שרון מתלוננת על כך שהיא עושה עבודה גרפית כל כך טובה שאנשים אחרים רוצים להשתמש בה, ואנשים אלו (במקרה הזה כנראה שזה היה אפי) במקום להעתיק את התמונה לשרת שברשותם או למקום אחסון חינמי, מקשרים לתמונה מתוך דף שהם כותבים, כך שכל פעם שצופים בדף התמונה מובאת מתוך השרת של שרון, מעמיסה עליו ומבזבזת חלק מנפח התנועה ששרון שילמה עליו. צורת הקישור הזו נקראית hotlinking.

לפי הנטיקה (אתיקה ברשת) הוטלינק נחשב דבר רע בגלל שבעזרתו אדם יוצר דפים על חשבונו של מישהו אחר, היוצר של התמונה שמשלם על התעבורה. אבל למעשה אני מתפלא שבימינו אנשים עדיין זוכרים שקיים מושג כזה, כאשר האתר הזה מריץ שני בלוגים, אלבום תמונות, אוגדן אחד ויש בו כמה תוכננות קטנות להורדה, ועדיין לא ממצה יותר מ20% מנפח התעבורה שמוקצה לו בתוכנית הכי זולה שמציעה חברת האחסון.

אני משתמש רק בהוטלינק כאשר אני מוצא תמונה שאני רוצה לקשר אליה, והסיבה היא עניני זכויות יוצרים. מאחר שתמיד יוצר התמונה הוא בעל זכויות היוצרים לה, אסור להעתיק אותה אלא אם ניתן אישור מהיוצר. אז נכון שחלק מהיוצרים נותנים אפשרות להעתיק את היצירות שלהם בכל מיני תנאים, אבל אני בסך הכל רוצה להציג את התמונה בדף שלי ולא מרגיש שום צורך לקרוא בפירוט את הסעיפים המשפטיים של אותם רשיונות העתקה. אז אני עושה הוטלינק לתמונה מתוך הדף שלי ודואג לתת גם קישור לדף באתר בו התמונה הופיעה "במקור". כך אני בטוח עונה על הדרישות החוקיות, וגם שומר על אתיקה סבירה (על רוחב הפס שלקחתי אני משלם בקישור נכנס).

נראה לי שצריך לזכור שברגע שדברים נמצאים ברשת, הם פומביים לחלוטין. ניתן להתווכח עד כמה יש לאנשים שרואים את מה שאתה מציג ברשת, זכות להתערב. אבל זה די בטוח שזה טפשי להגיד "תחשבו שזה לא קיים". בסופו של דבר, כמו אפי, רוב האנשים לא מבינים איך האינטרנט עובד וודאי שאין להם מושג מה הן העלויות הכרוכות בניהול אתר עצמאי. ומאחר וחינכו אותם שרוב הדברים באינטרנט הם חופשיים וניתן לעשות עימם כל מה שרוצים, אין פלא שהם לא מרגישים שום צורך לבקש אישור משרון לפני שהם משתמשים בדברים שלה.

אבל מה אם אני מתקרב לגבול ההקצבה של רוחב הפס וכל אותם "קישורים חמים" עשויים לגרום לכך שאני אצטרך לשלם יותר? אם אני מתארח על גבי שרת לינוקס, אין שום בעיה וזה ענין פשוט של שינוי קונפיגורציה שנגיש מתוך ממשק הניהול. אם אתם לא מוצאים, אנשי התמיכה של החברה יתנו לכם הדרכה פשוטה.

המנגנון הזה משווה את הכתובת של הדף שבו התמונה נטענית, שהדפדפן שולח כחלק מתהליך הטעינה, לכתובת של השרת, ולא מאפשר טעינה אם הכתובות שונות. כך רק אנשים שגולשים בדפים הנמצאים באתר יוכלו לראות את התמונות.

כמובן שלפעמים חסימה מוחלטת היא אמצעי חריף מדי, ואז צריך לדעת איך מקנפגים את השרת "ידנית". חיפוש בגוגל אחרי hotlink prevention אמור לעזור.

שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, נגה אוהד,  קבעה היום שהשופט אברהם הימן צדק בפסיקה שמשמעותה היא שאתרי הימורים ברשת צריכים לסנן באופן אקטיבי גולשים מישראל, בגלל שבישראל ההימורים אסורים (כאילו…), וזאת אפילו אם האתר לא מאוכסן בארץ והחברה שמפעילה אותו לא רשומה בישראל.

המשמעות של זה היא בפועל צנזורה ישראלית על האינטרנט. כל אדם המפעיל אתר ברשת, וחושב שהוא עשוי להגיע ביום מין הימים לישראל, יצטרך ללמוד לעומק את כל מערכת החוקים הישראלית בשביל לוודא שהוא לא עובר על אף חוק, או שיותר פשוט, ילמד שעדיף לו לחסום את כתובות הIP ששיכות לISP ישראלים.

אז חנן יכול לשמוח בגלל שמישהו אמר אמר ש892 תיקבר בועדה, אבל בפועל הצנזורה הישראלית על הרשת רק מתחזקת מבחינה חוקית ופרקטית.

דרך אגב, מענין האם בעוד שנה-שנתיים ישראל תיתבע לשלם על אובדן הכנסות מאתרי הימורים למדינות בהן הם פועלים, כמו שארצות הברית נתבעת (ואם אני לא טועה גם הורשעה הפסידה) כרגע.