב, בשטחים שהיו פתוחים בעבר? הטענה היא שהשינוי חורג מתוכנית המתאר הארצית (תמ"א) 35.

אני הבן אדם האחרון שיזלזל בחשיבותו של תכנון מראש והחשיבות של ההקפדה עליו, אבל כאשר אני קורא (הדגשה שלי)

אנו מערערים על הנחת היסוד של משרד הבינוי והשיכון כי “הדרך היחידה להפוך את לוד לעיר אטרקטיבית, הינה ע”י הוספת שטח נרחב לתחום שיפוטה של העיר ופיתוח שטח זה, בנוסף כמובן לטיפול נמרץ ביתר הבעיות הקיימות בעיר”. אדרבא, ברוב המקרים שבהם ננקטו צעדים כאלה בערים חלשות מבחינת האטרקטיביות שלהן, תוספת השטחים הביאה להגדלת היציאה של אוכלוסייה מבוססת משכונות קיימות, לירידה נוספת בערכי הדיור והקרקע בשכונות אלה, ולהקצנת הקיטוב החברתי בתוך העיר.

לפי ויקיפדיה השכר הממוצע בלוד הוא 4600 בעוד שהממוצע בארץ הוא 7500, אז על איזו אוכלוסיה מבוססת מדברים? האוכלוסיה המבוססת ברובה כבר מזמן עזבה את העיר.

אבל הכי מעצבן הציטוט הבא (מודגש במקור)

הדרך לשקם ולחזק את לוד היא באמצעות תוכנית אסטרטגית לחידוש עירוני, הכוללת השקעה מאסיבית בתשתיות ובשיקום שכונות במרקם העיר הבנויה כיום, תוך ניצול הפוטנציאל הקיים בה כצומת רכבות ראשית, קרבתה לשדה התעופה וחשיבותה ההיסטורית והארכיאולוגית. כל זאת תוך הפעלת אמצעי מדיניות נוספים כמו השקעה בחינוך, אכיפה מוגברת והעצמת הקהילה, כפי שאכן ביקשה לעשות החלטת הממשלה 2264 מיום 21.07.2002.  ובהתאם למדיניות התכנון הארצית – תמ”א 35.”

אני לא אשתמש פה במילים גסות לתיאור החשיבות שתושבי לוד מעניקים להיסטוריה וארכיאולוגיה של העיר (במידה והם בכלל מודעים לה). בעצם ההצעה פה היא לחזור שוב על פרויקט שיקום השכונות מסוף שנות השבעים ותחילת השמונים. אל תטעו, הפרויקט הצליח ולמשך מספר שנים שכונות שהיו אומללות הפכו להיות נסבלות ואולי יותר מכך, אבל הפרויקט לא שינה את מצבם הסוציואקונומי של התושבים באותן שכונות והם נשארו עניים גם אחרי סיום הפרויקט ועם הזמן אותן השכונות התחילו שוב להתפורר והעיריה שאיבדה את האוכלוסיות החזקות שלה לא יכלה להעמיד את המשאבים הדרושים לטובת אותם אזורים* אפילו כאשר לא סבלה מחוסר יכולת תפקוד בסיסית.אז מה, שוב להביא צבעים ויתר שיפוצניקים בשביל שלמשך מספר שנים העיר תראה טיפה פחות גרוע ממה שהיא באמת? לא הגיע הזמן לנסות קונספט של חכה במקום הקונספט של הדגים?

להבדיל מהמדינה שמציעה משהו, הירוקים ואנשי "מרחב" מציעים לתושבי לוד בעיקר באזז וורדס כאילו שזו הפעם הראשונה שמציעים להם את אותן מילים החסרות כל תוכן אמיתי והן לא שמעו בדיוק את אותן מילים בכל פעם ששר היה מתבלבל בדרך ומגיע לעיר. הירוקים צריכים להגיד את האמת, בשבילם השטחים החקלאיים של ברוני המושבים שמספקים עוד מנת חמצן קטנה לעשירי רמת אביב יותר חשובים מכמה מסוממים, אתיופים רוסים וערבים שמשום מה גרים בחורבה הנקראת לוד. אני מציע שבמקום אונניה של מילים מפוצצות אנשי מרחב יבחנו שטחים בשכונת בנית באזור תחנת הרכבת ויענינו יזמים בפרויקט פינוי בינוי באזור. לי עולה בראש מעונות סטודנטים עבור אוניברסיטת תל אביב, אבל אני בטוח שיש אנשים יותר יצירתיים ממני.

ומילה אחת ליודן. אני יודע שזה נורא היפי, שיקי וטריקי להשחיל את המילה "מוחלשים" לכל משפט שני כאשר רוצים להראות כאילו עוזרים לחלשים, אבל במקרה של לוד אלו התושבים שלה בעצמם שכל פעם שהיתה להם אפשרות בחרו ראש עיר לפי הכיפה שלו והשנאה שלו לערבים או לפי יכולת ניהול קבוצת הכדורגל המקומית או כל סיבה מפגרת אחרת שאין בה אפילו שמץ של יכולת ניהול עיר. בגדול תושבי לוד באופן ברור ועיקבי החלישו את עצמם ואין פה שום ענין של "החלשה" מבחוץ. למעשה אם ההורים שלי לא היו גרים בעיר, דבר שמאלץ אותי מדי פעם לעבור בה, לא הייתי טורח לכתוב את המגילה הזו כי לדעתי התושבים מקבלים היום בדיוק את מה שמגיע להם.

*במשך תקופה ארוכה עובדי העיריה עצמה לא קיבלו שכר