אני משתדל כבר לא לכתוב כלום על העלגות של YNET כי כמה אפשר, אבל אחרי שאתמול פורסם תרגום המכונה הלחלוטין בלתי קריא של אלגוריתם לדירוג הרלוונטיות של תמונות מבית גוגל, היום הגיע הקטע הבא, בו מופגן שאנשי YNET לא קוראי באתר שלהם, כי אם הם היו קוראים ודאי היו יודעים מהו שערו ההגיוני של הדולר, ושבהריון לא בהכרח מבחינים דרך התחת.
אז YNET עלה בעיצוב חדש, אבל מה הבשורה שהעיצוב הזה מביא איתו? לדעתי הבשורה היא שYNET באופן רשמי סובל מפיצול אישיות חמור ולא יודע להחליט האם הוא עיתון, חנות, לוח מודעות, רשת חברתית, אתר פורומים או אנציקלופדיה, הרי אם עד היום ניתן היה להניח שזו תוצאה של הוספת טלאי על טלאי, היום ברור שזה עיצוב מכוון.
הדבר הנחמד ביותר שלדעתי ניתן להגיד על העיצוב החדש הוא שהוא יותר מתאים לרעיונות עיצוביים של שנת 2008 ונראה הרבה יותר קליל ומודרני. מעבר לזה אין בו שום בשורה עיצובית, שום רעיון חדשני שגורם לך לחשוב וואו.
מבחינה טכנולוגית אני הייתי מצפה מאתר שעולה בשנת 2008 להפיק לקחים מכל מה שנלמד על עיצוב ארים בשנים הקודמות, אבל לYNET לא אכפת. למרות שלכאורה כל מעצב אתרים יודע שגלילה אוטומטית, כמו בחלון המבזקים, היא דבר רע כי אף אחד לא מצליח לקרוא בו דבר פרט לידיעה הראשונה או האחרונה, עדיין השיקוץ קיים ונוסף לו אח בדמות נתונים מהבורסה. יתר על כן השיקוץ של המבזקים דורש פלאש. מה לכל הרוחות הם חשבו בYNET? האם הם באמת חושבים שעל כל מחשב מותקן פלאש (אצלי הוא מותקן אבל לא פעיל פרט למקרי חירום) במיוחד היום כאשר לפחות חלק מהגלישה עוברת לסלולר? (הIPHONE כבר תומך בפלאש?)
נקודה טכנולוגית כואבת נוספת היא הוידאו בשועל האש. פעם הם היו מבקשים שתשתמש בגירסת שועל שקיימת רק במוזיאונים, אבל היום הם כבר לא יעשו צחוק מעצמם, והם מציגים תמונה עם כפתור יפה של play רק שבשועל הוא לא עושה דבר.
ומהטכנולוגיה נעבור לפירסומות. בעצם זה אולי עוד שיפור בעיצוב כי באתר שעושה רושם ש40% משטח הדף שלו מוקדש לפרסום (ואני כולל גם את ההפניות לאתרים האחרים של YNET שאינם קשורים בשום אופן לעיתונות) טוב לדעת שבצד ימין של הדף יש רק פרסומות. האם מישהו יכול לכתוב תוסף לשועל שפשוט מעלים את הצד הזה?
ואולי כדאי להתיחס גם לדברים של יון פדר ולקרוא דרכם את הניסיון הדי נואש של YNET לגרום לאנשים לצאת מגבולות הדף הראשי והמאמרים המקושרים ממנו אל חלקי התוכן האחרים שבאתר. בעיה שבמקום לנסות לפתור אותה על ידי שינוי עיצובי שיחשוף את התכנים, מנסים לפתור אותה על ידי תכמונים.
הכלכלן המתוסכל מעלה תיאורית קונספירציה בכדי להסביר למה חברות הISP הישראליות לא התנגדו בתוקף לחוק. אני לא אוהב תיאוריות קונספירציה ונדמה לי שיש הסבר הרבה יותר פשוט. חברות הISP לא התנגדו לחוק מאחר שברגע שירד ממנו באופן סופי (כך זה נראה) אמצעי הזיהוי הביומטרי הם עשו הערכת עלויות והגיעו למסקנה שהחוק לא יוסיף עלויות במידה כה ניכרת שאי אפשר יהיה לגלגל אותן על הצרכנים (היום הן משווקות אינטרנט מסונן למספר קטן של אנשים ב10 שקל לחודש. בהנחה שזו פעילות לא מפסידה, העלות לכל האוכלוסיה תהיה קטנה). מעבר לכך, החוק מוסיף חסמים שיקשו על מתחרים חדשים להתחיל לתת שירותי ISP ובכך יבצר את מעמדן של החברות הקימות.
אבל מה קרה לחברות התוכן ברשת? איך זה שפרט לYNET הנושא לא זכה לקידום משמעותי אצל אף אחת מהן ולמיטב ידיעתי הן לא טרחו לשלוח נציגים לדיונים?
אולי התשובה טמונה בכך שאצל YNET תוכן פורנוגרפי (אוקי, אירוטי אם אתם מתעקשים) מקודם הישר מתוך העמוד הראשי של האתר בעוד שבאתרי חדשות אחרים כמו וואלה וNRG זה נדיר למצוא תוכן שעשוי ליפול לתוך הגדרות החסימה של הפילטר כאשר יופעל. אבל התרוץ הזה לא יכול לשמש אתרים שמרכיב תוכן הגולשים שבהם מאוד גדול כמו תפוז ונענע. האם לא אכפת להם שבלוגים בעלי תוכן מיני מפורש כמו בנויה לתלפיות וmybody יחסמו?
אז זה מאוד יפה שגדי שמשון מתעמת עם השר אטיאס וגם מכין סרטון יפה (וקודם הוא הכין סטיקרים!!!) , אבל האם בתור דירקטור בחברת תפוז, חברה הנסחרת בבורסה ושרבים מאיתנו ודאי מושקעים בה בצורה כזו או אחרת, ושבסיס הרווחים שלה הוא פרסום שודאי יושפע מירידה בכמות דפים ניצפת, הוא לא צריך לדרוש גילוי נאות של החברה על ההשפעה הצפויה של החוק על עסקי החברה, או שאולי לדעתו לא תהיה כל השפעה?
זיו פוגטש העלה רעיון שבעלי אתרים באינטרנט צריכים להחשיך את האתרים שלהם ליום אחד במחאה על החוק, אבל לצורת המחאה הזו אין שום סיכוי אם הפורטלים הגדולים לא יצטרפו אליה. בסופו של דבר רעיון ההחשכה לא ממש תלוש מהמציאות האפשרית ביום בו החוק יכנס לתוקף כי באג קטן בשרת הפילטור יוכל בהחלט להחשיך את האינטרנט לצרכנים של אותו ISP, ואז מה יעשו אתרי התוכן? ידווחו שעקב תקלה בשרת של חברה x התכנים שלהם לא זמינים לגולשים? (לחלוטין לא תלוש מהמציאות בהתחשב בכמות הנפילות של שירותי הדואל של חלק מהספקיות)