למרות שזה היה צפוי לחלוטין, עדיין הייתי בשוק מעצם זה שבג"ץ החליט בכלל שיש לו במה לדון בעתירה של משפחת שליט למנוע את פתיחת מעברי הגבול עם עזה לפני שגלעד שליט יחזור מהשבי. אני מת לדעת את הנימוקים שבהם השתמשו שופטי בג"ץ בשביל להתערב בענין, הרי לא רק שהענין נמצא בתחום של מדיניות חוץ, תחום שבדרך כלל אין חוקים שמסדירים אותו, אלא גם תחום שבו אין אמנות בינלאומיות שמחייבות את ישראל (לפחות אני לא שמעתי על אמנות הקובעות כמה שבויים ומאיזה סוג צדדים לוחמים צריכים להחליף בעסקאות שבויים ומהם התנאים הנלווים).
ומה יהיה מחר? האם מחר תהיה עתירה של משפחה שבנה נהרג על ידי אחד מהמשוחררים שתטען שעסקת החילופין לא מכבדת את בנה, ואנשי צהל יחויבו על ידי בית המשפט לשאת ולתת איתה? האם מישהו יכול לראות איך בכלל תתבצע עסקת חילופי שבויים לפי התסריט הזה?
מילא אם היינו מכירים את מחשבתם הביטחונית ועל בסיסה היינו בוחרים אותם לבית דין גבוה לעניני בטחון ומדיניות חוץ, אבל אנחנו לא מכירים אותה ואף אחד גם לא שאל אותנו כאשר מינו את השופטים האלו למשרה שלהם. אז לכל הרוחות לפי איזו סמכות מוסרית אותם שופטים חושבים שיש להם זכות להביע דעה שנושאת משקל של יותר מכל אזרח אחר בעניני בטחון? הרי לפחות לפוליטיקאים יש יועצים היכולים להסביר וללמד אותם, אבל שופטי בג"ץ? מי מספק להם את המידע ומתי יש להם זמן ללמוד ולהבין אותו?
אנשים מקשקשים על כך שההון מאיים על הדמוקרטיה, אולי זה נכון, מה שלי ברור זה שהרודנות השיפוטית של בג"ץ שחסרה כל בסיס דמוקרטי מאיימת הרבה יותר על הדמוקרטיה הישראלית.