קטגוריה: ירוק

האמת הלא נעימה של ועידת האקלים בקופנהגן

כן, כנראה שבממוצע כדור הארץ היום חם יותר מאשר היה לפני 50 שנה. כלומר, צריך להיות אדיוט אמיתי בשביל להתעלם מכך שארטיקה נמסה, אפילו אם העובדה הזו לא מעידה באופן ישיר על התחממות (יתכן שכבר עשרות שנים המים שם חמים יותר ופשוט רק עכשיו רואים את התוצאות). הסיבות לעומת זאת, נתונות במחלוקות, לא שיש לכם סיכוי ממשי לדעת על זה מאשר שאמצעי התקשורת המובילים ברחבי העולם עושים כמיטב יכולתם להתעלם מטענות החולקים מצד אחד, ולהציג אותם כמשוגעים פאנטים עובדי חברות נפט מצד שני.

הבעיות שלי עם הענין הם כאלו

  • מנסיון אישי, למרות כל הזעקות אני לא רואה את האפקט בעין. אני חי כבר 35 שנה באזור החוף והגורם היחידי שבינתיים מעצב את החוף הוא בני אדם ולא טבע. אם אכן היתה עליה רצינית במפלס מי הים כפי שהבטיחו רואי השחורות, אז הים בתל אביב היה מגיע עד הטיילת ומצוקי הכורכר של הרצליה היו "נאכלים" בקצב מהיר יותר. (ארטיקה שמפשירה לא גורמת לעליית מפלס הימים בגלל חוק ארכימדס )
  • לא מאמין ביכולת הניבוי ארוכת הטווח של מדעני האקלים. אנשים שגם לווינים, אלפי תחנות מדידה, ומחשבי על, לא עזרו להם לתת לי אתמול תחזית בסגנון "יש 80% סיכוי לגשם בסביבות שעה 20:00 במרכז תל אביב" שהיתה עוזרת לי להמנע מלהירטב אתמול. אנשים שלא מסוגלים לחזות דברים כאלו ברמת הצלחה גבוהה, איך הם בכלל יכולים לטעון שהם מסוגלים לתת תחזית לעוד 10 שנים? אז נכון שהמדע של היום יודע למה מזג האויר מתנהג בצורה מסוימת, ויודע את זה מספיק בכדי להביא תועלת, אבל גם האינדיאנים יכלו לחזות מזג אויר לפי צבע השקיעה וכיוון הרוח. להבנתי, המובהקות הסטטיסטית של תחזיות אקלימיות לטווח הארוך לא מספיק טובה בכדי שניתן יהיה לקבוע מדיניות לפיה.
  • ידע מדעי אישי מיותר שגורם לי לפקפק ביכולת המדעית לחזות מזג אויר כרגע. מאחר והיתה חסרה לי נקודה לפטור באנגלית בפסיכומטרי, נאלצתי לקחת קורס באנגלית באוניברסיטה. המטלה שלי בקורס היתה קשורה לתרגום מאמר על השפעת האוקיאנוסים על ההתחממות הגלובלית, מאמר שניגשתי לקריאה שלו כמאמין אדוק וסיימתי אותו ככופר. לא זוכר את הפרטים, אבל המאמר דיבר על כך שתמסורת החום באוקיאנוסים היא מנגנון מאוד מורכב ואיטי שאינו ברור לחלוטין (לפחות לפני 20 שנה) והמסקנה הברורה היא שלא ברור שמה שאנחנו חווים עכשיו אינו תוצאה של דברים שקרו לפני עשרות שנים. בנוסף כמובן שניתקלתי באפקט העמעום שיכול להסביר את ההתחממות של אירופה כתוצאה של שיפור ברמת זיהום האויר בה.

המורכבות של הנושא, וחוסר היכולת לספק הסברים על למה בשנים האחרונות יש ירידה של הטמפרטורה בעולם, ובשנה שעברה היתה סופת חורף די חזקה בצפון ארצות הברית, הביאה את כוהני ההתחממות הגלובלית לשנות את שם הדת למשהו פחות מדיד מדעית, ועכשיו היא נקראת "שינוי אקלימי גלובלי". עם זה כבר אי אפשר להתווכח כי אכן האקלים משתנה כל הזמן, אנחנו יודעים את זה מנסיון אישי….

בשבועות האחרונים ניחתו עוד מספר מכות על הדת הזו, אבל אני פשוט אשלח אתכם לקרוא אצל דוגמא נגדית על בעיות המדידה של טמפרטורות, ומה שנראה כמו התאמת מדידות למסקנות רצויות או סתם מדע רע.

אל גור כנראה שלא יגיע לועידה בקופנהגן, אבל יהיו שם הרבה מאוד פוליטיקאים שרוצים להתחנף לסניפי הדת המקומיים שלהם ולנצל את ההיסטריה לגזילת עוד חרויות מאנשים, כלי תקשורת שיודעים שאין משהו שמוכר יותר עיתונים בכותרות בסגנון "סוף העולם מגיע", ומדענים שבסך הכל רוצים להבטיח את המשך זרימת התקציבים הגדולים למעבדות שלהם.

חוק איסור על שקיות ניילון, גם מיותר וגם לא ירוק

זה יפה לגלות שאיכות הסביבה הוא נושא שקרוב לליבם של חלק מחברי הכנסת, אבל החוק המוצא לאיסור אריזת מוצרים בשקיות ניילון הוא מעשה שטות ממספר סיבות:

  1. החוק רוצה לשלול חירויות עיסוק מהאזרחים. האם צפוי רווח כל כך גדול שמצדיק זאת? לפי האנקדוטות המופרכות של ח"כ טרטמן "אותן שקיות ניילון ( 30 אלף טון של שקיות ניילון המיוצרות בארץ) מתלבשות על שוניות אלמוגים וגורמות להן נזק אדיר, או נצמדות לשמשת רכב בעת נסיעה ומהוות סכנה של ממש", לא. הרי אנחנו יודעים ששקיות הניילון מתל אביב לא נוסעות מיוזמתן לאילת, ואני לא מכיר אדם שנצמדה לו שקית לחלון והפריעה לו לנהוג. החוק הזה כמו חוק הפאבים של רוחמה אברהם בא לשלול זכויות אזרח על בסיס התקוה בלבד שהתוצאה תהיה טובה.
  2. ומי ינזק כלכלית מהחוק? השכבות החלשות כמובן. החוק יכול להגיד מה שהוא רק רוצה על צורת התמחור של שקיות הנייר שאמורות להיות אלטרנטיביות לשקיות הניילון, אבל בסופו של דבר החנויות לא יספגו את העלות (שקיות הנייר יקרות יותר מהניילון) ויעלו את המחירים.
  3. והכי גרוע שהחוק הזה בכלל לא ירוק. רז גולדניק קורא לו מעשה חלם. לרשימה של רז אפשר להוסיף גם ש
  •  בארץ, בהרבה בתים עושים שימוש חוזר בשקיות הניילון כשקיות לפח, ושקיות נשיאה ואריזה, בעוד ששימוש חוזר לאותם צרכים בשקיות נייר הוא יותר בעיתי.
  • בארץ אין עצים לכריתה וכל הנייר מיוצר מעץ מיובא. את שקיות הניילון מיצרים מכמות קטנה מתוך יבוא הנפט וספיחיו לארץ. את אותו חיסכון בזיהום ממוצרי נפט שיתקבל כתוצאה מהפסקת השימוש בשקיות הניילון, יתבזבז (אם לא יותר מכך) על הדלק שנדרש רק בכדי להוביל עצים לארץ. הגיע הזמן שנדקדם למאה העשרים באחת וכמו בכל מדינות המערב נתחיל לשפוט את הידידותיות לסביבה לפי "טביעת הרגל האקולוגית" ולא לפי שיקולים מקומיים ביותר. עבור המכוניות החשמליות של טויוטה החברה מצהירה שטביעת הרגל האקולוגית של יצור המכונית הוא מספיק גדול כך שרק לאחר שימוש של 20,000 קילומטר היא תהיה (בחישוב הכולל) יותר ידידותית לסביבה ממכונית בנזין רגילה.

אז מה היה לנו פה? לא הרבה יותר מפופוליזם זול. אם חברי הכנסת היו רציניים בכוונות הירוקות שלהם, הם היו נטפלים לחיתולים חד פעמיים שהם לא פחות מזהמים ויש להם תחליף פשוט וגם הרבה יותר זול, אפילו אם מביאים בחשבון גידול בכמות הכביסה.
ואם כבר ממש יש עודף תקציבי שממנו ניתן להקים את מערך הפיקוח שידרש לאכיפת החוק, אז עדיף להוציא אותו על חינוך והעלאת מודעות כללית לנושאי המחזור. ובכלל, אם יש כסף, לא עדיף להשקיע אותו בפיקוח מאוד קפדני על מפעלי התעשיה המזהמים באיזור הקריות?

קשור ולא קשור: למה אנשים "ירוקים" חייבים, אבל ממש חייבים, לטבל את דבריהם בדברי שטות פופלאריים. מה הוסיף המשפט "אני בטוח שגם הם לא רוצים לתרום לעוד כריתה של עצים (ובכך גם לתרום להתחממות הגלובלית)" לטיעון שלו? הרי כל ילד יודע שנייר מיצרים מ"חוות עצים" בקנדה, ארצות הברית וסקנדינביה בצורה שהיער מתחדש כל הזמן. כריתת העצים שהוא מתיחס אליה כנראה, מתרחשת בברזיל ואינדונזיה למטרת הפיכת שטחי אדמה לקרקע חקלאית וללא שום קשר ליצור נייר. והקטע שכריתת עצים תורמת להתחממות הגלובלית, גובל בסיפור מעשיה שלא מספרים אפילו לילדים.

זבל של נתונים

משרד איכות הסביבה מספק נתונים (אולי בכדי שנוכל לכפר על חטא חוסר המיחזור ביום כיפור?) על כמות הזבל ה"מיוצרת" בישראל. חבל שהפירוט של מי הראשות המקומית המזבלת ביותר לא מצדיק את כמות זבל הנירת שנוצר בשבילו.

"חמש הרשויות בהן כמות הפסולת לאדם היא הגבוהה ביותר הן סביון עם 4.47 קילוגרם פסולת לאדם ביום, במקום השני אילת עם 3.45 קילוגרם, במקום השלישי אפעל עם 2.98 קילוגרם, ברביעי תל אביב עם 2.62 קילוגרם ובמקום החמישי טבריה המייצרת 2.62 קילוגרם פסולת לאדם ביום."

לפני שמתחילים לחשוב מחשבות עגומות על עשירי סביון ואפעל ועל בועת חוסר השמירה על הסביבה התל אביבית, כדאי לנסות להבין מיהו האדם שעליו מדברים הנתונים. יתכן שאני טועה אבל נראה לי שבמונח אדם מתכוונים הנתונים לתושב, ואז הכל נהיה ברור. שתי ערי תירות שבכל יום הרבה אנשים שלא גרים בהן מיצרים שם זבל, שתי מועצות עשירות שבכל יום מבלים בהם גם נהגים, עוזרות, או-פר, וגננים שלא מתגוררים בהן, והעיר שאליה מגיעים כל יום הרבה אנשים מכל רחבי הארץ לעבוד ולבלות. המיקום של כל המקומות האלו בראש הרשימה לא מפתיע וגם לא מעיד על שום דבר.

גם החישוב הכללי לגבי כל אוכלוסית ישראל מתעלם מהתירות, העובדים הזרים החוקיים והבלתי חוקיים, וכמות חומרי הגלם המשמשת בתעשיה. בלי לשקלל בצורה כלשהיא את השינויים שהיו במשך השנים אין ממש תוקף להצהרה של ראש האגף לטיפול בפסולת מוצקה שיש ירידה בקצב העליה של יצור הזבל בארץ.