חוק איסור על שקיות ניילון, גם מיותר וגם לא ירוק

זה יפה לגלות שאיכות הסביבה הוא נושא שקרוב לליבם של חלק מחברי הכנסת, אבל החוק המוצא לאיסור אריזת מוצרים בשקיות ניילון הוא מעשה שטות ממספר סיבות:

  1. החוק רוצה לשלול חירויות עיסוק מהאזרחים. האם צפוי רווח כל כך גדול שמצדיק זאת? לפי האנקדוטות המופרכות של ח"כ טרטמן "אותן שקיות ניילון ( 30 אלף טון של שקיות ניילון המיוצרות בארץ) מתלבשות על שוניות אלמוגים וגורמות להן נזק אדיר, או נצמדות לשמשת רכב בעת נסיעה ומהוות סכנה של ממש", לא. הרי אנחנו יודעים ששקיות הניילון מתל אביב לא נוסעות מיוזמתן לאילת, ואני לא מכיר אדם שנצמדה לו שקית לחלון והפריעה לו לנהוג. החוק הזה כמו חוק הפאבים של רוחמה אברהם בא לשלול זכויות אזרח על בסיס התקוה בלבד שהתוצאה תהיה טובה.
  2. ומי ינזק כלכלית מהחוק? השכבות החלשות כמובן. החוק יכול להגיד מה שהוא רק רוצה על צורת התמחור של שקיות הנייר שאמורות להיות אלטרנטיביות לשקיות הניילון, אבל בסופו של דבר החנויות לא יספגו את העלות (שקיות הנייר יקרות יותר מהניילון) ויעלו את המחירים.
  3. והכי גרוע שהחוק הזה בכלל לא ירוק. רז גולדניק קורא לו מעשה חלם. לרשימה של רז אפשר להוסיף גם ש
  •  בארץ, בהרבה בתים עושים שימוש חוזר בשקיות הניילון כשקיות לפח, ושקיות נשיאה ואריזה, בעוד ששימוש חוזר לאותם צרכים בשקיות נייר הוא יותר בעיתי.
  • בארץ אין עצים לכריתה וכל הנייר מיוצר מעץ מיובא. את שקיות הניילון מיצרים מכמות קטנה מתוך יבוא הנפט וספיחיו לארץ. את אותו חיסכון בזיהום ממוצרי נפט שיתקבל כתוצאה מהפסקת השימוש בשקיות הניילון, יתבזבז (אם לא יותר מכך) על הדלק שנדרש רק בכדי להוביל עצים לארץ. הגיע הזמן שנדקדם למאה העשרים באחת וכמו בכל מדינות המערב נתחיל לשפוט את הידידותיות לסביבה לפי "טביעת הרגל האקולוגית" ולא לפי שיקולים מקומיים ביותר. עבור המכוניות החשמליות של טויוטה החברה מצהירה שטביעת הרגל האקולוגית של יצור המכונית הוא מספיק גדול כך שרק לאחר שימוש של 20,000 קילומטר היא תהיה (בחישוב הכולל) יותר ידידותית לסביבה ממכונית בנזין רגילה.

אז מה היה לנו פה? לא הרבה יותר מפופוליזם זול. אם חברי הכנסת היו רציניים בכוונות הירוקות שלהם, הם היו נטפלים לחיתולים חד פעמיים שהם לא פחות מזהמים ויש להם תחליף פשוט וגם הרבה יותר זול, אפילו אם מביאים בחשבון גידול בכמות הכביסה.
ואם כבר ממש יש עודף תקציבי שממנו ניתן להקים את מערך הפיקוח שידרש לאכיפת החוק, אז עדיף להוציא אותו על חינוך והעלאת מודעות כללית לנושאי המחזור. ובכלל, אם יש כסף, לא עדיף להשקיע אותו בפיקוח מאוד קפדני על מפעלי התעשיה המזהמים באיזור הקריות?

קשור ולא קשור: למה אנשים "ירוקים" חייבים, אבל ממש חייבים, לטבל את דבריהם בדברי שטות פופלאריים. מה הוסיף המשפט "אני בטוח שגם הם לא רוצים לתרום לעוד כריתה של עצים (ובכך גם לתרום להתחממות הגלובלית)" לטיעון שלו? הרי כל ילד יודע שנייר מיצרים מ"חוות עצים" בקנדה, ארצות הברית וסקנדינביה בצורה שהיער מתחדש כל הזמן. כריתת העצים שהוא מתיחס אליה כנראה, מתרחשת בברזיל ואינדונזיה למטרת הפיכת שטחי אדמה לקרקע חקלאית וללא שום קשר ליצור נייר. והקטע שכריתת עצים תורמת להתחממות הגלובלית, גובל בסיפור מעשיה שלא מספרים אפילו לילדים.

2 תגובות “חוק איסור על שקיות ניילון, גם מיותר וגם לא ירוק”

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים