בתחילת השנה, העלה גולש בפורומים ובתגובות לידיעות ב-ynet טענות כנגד עו"ד יעקב סבו, מועמד לראשות עיריית קרית אונו, על פעילותו הפוליטית. גולש האשים את סבו בבנית פרגולה ללא היתר כדין, והכשרתה בדיעבד, באמצעות קשריו בוועדות התכנון והבניה וכן בהעסקת יחצ"ן שנחשד בפלילים. על פי פסק הדין, הגולש אף הזמין את סבו לענות לטענות שלו, אך זה סירב. בעקבות פנייתו של סבו הוסרו ההודעות הללו, אך למרות בקשתו, לא נמסרו לו פרטיו של הגולש. (מתוך הכתבה בYNET)

סבו פנה לבית המשפט בשביל להכריח את YNET להעביר לרשותו את פרטי הגולש אך השופטת אגמון-כוהן סירבה. אחת מהסיבות לסירוב היתה "ספק האם היה המבקש מבסס תביעת לשון הרע גם לו הייתה זהות הכותב ידועה לו". (פסק הדין המלא)

התוצאה היא שלמרות שכנראה התוכן בו מדובר לא היה בגדר הוצאת דיבה בנסיבות המקרה (בעיקר משום שמדובר באדם שהתמודד למשרה ציבורית ולכן איבד חלק מההגנות שהוא זכאי להן כאזרח פרטי), תושבי קרית אונו לא יכלו לקרוא אותו למרות שיתכן והיה מאוד רלבנטי בשביל ההחלטה למי להצביע.

נראה לי שבמקרה הזה הושגה התוצאה הלא רצויה, לפחות לציבור הרחב. השאלה היא איך קובעים כללים כאלו שיהפכו את שיטת ה"הודעה והסרה" לפחות אוטומטית?

זה התחיל בתור תשובה לירדן ונמתח למאמר.

נניח שמחר בYNET התגובה הראשונה לידיעה חדשותית תהיה "מרק קפלון, ההוא משבילי החיים, רצח את ארלוזורוב", ואז אני אצטרך לרוץ למצוא עורך דין ועד שאמצא אחד כזה והוא ישלח מכתב לYNET, כולם כבר יקראו את זה.

אחר כך אני אלך לבית משפט ואבקש צו לחשיפת כתובת הIP של המגיב, ואחר כך צו לISP לקבלת הפרטים שלו, ואז אני אגלה שהוא ילד בן 10 שלא אהב את העובדה שאני חושב שIE7 הוא דפדפן סביר. איזה פיצוי אני אוכל לקבל ממנו על עוגמת הנפש? דמי הכיס שלו?

בשלב כלשהו אתרים פופולאריים צריכים להתחיל להתנהג לפי הנורמות הנהוגות בכלי תקשורת אחרים. יתכן שהסף של 50,000 הוא לא נכון, יתכן שהמדד צריך להיות מדויק לפי מספר הצפיות בדף ולא לפי סך הגולשים הכולל של האתר, אבל העיקרון שיש סף שמעליו אתה מחויב לעמוד משפטית מאחורי תוכן הגולשים באתר (ובמובלע, שמתחת לו אינך מחויב לכך) הוא נכון לדעתי.

בסופו של דבר המצב החוקי הלא ברור היום גורם לכך שאתרי בלוגים מצנזרים גם שלא לצורך. אז בעבר זה היה יריב חבוט שמחק בלוגים ופוסטים רק על סמך בקשה מעורך דין, וכיום נראה שבלוג הושעה מבלוגלי בגלל מכתב תלונה, למרות שממה שאני יכול לראות בgoogle chache ללא סיבה משפטית מוצדקת.

נראה לי  שהבהרת הסטטוס המשפטי של אחריות בעל האתר היא לטובת כל בעלי האתרים באופן עקרוני. גם מנגנון "הודעה והסרה" הוא להבנתי לא מוסדר משפטית. אם אני נמצא בטרק בנפאל למשך חודש, האם זה סביר במשך חודש יתנוסס באתר שלי תוכן דיבתי? האם העובדה שאני צריך לאשר ידנית תגובות של אנשים שלא הגיבו פה קודם הופכת אותי לשותף לתוכן ולכן אני לא זכאי להגנה של "הודעה והסרה"? (עוד על המצב המשפטי של הודעה והסרה, מעט ישן אבל יש לי הרגשה שדבר לא השתנה בשנים שחלפו.)

ועוד על הודעה והסרה הנוגעת לזכויות יוצרים. מומלץ לקרוא את התגובות של אילן גור, מו"ל על השולחן. ובעצם גם לקרוא את הזוית של ערן בילינסקי על הענין.

עדכון: לא לגמרי במקרה הגעתי להודעה הבאה בפורומים של פרש המבקשת מהגולשים לא לכתוב על חנות ivory, הודעה שטיפה מדגימה שלמרות דעתם של בעלי האתר על החוק של חסון, כבר היום הם עוסקים בצנזורה..

זו הצעת החוק

הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – אחריותן המשפטית של הנהלות אתרי האינטרנט על דברי המגיבים באתריהן), התשס”ז-2006

תיקון סעיף 4

1. בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב-1982, בסעיף 4, אחרי סעיף קטן (ו) יבוא:

“(ז)בלי לגרוע מסמכויות השר לפי סעיף זה, השר יקבע, בתקנות או ברישיון, הוראות לעניין אחריותו המשפטית וחובתו בכפיפות למגבלות החוק של בעל רישיון מיוחד למתן שירותי גישה לאינטרנט, באתרי אינטרנט שבהם יש מעל 50,000 כניסות ביום וניתנת לגולשים האפשרות להגיב על תוכן הידיעות המפורסמות באתר, על תגובות הגולשים המגיבים.”

אני לא מתכוון לקרוא את כל חוק הבזק ולנסות להבין האם יש השלכות נוספות להכנסת הסעיף הזה, אבל פרט להתיחסות המפורשת לתגובות שלמעשה מתעלמת מ"תוכן גולשים" בפורמט אחר, השינוי המוצע הוא טוב מאחר שהוא יבהיר בצורה חד משמעית (עד כמה שחישוב תנועה באתר הוא חד משמעי…) מתי בעלי האתרים אחראיים משפטית לתוכן הגולשים באתר שלהם. מבחינה פרקטית סביר להניח שרוב האתרים שנופלים לתוך הקטגוריה הזו, מסננים תגובות כבר היום ובשבילם החוק לא יגרום לשינוי. לאתרים קטנים החוק הזה יאפשר טיעון שלפי חוק הבזק הם לא אחראיים במפורש לתוכן הגולשים, ולכן אינם צד לתביעות דיבה הנובעות מהתוכן הזה (למרות שמן הסתם זה לא יפתור אותם מהליך הודעה והסרה).

יתכן שקביעת המספר 50,000 לתוך החוק אינה נכונה, מאחר והאינטרנט נמצא בתהליכי התפתחות מהירים בעוד שחקיקה היא ענין איטי, והיה רצוי יותר להעביר את האחריות לקביעת המספר הזה למשרד המתאים אבל זו בעיה שולית ביותר.