נחמיה שטרסלר לא אוהב את העובדה שבנק ישראל הבטיח לקנות 10 מליארד דולר בשנתיים הקרובות. זה בהחלט הגיוני לטעון שבזאת בנק ישראל מוציא כסף שניתן לעשות בו שימוש יותר טוב, שסביר להניח שהבנק יפסיד כסף על המהלך הזה, שזה יעלה את האינפלציה, שהטענה על הצורך להגדיל את יתרות הדולרים של המדינה היא לא יותר מתירוץ להתערב בשוק המטח החופשי, אבל לטעון שזה יערער את מאזן מטבע החוץ של המדינה זה יותר ממגוחך.
בואו נחשוב כולנו ביחד – למי בנק ישראל יכול לתת שקלים ולקבל דולרים? בעיקר לבנקים הישראלים. אז לפי איזה הגיון העברת כספים מבנק ישראל בירושלים למטות הבנקים בתל אביב משפיעה על מאזן סחר החוץ של ישראל?
קטגוריה: כלכלה
המאבק בהצעת חוק 892 נכשל כי הגופים שעושים הרבה כסף מהאינטרנט לא השתתפו בו
הכלכלן המתוסכל מעלה תיאורית קונספירציה בכדי להסביר למה חברות הISP הישראליות לא התנגדו בתוקף לחוק. אני לא אוהב תיאוריות קונספירציה ונדמה לי שיש הסבר הרבה יותר פשוט. חברות הISP לא התנגדו לחוק מאחר שברגע שירד ממנו באופן סופי (כך זה נראה) אמצעי הזיהוי הביומטרי הם עשו הערכת עלויות והגיעו למסקנה שהחוק לא יוסיף עלויות במידה כה ניכרת שאי אפשר יהיה לגלגל אותן על הצרכנים (היום הן משווקות אינטרנט מסונן למספר קטן של אנשים ב10 שקל לחודש. בהנחה שזו פעילות לא מפסידה, העלות לכל האוכלוסיה תהיה קטנה). מעבר לכך, החוק מוסיף חסמים שיקשו על מתחרים חדשים להתחיל לתת שירותי ISP ובכך יבצר את מעמדן של החברות הקימות.
אבל מה קרה לחברות התוכן ברשת? איך זה שפרט לYNET הנושא לא זכה לקידום משמעותי אצל אף אחת מהן ולמיטב ידיעתי הן לא טרחו לשלוח נציגים לדיונים?
אולי התשובה טמונה בכך שאצל YNET תוכן פורנוגרפי (אוקי, אירוטי אם אתם מתעקשים) מקודם הישר מתוך העמוד הראשי של האתר בעוד שבאתרי חדשות אחרים כמו וואלה וNRG זה נדיר למצוא תוכן שעשוי ליפול לתוך הגדרות החסימה של הפילטר כאשר יופעל. אבל התרוץ הזה לא יכול לשמש אתרים שמרכיב תוכן הגולשים שבהם מאוד גדול כמו תפוז ונענע. האם לא אכפת להם שבלוגים בעלי תוכן מיני מפורש כמו בנויה לתלפיות וmybody יחסמו?
אז זה מאוד יפה שגדי שמשון מתעמת עם השר אטיאס וגם מכין סרטון יפה (וקודם הוא הכין סטיקרים!!!) , אבל האם בתור דירקטור בחברת תפוז, חברה הנסחרת בבורסה ושרבים מאיתנו ודאי מושקעים בה בצורה כזו או אחרת, ושבסיס הרווחים שלה הוא פרסום שודאי יושפע מירידה בכמות דפים ניצפת, הוא לא צריך לדרוש גילוי נאות של החברה על ההשפעה הצפויה של החוק על עסקי החברה, או שאולי לדעתו לא תהיה כל השפעה?
זיו פוגטש העלה רעיון שבעלי אתרים באינטרנט צריכים להחשיך את האתרים שלהם ליום אחד במחאה על החוק, אבל לצורת המחאה הזו אין שום סיכוי אם הפורטלים הגדולים לא יצטרפו אליה. בסופו של דבר רעיון ההחשכה לא ממש תלוש מהמציאות האפשרית ביום בו החוק יכנס לתוקף כי באג קטן בשרת הפילטור יוכל בהחלט להחשיך את האינטרנט לצרכנים של אותו ISP, ואז מה יעשו אתרי התוכן? ידווחו שעקב תקלה בשרת של חברה x התכנים שלהם לא זמינים לגולשים? (לחלוטין לא תלוש מהמציאות בהתחשב בכמות הנפילות של שירותי הדואל של חלק מהספקיות)
על הקושי להפריד בין תאגיד אמריקאי לכספו, כסאות, מסכים, והקשר בין אינפלציה לירידת ערך הכסף
במזל טוב תאגיד ITT (או לפחות אחת מהיחידות שלו בטקסס) הצליח לשלם לי עבור השימוש באחת התוכנות (SNMPv3 agent for windows) שכתבתי בגלגול אחר. דרך החתחתים שעברתי בשביל לקבל את הכסף לא היתה מבישת שום גוף ביורוקרטי ישראלי, החל ממילוי טופס של הצעת מחיר רשמית, דרך טופס ספק, מחיר רשמי, רשיון שימוש (ארבע שורות באנגלית רצוצה במסמך וורד) ונדמה לי שחתמתי כערב על המשכנתא של המנכ"ל. כל זה תוך החלפת דואל עם לפחות שלוש מחלקות שונות. לפני כריסמס הם גם הלחיצו אותי למלא את כל הטפסים לפני היציאה לחופשה בשביל שהתשלום יעבור אלי מיד אחרי החזרה (או מה שיותר סביר, שיכנס לתקציב של 2007) אבל בכל זאת היה צורך להזכיר להם.
עם ההרגשה שלפתע יש לי כסף פנוי לבזבז החלטתי לצאת למסע קניות לשידרוג עמדת העבודה שלי. על הפרק עומדים שולחן,כסא, מסך "22 ומקלדת ארגונומית. ביקור באופיס דיפו הקרוב לימד אותי שעדיף לקנות מסך (סמסונג, אם מישהו מוכן להמליץ על אחר אני אשמח) באינטרנט כי הוא עולה פחות מ1700 שקל לעומת 2000 בדיפו, שהמקלדת הארגונומית של מיקרוסופט יקרה (330+ זה יקר בשביל מקלדת) , שאין שם שולחן גדול ופשוט כמו שאני מחפש ושהכסאות נעים בין יפים ולא ממש מתאימים למתאימים אך מכוערים.
ביום שישי חבר גרר אותי לחנות של ד"ר גב ושם התלבטתי בין שני כסאות המצוידים בכל פלאי הטנולוגיה – הגבהה/הנמכה, הטית משענת גב, שינוי זוית הכסא ביחס לרצפה, ואפילו כרית אויר ניתנ לניפוח לתמיכה בגב התחתון. בסופו של דבר הזמנתי את הכסא שעלה 1500 שקל במקום זה שעלה 850. (בדרך עברתי בחנות Big box והזלתי ריר על המסך 23" של המקינטוש)
כיסא – שלושה מוטות ברזל בתוספת קצת פלסטיק יצוק, ספוג ובד, עולה כמעט כמו מסך LCD שלצורך יצורו נדרש שיטוף פעולה בין מרכזי יצור של רכיבים שונים במדינות שונות תוך שימוש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. אז נכון שהכסא זה מוצר שמראש הוא מוצר פרמיום בעוד שהמסך הוא מוצר צריכה המוני ועדיין במחיר של הכיסא היותר זול אפשר כמעט לקנות מסך מעט יותר קטן מאיכות מעט יותר נמוכה.
ההתנסות הזו הזכירה לי מאמר שקראתי מזמן על אחת הבעיות הבסיסיות של שימוש באינפלציה כמדד לירידת ערך הכסף לאורך זמן ארוך. הבעיה הבסיסית היא שכאשר טכנולוגיות חדשות נכנסות לשימוש (והרבה מאוד טכנולוגיות כאלו נוצרו במאה האחרונה) הן נכנסות לחישוב מדד המחירים ומצמצמות (במידה שולית ועדיין…) את החשיבות של המוצרים שהיו במדד לפניהן. התוצאה הסופית היא שמדד המחירים של 2007 מכיל הרבה מוצרים שלא היו במדד ב1977 והאינפלציה שנמדדה בשנים האלו אינה משקפת עלית מחירים של קבוצת המוצרים שנמדדה ב77 ולכן קשה לטעון שאדם שהרויח 1000 שקל ב1977 אמור להרויח 7000 שקל ב2007 בשביל לשמור על אותה רמת חיים מוחלטת אם האינפלציה היתה 600%, אלא מדובר בשמירה על רמת החיים היחסית. באותו מאמר דובר על כך שעבור ארצות הברית צריך להוריד אחוז מהאינפלציה בכל שנה בשביל לקבל את ירידת ערך הכסף האמיתית.