קטגוריה: בעולם

רשימה זריזה של מדינות אירופאיות שמתאכזרות לאזרחיהן

אם נצא מתוך נקודת מוצא שמדינות שלא מוציאות את כל התקציב שלהן בשנה נתונה אינן "חברתיות", הרשימה הבאה, המבוססת על ספר הנתונים על העולם של הCIA , היא של מדינות אירופאיות שבוגדות ברווחת אזרחיהן החלשים.

  • בלגיה – עודף של פחות מאחוז
  • בולגריה – עודף של 10%
  • דנמרק – עודף של ~7%
  • אסטוניה – עודף של 10%
  • פינלנד – עודף של 8%
  • איסלנד – 10%
  • אירלנד – עודף של 10%
  • ליכטנשטיין – עודף של 2%
  • לוקסמבורג – זניח
  • מקדוניה – זניח
  • הולנד – אחוז
  • נורבגיה – ~50%
  • רוסיה – ~50%
  • סרביה – זניח
  • ספרד – 5%
  • שבדיה – 4%
  • שוויץ – חצי אחוז

לפי הרשימה הזו מסתבר שלא רק באגף התציבים באוצר הישראלי יש אנשים שחושבים שלסיים שנה בעודף תקציבי זה דבר טוב, וגם במדינות הסוציאל דמוקרטיות של סקנדינביה לא מתבישים לעשות דברים כאלו.

לשם השוואה, באותה תקופת זמן שהנתונים מתיחסים אליה (2006) לישראל היה גירעון תקציבי של 2%

האמריקנים לא מבינים כלום בכלכלה – מישהו צריך לתרגם עבורם את הבלוג לחץ חברתי

אני יושב כרגע ורואה את התוכנית של ניל קאבוטו בערוץ fox news ונדהם מהטיפשות המדהימה של האמריקנים. בתוכנית מתארחת תומכת של הילארי קלינטון לשיחה הנסובה על משדר פרסומת של קלינטון המראה אותה מכינה מתנות לחלוקה מתחת לעץ האשוח. לא ממש הבנתי את כל המינוחים, אבל זה נישמע כאילו מדובר במתנות "חברתיות" נהדרות כמו ביטוח רפואי ממלכתי ומימון חינוך לגיל הרך.

קאבוטו, שאיש לא חושד בו שהוא יצביע עבור קלינטון לפני שהגיהנום יקפא, אומר לאורחת "כל המתנות האלו נראות נפלא אבל מאיפה יבוא הכסף לקנות אותן", והאורחת משיבה שקלינטון מחויבת למשטר של אחריות כלכלית כמו שהיתה בתקופת שילטונו של בעלה ושהכסף יבוא מהעלאת מיסים (ביטול הטבות מס שבוש יצר) וצימצום תקציב הביטחון (החזרת הצבא מעירק).

זה נורא מצער לראות שגם קלינטון נפלה קורבן לתעלולים של אנשי האוצר הישראלים והיא זקוקה דחוף לכך שמישהו יתרגם עבורה את סדרת המאמרים של הבלוג "לחץ חברתי" שמסבירים בצורה פשוטה איך מדינה יכולה לממן כל תקציב חברתי בלי לקצץ או להעלות מיסים כי להיות באובאדראפט, זה לא רק שלא נורא, זה אפילו טוב מאוד.

באסטוניה בוחרים דרך האינטרנט

צורת הבחירות באסטוניה עשויה לענין את האנשים שקראו את המאמרים של עומר טרן ו MRM שעסקו באפשרות (או חוסר האפשרות) של עריכת בחירות אלקטרוניות בארץ.

האסטונים משתמשים בתדעות הזהות שלהם, המכילה רכיב של כרטיס חכם, בשביל להזדהות. את ההצבעה הם יכולים לבצע בשני אופנים:

  1. בתחנת הצבעה
  2. דרך האינטרנט. ההצבעה דרך האינטרנט נערכת במשך תקופה של שלושה ימים בימים ה4-6 לפני הבחירות, כאשר כל אדם יכול להצביע כמה פעמים שירצה, אבל רק הפעם האחרונה נחשבת. צורת ההצבעה הזו מפחיתה את האפשרות לעקוב אחרי אופן ההצבעה של אדם ספציפי.

(מקור – ויקי)

ההבדל הגדול בין אסטוניה לישראל הוא התשתית של הזיהוי הדיגיטלי. למרות שאני זוכר דיבורים מסביב לחוק החתימה הדיגיטלית (שהיה יוצר זהות דיגיטלית לכל אדם) משנת 2000, אני עדיין לא רואה אותו מיושם.

והערה קטנה על הגישה של עומר. עומר טוען כנגד הסיאוב האפשרי במערכת שיווצר כתוצאה מהצבעה אלקטרונית. נדמה לי שזה מקרה קלאסי שלאדם שרואה את המערכת מבפנים יש הרבה יותר ביקורת ומודעות לנקודות החולשה שלה מאיך שהיא נראית מבחוץ. יתכן שאם היה לו יותר מידע על איך מתנהלות הבחירות בפועל כיום, הוא היה מוצא גם במערכת הזו הרבה נקודות בעיתיות.