קטגוריה: בלוגוספירה ישראלית

האם אנונימיות היא מכשול כאשר כותבים ביקורת באופן קבוע?

כאחד מהספיחים של פרשת עומדים בשער/ייגרגייט מתברר שכנראה כל הכותבים שעברו בבלוג ביקורת עיתונות הספורט היו עיתונאי ספורט בעצמם. העובדה הזו גורמת להתיחסות חשדנית לתוכן הביקורת – עד כמה הביקורת הינה ביקורת נייטרלית לגופו של ענין ועד כמה היא נובעת מאינטרסים של הכותב.

אני מניח שהבעיתיות לא ממש קימת כל עוד הביקורת נצמדת לעובדות גלויות לכל, אבל הרבה פעמים מגיע הרגע בו גוף אחד סופג יותר ביקורת, או ביקורת ארסית יותר, מהאחרים והקורא מתחיל לתהות האם אין לכותב אינטרסים סמויים שהוא מנסה לקדם דרך הביקורת.

אם אני זוכר נכון, גם כשדבורית כתבה תחת הכינוי וולווט היו אנשים שתהו על המניעים של חלק מהדברים, אבל הביקורת של דבורית תמיד נטתה לצד היותר שטחי וצריך להיות בן אדם חסר כל ביטחון עצמי בשביל להפגע ממנה. אני לא בטוח אם היה שינוי משמעותי בכתיבה שלה אחרי שהיא חשפה את הזהות שלה.

את העובדה שהאנונימיות אינה הכרחית בשביל להעביר ביקורת ניתן לראות בכך שעידו קינן, יובל דרור וגל מור לא מהססים לבקר כלי תקשורת. העובדה שהם לא מבקרים את מקום העבודה שלהם היא ברורה ומובנת מאליה. ואם המחיר של כתיבה תחת השם שלך הוא המנעות מהתלהמות יתר לא נחוצה בסגנון "אופירע", לא ממש יקרה אסון.

גם רונן דורפן התיחס לנושא האנונימיות.

האם הגיע הזמן שאני אתחיל לפחד מעורכי הדין של תאגיד ידיעות אחרונות?

פרשת עומדים בשער1 (יגרגייט) מתעוררת שוב. מסתבר שביום הזיכרון, בזמן בו המדינה היתה עסוקה בהכנות לחג ולכן לא היה ראוי לגלות את האישומים כנגד ראש הממשלה, עורכי הדין של אתר הספורט one הוכיחו מוסר עבודה גבוה ונאמנות גבוהה ללקוחות שלהם והגישו תביעת דיבה כנגד הכותבים המקוריים של הבלוג, עודד קרמר ורביב שכטר וממשיך דרכם, שעד היום נודע בכינוי ייגרמאייסטר. לא מענין אותי כרגע לעסוק במופרכות של התביעה אלא בקשר שבין ידיעות אחרונות לתביעה.

למרות שנהוג להציג את אופירה אסייג כבעלים של אתר one העובדות אומרות אחרת. בתחתית האתר כתוב שהוא שייך לחברת סיטינט. סיטינט בעצמה מוזגה לפני 10 חודשים עם ידיעות תקשורת, חברה של תאגיד ידיעות אחרונות המנהלת את המקומונים של ידיעות אחרונות ואם אני לא טועה גם את YNET (וזו הסיבה שנדרש אישור של הממונה על ההגבלים העסקיים למיזוג).

למרות שלא ברור לי לחלוטין מבנה הבעלות של סיטינט, קשה לי להאמין שלאנשי ידיעות תקשורת אין "מילה" במה שהחברה עושה, ושהגשת תביעות בפועל בנושא נפיץ כמו ייגרגייט שכבר סוקר (ובדרך כלל לא באופן חיובי כלפי one) בכמעט כל כלי תקשורת העוסק בברנז'ה, הוא החלטה שאופירה אסייג מקבלת לבד במקלחת.

אם אכן בידיעות היו שותפים להחלטה לתבוע, זה מעמיד באופן מאוד מוזר את התיצבותם בעד חופש הביטוי (למשל בפרשת הבחירות בקרית אונו). באופן אישי אני מתחיל קצת לחשוש שיום אחד אני אקבל מעורכי הדין שלהם כתב תביעה על הוצאת דיבה בכל מאמר שבו קראתי (לחלוטין בצדק) לכתב שלהם דביל, ועל כך שקראתי למדור המחשבים שלהם – YNET הומור, ודאי ירצו להכניס אותי לכלא.

לא ממש קשור: מי שממש מסוקרן יכול ללכת לדבורית ולקרוא מיהו ייגרמאייסטר, אבל אלא אם היא קיבלה הסכמה שלו אני לא ממש מבין מה היה הצורך הדחוף לעשות לו אאוטינג. מצד אחד אני די בטוח שאם הוא היה רוצה הוא היה יודע לפרסם את שמו לבד. האם באמת אי אפשר היה להסתפק בכך שהוא עיתונאי במעריב?

1בלוג ביקורת עיתונות הספורט שהתארח בתפוז ונסגר אחרי שone איימו בתביעה על הכותב ותפוז מאחר שבין היקר הכותב קרא לone אתר הריכולים ומסיבות. תפוז שקיבלו רגליים קרות החליטו לצנזר את הבלוג וכתוצאה מכך ייגר הפסיק לכתוב והממשיך שלו עבר לwordpress.com

יש לך בלוג? אתה כותב טוב? הבלוג פופולארי? אז בוא תכתוב בשבילנו בחינם

בעידן בו בלוגרים ישראלים טובים עוברים פלטפורמות גם בשביל הכסף קשה להבין מאיפה צץ הרעיון הנפסד של לבקש בלוגרים לקדם מוצר בחינם דוקא אצל אנשי בלינקיט שאמורים להיות מאוד מעורים במתרחש בחומוספירה.

בלינקיט מבקשים לפרסם את הפג'ו החדשה על ידי מתן אפשרות לשבעה בלוגרים להשתמש יומיים באוטו בתמורה לכתיבת מאמר עליו. תנאי ההשתתפות הם בין היתר "הבלוגים ייבחרו מתוך כל אלה שישלחו טופס השתתפות, על פי קריטריונים של פופולריות הבלוג, שנינות וכתיבה מעניינת, מיקום גיאוגרפי והסיבה שנתן הבלוגר לכך שמגיע לו לקבל את הפג'ו ליומיים.".

לי יש הצעה אחרת. כל בלוגר מוזמן בזאת לכתוב על כלי רכב לפי רצונו, קיים או דימיוני, מהעבר ההווה או העתיד, לשלוח טרקבק למאמר הזה (או לשלוח לי קישור במייל) ואני אפרסם בצורה מסודרת קישורים לכל הסיפורים. התנאים היחידים הם שלכלי הרכב יהיה מרכיב חשוב בסיפור ולא יוזכר בו בשום צורה כלי רכב של חברת פג'ו (ורצוי גם לא רכבים של סיטרואן המיובאים על ידי אותה חברה). מי שירצה מוזמן לתייג את הסיפור שלו גם עם BlogTour308Sucks (במחשבה שניה גם תיוג תחת BlogTour308 יכול להיות נחמד).

מועד הסיום הוא סוף חג הפסח.

עדכון 2/5: בסוף התגובות יש דיון עם רן יניב הרטשטיין. בפוסט שמסכם את החלק שלו בתור הוא כותב שהרעיון שבלוגרים יקבלו כסף תמורת דברים כאלו הוא מטופש, אבל לפי התגובה שלו הוא עומד לקבל שווה ערך כסף לא זניח…..