להבדיל מאנשים אחרים קטונתי מלדעת מה מערכת ההפעלה המתאימה ביותר לניהול רשת אירגונית ענקית שבה רב משתמשי הקצה חסרים כמעט כל ידע טכנולוגי וגם רמת התמיכה הנמוכה היא רמה של לא יותר מזו של חנון מחשבים בן 15. אני מקווה שהאנשים שנמצאים בראש הפירמידה יודעים להחליט מה הדרך הנכונה ביותר להוציא את התקציב שלהם בשביל למקסם את התמורה בנסיבות האלו, וממש לא אכפת לי האם הם בוחרים במוצרים של מיקרוסופט IBM או אפל.

נושא הרבה יותר חשוב מזה הוא מה קורה לתוצרים של הפעילות של אגפי המיחשוב הממשלתיים. כמו בכל ארגון גדול אחר, פעילות המחשוב של המדינה מיצרת תוכנה בהקפים גדולים יותר מזו של רוב חברות ההייטק והשאלה היא למה אנחנו לא מקבלים אותה לשימושנו? התוכנה הרי פותחה בכספי המסים שלנו וזה רק הגיוני שאנחנו נקבל את קוד המקור שלה, ואולי אפילו נסתפק בסוג של מוצר "ארוז". אז נכון שבטח יש כל מיני חלקי תוכנה סודיים מסיבות שונות, אבל אני מעז להמר שלפחות 50% מהתוכנות לא מכילות רכיבים כאלו.

וכל הטיעון הזה ממש לא מוגבל לתוכנה. יצא לי לפנות לשירות המטאורולוגי בשביל לברר איך אני יכול לקבל את נתוני מזג האויר בצורה ממוחשבת ואוטומטית. התשובה היתה שאני צריך לשלם עבור השירות הזה ואני לא הצלחתי להבין למה, הרי כספי המסים שלי מימנו את השגת הנתונים והם ממנים את השרת שעליו הם מוצגים, אז למה אני צריך לשלם עליהם שוב? נושא לא פחות כאוב הוא כל החומר הארכיוני שיוצר על ידי הערוץ הראשון וקול ישראל, האם אתם יודעים כמה יעלה לכם לקבל אותו ולהשתמש בו?

יאיר ששון כותב בYNET שהמדינה מבזבזת מליון שקל כאשר היא מפתחת מערכת של עמדות שירות על בסיס מערכת ההפעלה ויסטה וטכנולוגית silverlight. ואני, יש לי רק שאלה אחד, אם קוד פתוח יותר זול למה לא זכית במכרז? הרי יש הרבה מאוד כלי קוד פתוח שרצים על ויסטה, כי כמעט לכל תוכנה שרצה על לינוקס יש גם גירסא שרצה על ויסטה, אז איפה בדיוק היתה הבעיה שלך לנצל אותם ולתת מחיר השואף לאפס?

למעשה יאיר ששון מבלשט בצורה הרבה יותר חמורה ממה שנראה בהתחלה. יתכן שהבסיס לפרויקט הוא קניני, אבל הקוד המפותח יהיה בבעלות המדינה ולכן מבחינת המדינה אין שום הבדל בין הקוד הזה לכל קוד פתוח.

וזה לא שהוא ממש נגד קוד קניני כי הוא טוען שהיה צריך להשתמש בפלאש במקום בsilverlight…..

למשתמש הביתי הממוצע לא ממש אכפת האם יש לו את קוד המקור לתוכנה בה הוא משתמש או לא, מאחר שגם אם הוא היה מומחה בשפה בה נכתבה התוכנה הוא משתמש בא בגלל הפונקציונליות שלה ולא בגלל היכולת לשנות אותה.

הסיפור שונה לחלוטין כאשר עסק מבסס פעילות חיונית שלו על תוכנה של צד שלישי. כל עוד התוכנה מספקת את הפונקציונליות הדרושה אין שום בעיה. הבעיה מתעוררת כאשר נדרשים שינויים והתאמות ספציפיות לאירגון. בהנחה שממילא הארגון היה משלם למישהו לבצע את השינויים ההבדל העיקרי בין מערכות מבוססות קוד פתוח לסגור הוא שבמערכות קוד סגור אתה מוגבל לכמות המומחים שמועסק על ידי החברה המפתחת בעוד שבמערכות קוד פתוח, לפחות בפוטנציה, עומדת לרשותך קהילת מומחים עולמית שביכולתך לשאוב ממנה כאשר התמיכה של ספקי המוצר אינה מספיקה.

הקפה של דה-מרקר הוא לדעתי דוגמא טובה לעניין. וולווט מתלוננת כבר מספר ימים על הבעיות הטכניות הניכרות של האתר המבוסס על מערכת של דקס. אני בטוח שאנשים לא ישנים בלילות בשביל לתקן את הבעיות, אבל כמה אנשים כבר יש לדקס שיכולים לעזור? גם אם בדה-מרקר יחליטו לשפוך כסף בשביל לפתור את הבעיות הם לא יכולים לגייס סתם אנשים נוספים מאחר שאין איש בעולם שמכיר את המערכת ולכן לכל מתכנת, כמה טוב שהוא, יקח לפחות חודש לפני שיהיה מסוגל לתרום לפיתרון הבעיות. (אני מניח שהבעיות בקפה אינן סתם בעיות של תחזוקת רשת ושרתים)

כמובן שזה לא ממש ענין של שחור ולבן של קוד פתוח מול סגור, אלא ענין של גודל הקהילה שממנה ניתן לקבל תמיכה. פרויקטים של קוד סגור נוטים להיות בעלי קהילת מפתחים קטנה בעוד שלפרויקטי קוד פתוח יש קהילות גדולות.