קטגוריה: חוק

בלוגר יותר, או בלוגר פחות ב"blogger", לגוגל לא ממש אכפת

עו"ד חיים רביה כותב שגוגל לא באמת בגדה בבלוגר שלכלך על חברי ועד שערי תקוה כאשר מסרה את כתובת הIP שלו. קטונתי מלהתוכח איתו משפטית אבל גם במקרה הטוב ביותר ההתנהגות של גוגל נופלת לקטגורית הכשר אבל מסריח.

רק לפני פחות משבועיים ניתנה פסיקה שמנעה מסירה של כתובת IP של גולש בעקבות התנגדות עיקשת של YNET, גוף שהוא הרבה יותר עני מגוגל. כנראה שYNET חשבו שפסיקה כזו עלולה לסכן את מעמד הפורומים שלהם. גוגל לעומת זאת כנראה שלא מאמינים שחשיפת כתובת IP תמנה מבלוגרים לפתוח בלוג בblogger.

הצורה והתנאים בהם גוגל נכנעה לתובעים (לא היתה פסיקה של השופט אלא הסכמה בין הצדדים) לא משדרים לי סימנים שהיה להם אכפת יותר מדי. לבלוגר נתנו שלושה ימים להביע התנגדות לחשיפת הIP. שלושה ימים! כאשר אני קיבלתי מכתב איום מנומס מעורכי דין של עירית הרצליה שיעצו לי לשלם את דוחות החניה שלי, ניתנה לי ערכה של שבוע ואז היה מדובר ב200 שקל בעוד שבמקרה הזה מדובר בתביעה של 300,000. האם עורכי הדין של גוגל באמת האמינו שתוך 72 שעות אדם שאינו משפטן יכול לנסח התנגדות בלשון המשפטית הדרושה בשביל להתנגד לחשיפת הIP? אני לא מאמין שקיים עורך דין כל כך תמים. 72 שעות מספיקות בקושי למציאת עורך דין שיסכים ליצג אותך.

ומה בדיוק בער לגוגל להגיע להסכמה? blogger הוא שירות שמופעל על ידי גוגל העולמית, ומאוד סביר להניח שלמרות המאמצים של השופט אברהם הימן החוק הישראלי לא חל עליה, אז מה בדיוק היה הלחץ להגיע להסכמה? האם עורכי הדין של התובעים יכלו להראות את הנתיב המשפטי בו ניתן להחיל את החוק הישראלי על חברה לא ישראלית?

אבל נסיון ההטעיה של החברה (לפי הצהרת הדובר) כאילו היתה פסיקה שחייבה את גוגל למסור את הכתובת, במקום הסדר פשרה, הוא השיא בהתנהגות המוזרה של גוגל במקרה הזה.

בYNET מעדיפים אנונימיות על חופש ביטוי

בתחילת השנה, העלה גולש בפורומים ובתגובות לידיעות ב-ynet טענות כנגד עו"ד יעקב סבו, מועמד לראשות עיריית קרית אונו, על פעילותו הפוליטית. גולש האשים את סבו בבנית פרגולה ללא היתר כדין, והכשרתה בדיעבד, באמצעות קשריו בוועדות התכנון והבניה וכן בהעסקת יחצ"ן שנחשד בפלילים. על פי פסק הדין, הגולש אף הזמין את סבו לענות לטענות שלו, אך זה סירב. בעקבות פנייתו של סבו הוסרו ההודעות הללו, אך למרות בקשתו, לא נמסרו לו פרטיו של הגולש. (מתוך הכתבה בYNET)

סבו פנה לבית המשפט בשביל להכריח את YNET להעביר לרשותו את פרטי הגולש אך השופטת אגמון-כוהן סירבה. אחת מהסיבות לסירוב היתה "ספק האם היה המבקש מבסס תביעת לשון הרע גם לו הייתה זהות הכותב ידועה לו". (פסק הדין המלא)

התוצאה היא שלמרות שכנראה התוכן בו מדובר לא היה בגדר הוצאת דיבה בנסיבות המקרה (בעיקר משום שמדובר באדם שהתמודד למשרה ציבורית ולכן איבד חלק מההגנות שהוא זכאי להן כאזרח פרטי), תושבי קרית אונו לא יכלו לקרוא אותו למרות שיתכן והיה מאוד רלבנטי בשביל ההחלטה למי להצביע.

נראה לי שבמקרה הזה הושגה התוצאה הלא רצויה, לפחות לציבור הרחב. השאלה היא איך קובעים כללים כאלו שיהפכו את שיטת ה"הודעה והסרה" לפחות אוטומטית?

חוק חסון לאחריות בעלי אתרים לתגובות #2

זה התחיל בתור תשובה לירדן ונמתח למאמר.

נניח שמחר בYNET התגובה הראשונה לידיעה חדשותית תהיה "מרק קפלון, ההוא משבילי החיים, רצח את ארלוזורוב", ואז אני אצטרך לרוץ למצוא עורך דין ועד שאמצא אחד כזה והוא ישלח מכתב לYNET, כולם כבר יקראו את זה.

אחר כך אני אלך לבית משפט ואבקש צו לחשיפת כתובת הIP של המגיב, ואחר כך צו לISP לקבלת הפרטים שלו, ואז אני אגלה שהוא ילד בן 10 שלא אהב את העובדה שאני חושב שIE7 הוא דפדפן סביר. איזה פיצוי אני אוכל לקבל ממנו על עוגמת הנפש? דמי הכיס שלו?

בשלב כלשהו אתרים פופולאריים צריכים להתחיל להתנהג לפי הנורמות הנהוגות בכלי תקשורת אחרים. יתכן שהסף של 50,000 הוא לא נכון, יתכן שהמדד צריך להיות מדויק לפי מספר הצפיות בדף ולא לפי סך הגולשים הכולל של האתר, אבל העיקרון שיש סף שמעליו אתה מחויב לעמוד משפטית מאחורי תוכן הגולשים באתר (ובמובלע, שמתחת לו אינך מחויב לכך) הוא נכון לדעתי.

בסופו של דבר המצב החוקי הלא ברור היום גורם לכך שאתרי בלוגים מצנזרים גם שלא לצורך. אז בעבר זה היה יריב חבוט שמחק בלוגים ופוסטים רק על סמך בקשה מעורך דין, וכיום נראה שבלוג הושעה מבלוגלי בגלל מכתב תלונה, למרות שממה שאני יכול לראות בgoogle chache ללא סיבה משפטית מוצדקת.

נראה לי  שהבהרת הסטטוס המשפטי של אחריות בעל האתר היא לטובת כל בעלי האתרים באופן עקרוני. גם מנגנון "הודעה והסרה" הוא להבנתי לא מוסדר משפטית. אם אני נמצא בטרק בנפאל למשך חודש, האם זה סביר במשך חודש יתנוסס באתר שלי תוכן דיבתי? האם העובדה שאני צריך לאשר ידנית תגובות של אנשים שלא הגיבו פה קודם הופכת אותי לשותף לתוכן ולכן אני לא זכאי להגנה של "הודעה והסרה"? (עוד על המצב המשפטי של הודעה והסרה, מעט ישן אבל יש לי הרגשה שדבר לא השתנה בשנים שחלפו.)

ועוד על הודעה והסרה הנוגעת לזכויות יוצרים. מומלץ לקרוא את התגובות של אילן גור, מו"ל על השולחן. ובעצם גם לקרוא את הזוית של ערן בילינסקי על הענין.

עדכון: לא לגמרי במקרה הגעתי להודעה הבאה בפורומים של פרש המבקשת מהגולשים לא לכתוב על חנות ivory, הודעה שטיפה מדגימה שלמרות דעתם של בעלי האתר על החוק של חסון, כבר היום הם עוסקים בצנזורה..