גדי להב הוא סתם קורבן נח, אבל הוא ממש לא היחיד שמדבר על כך שהייחוד של טוויטר הוא במתן אפשרות לבצע חיפוש בזמן אמת, ואני תוהה האם פספסתי משהו וטכנולוגיות שנתנו יכולות דומות נעלמו מעל פני האדמה בזמן האחרון? ואני מתכוון לפרוטוקולים שנועדו לעידכון מנועי חיפוש כשמתעדכן תוכן באתר. אתר כמו טכנוראטי מקבל הודעה שתוכן באתר שונה, מיד הולך וקורא את התוכן החדש והתוכן הזה הופך להיות נגיש באופן מיידי בתוצאות החיפוש בטכנוראטי. גוגל עובד בצורה דומה לטכנוראטי ויוצא מדי פעם שאני נתקל בתוצאת חיפוש האומרת "פורסם לפני x שעות".

אז מה בדיוק היתרון של טוויטר? האם בהנחה שהוא נותן תוצאות חיפוש "מיידיות" יש לו יתרון אמיתי על פני גוגל שנותן תוצאות חיפוש רק אחרי מספר השעות שלקח לסנכרן את בסיסי הנתונים שלו? כמה פעמים בחיים קיבלנו מידע שלא סבל דיחוי של מספר שעות, כמה פעמים ראינו מבזק חדשות שאת המידע שבו לא יכולנו לחכות ולקבל במהדורץ החדשות הרגילה?

מעבר לכך, אם אני מבין נכון את הצורה שבא עובדים מנועי החיפוש של טוייטר, אז הסיבה היחידה שזה בכלל עובד היא שטוויטר מאוד קטן יחסית. זוכרים שכשהרשת היתה קטנה לא היו למעשה מנועי חיפוש והיו רק אינדקסים שבהם אחרי ניווט היררכי קצר היה אפשר למצוא את האתרים שמתמחים בסוג המידע שחיפשתם? בשלב כלשהו כל קטגוריה באינדקסים נהיתה כל כך גדולה שזה היה לא מעשי לגלוש לכל האתרים והיה צורך למצוא דרך למצוא את האתרים הרלבנטיים ביותר למה שאנחנו מחפשים, ולנישה הזו נכנסה גוגל עם הרעיון של דירוג דפים. כאשר טוויטר יגדל ובמקום 100 תוצאות חיפוש הוא יחזיר 2000, איך המחפש יוכל להחליט לאילו מביניהן כדי להתיחס?

לדעתי טוויטר הוא כלי חמוד למנגון תקשורת בין אנשים שהמעלה העיקרית שלו היא שהוא כלל לא מסנן תוכן לפי הרשאות ונותן לך יכולת לרגל אחרי אנשים אחרים בלי הסכמתם, ואלו דברים שבכלי התקשורת המסורתיים יותר כמו דואל, IM ואתרים שיתופיים לא ניתן להשיג. מעבר לזה טוויטר הוא פיתרון שמחפש בעיה, ואני מהמר שאלא אם ימצא צורך אמיתי שלא ניתן להשיג בצורה מאובטחת יותר, ב2014 הדבר היחידי שישאר ממנו הוא ערך בויקיפדיה.

לא מבין איך הם הולכים לעשות מזה כסף, אבל וולפראם מספק מנוע מתמטי שיודע לבצע פעולות במספרים מרוכבים, חישוב אינטגרלים, פיתרון משוואות דירנציאליות, טריגונומטריה, גיאומטריה, סטאטיסטיקה ועוד. הדבר היחידי שחסר לי הוא פעולות על מטריצות, אולי זה פשוט ענין של קושי ביצירת צורת קלט ידידותית למשתמש ברשת. נראה לי שלתלמידי 5 יחידות או מי שעושה תואר ראשון שאינו במדעים מדויקים, זה תחליף הרבה יותר הגיוני לקנית מחשבונים או תוכנות יעודיות.

והערה פילוסופית על מנועי חיפוש: אני בטוח שוולפראם גם מומחה לפחות ברמות הנמוכות של כימיה, פיזיקה ואולי גם ביולוגיה, מנועי חיפוש לעומת זאת מתמחים לא בלתת את התשובה הנכונה אלא בלמצוא את המומחה שסביר להניח שיש לו תשובה נכונה. יתכן שעם הזמן, כמו שעבור הרבה מונחים גוגל מפנה לויקיפדיה כמומחה, גוגל יתחיל גם להפנות לוולפראם אבל בבסיס הפילוסופי של הענין מדובר במוצרים שאין להם דבר משותף – גוגל יכולה להתקיים ללא קיומו של וולפראם ווולפראם יכול להתקיים ללא גוגל. יותר מזה, הדיבורים על גוגל שצריכה להיות מאוימת מוולפראם עד כדאי כך שתרצה לקנות אותו הם שטויות כי לגוגל אין מה להציע, הטכנולוגיות המובילות שלה הם יצירת אינדקס מדורג לפי רלבנטיות, תחזוקת אלפי שרתים ובסיסי נתונים ענקיים ורשת פרסום ואף אחת מהן לא תעשיר את היכולות של וולפראם במידה שאפשר יהיה להגיע לסינרגיה (סליחה על הקללה) שלא ניתן להגיע אליה באמצעים של שיתוף פעולה מסחרי רגיל, למשל מהסוג שיש לי עם גוגל 😉 .

לא יעזור כמה פעמים יוסי גורביץ ויתר כתבי הטכנולוגיה יכתבו שוולפראם אלפא הוא מנוע חיפוש זה עדיין לא יהפוך אותו לכזה. התיאור המתאים יותר לוולפראם אלפא הוא מערכת מומחה.

בעוד שמנועי חיפוש מתבססים על פיענוח סמנטי של תוכן אקראי ויצירת אינדקס מתאים לחיפוש אחר מונחים אקראיים, מערכות מומחה מבוססות על בסיסי נתונים שמותאמים למענה לשאילתות בתחום מסוים וזה הופך את מערכת המומחה להרבה יותר טובה כאשר מחפשים מידע באותו תחום, אבל לחלוטין לא יעילה כאשר מחפשים מידע מתחום שהיא אינה ממוקדת בו.

לפעמים אנחנו מבצעים חיפוש בגוגל כתחליף לשימוש במערכת מומחה, למשל אני מחפש אחר האתר של הרכבת בשביל לראות את לוח הזמנים כתחליף לביצוע שאילתא מהסוג "איך אני מגיע בתחבורה ציבורית ללוד לפני2 בצהריים" במערכת מומחה של התחבורה הציבורית בישראל. דוגמא אחרת – חיפוש אחר טיול מעגלי בגליל באורך של פחות משעתיים ובמרחק של פחות משלוש שעות נסיעה. בעצם היינו נורא שמחים להשתמש במערכות מומחה כאלו במקום גוגל, אבל הבעיה היא שזה לחלוטין לא טריביאלי לזקק את הנתונים הדרושים מתוך טקסט אקראי ובדרך כלל מישהו צריך לבנות במיוחד מערכת שמנתחת טקסטים קשורים לנושא מסוים.

מסרטון ההדגמה נראה שבוולפראם משולבות מספר תתי מערכות מומחה (גיאוגרפיה, כלכלה, מזג אויר, בריאות, פיזיקה). המבחן העיקרי שלו יהיה ביכולת ההרחבה שלו בתתי מערכות נוספות, כי אם להוספת תת מערכת של תחבורה ציבורית בישראל יקח יותר משבוע, אז אין מצב שיהיה לגולש הישראלי סיבה לחפש בוולפראם בעשר שנים הקרובות מאחר שיש יעדים הרבה יותר אטרקטיביים שעבורם כדאי להתאים את המערכת וזה יקח לא מעט זמן עד שמישהו יעשה את העבודה עבור ישראל.

למעשה, הבעיה העיקרית שיש לי כרגע עם וולפראם מעבר להייפ הטפשי והמיותר הוא שהוא לא מודה במגבלות שלו, כלומר בהדגמה לא נראה שרשום בשום מקום "אני מתמצא רק ב…."

נ.ב.

זה לא סוד שוולפראם אינו מנוע חיפוש, זה כתוב שחור על גבי לבן בויקיפדיה, אבל הערך הוא בעל יותר מ140 תוים, דבר שמהווה בעיה רצינית לכתבים הטכנולוגיים בארץ לפי כמות העיסוק של התקשורת בטוויטר (למעשה לא רק בארץ, גם בטקקראנץ קשה למצוא מאמרים שאינם על טוויטר , טוב שאני לא טורח לקרוא אותו).