מכון אדוה לשקרים פירסם את  המסמך האחרון שלו שכמובן מיועד להסביר לכולנו עד כמה זה רע שהמשק צומח, האבטלה יורדת ואחוז האנשים המועסקים גדל. מאחר שאין לי ראש להתעמק בכל הפיליטון הזה אני אתיחס רק לדבר אחד קטן ופעוט שכה לכותרת בYNET " שליש מכל ההון בישראל מוחזק בידי המאיון העליון"

מי שיטרח ויקרא את המסמך בשביל להבין האם פסה מהארץ הסודיות הבנקאית ואנשי מכון אדוה יכולים לחטט לנו ללא כל הפרעה בחשבון הבנק יגלה את הפנינה הבאה – בעמוד שמונה היכן שנתונה הקביעה הזו, כתוב לפניה "לפי אומדן שערך הכלכלן מומי דהן (בהנחה שדפוסי הבעלות על נכסים פיננסיים בישראל דומים לאלו שבארצות הברית)". כמובן שמכון אדוה לא חושב שיש צורך להוכיח שאכן ניתן להניח את ההנחה הזו ויש לה תוקף במציאות.

האדם הסקרן/חקרן/טרחן שרוצה לבדוק האם מומי דהן הראה את נכונות ההנחה בעבודת המחקר שלו או שאולי הנכונות אכן ברורה מאליה מהמחקר, פונה למקור הביבליוגרפי המסופק והוא רואה שהוא – "הניתוח של דהן נעשה לגבי נתוני 2002. אי שיוויון מהגבוהים בעולם, הארץ , 15/1/2002". אכן ככה זה בחיים, כשמתרגלים לשקר מאוד קשה להפסיק, הרי ברור שמחקר שפורסם בינואר 2002 יכול להתיחס במקרה הטוב לנתוני 2001 וגם זה בספק. ומה בדיוק התרחש בארצות הברית בשנים 2000-2001? נכון, היתה בועה בבורסה וב2002 חלק גדול מהאנשים איבדו לא מעט מהכסף שהיה להם ב2001 כשהתפוצצה הבועה.

אז לא מספיק שמכון אדוה מתבסס על נתונים מהעבר הרחוק ומהצד השני של העולם, אלא גם מנקודה מאוד מסוימת בחיי הכלכלה שבה ישראל אינה נמצאת קיום (הבורסה גבוהה אבל אני לא זוכר שהיה אדם שטען שיש בועה). אולי אם היו עושים מחקר אמיתי במקום להמציא שקרים היו מגלים שהמאיון העליון מחזיק ב95% מהנכסים הפיננסיים?

ולמה בכלל יש צורך לשקר? הרי נתונים של גבית המיסים בארץ מראים ששני העשירונים העליונים משלמים 85% מהכנסות המדינה במיסים ישירים, ולכן סביר להניח שיש להם יותר כסף פנוי להשקיע בבורסה ותוכניות חיסכון .

לא סתם מכון אדוה מתמקד בנכסים פיננסיים ולא מכליל את נכסי הנדל"ן שמהווים את רוב הנכסים של רוב הציבור, הרי לפי שיטת מדידה זו גם אנשים שמשתכרים 20000 שקל בחודש  ומבזבזים כל גרוש מהם הם עניים, ומכון אדוה מעונין בהצגת כמות גדולה יותר של עניים.

מדהים שאם כל השינויים בחברה הישראלית בעשרים השנה האחרונות, יש דברים שלא משתנים כלל. אם זו השביתה הקבועה של המורים בתחילת שנת הלימודים, או השביתה רק של אירגון המורים, שמחייבת את הילדים וההורים לבדוק את ההשתייכות האיגודית של המורים שלהם, ואת השביתה הקבועה של הסטודנטים באוניברסיטאות.

לפי התיאור של ניצן ברומר לא השתנה שום דבר באירגוני הסטודנטים ב20 שנה האחרונות. עדיין הם מלאים אנשים שרוצים להיות פוליטיקאים בעתיד ויותר חשוב להם למשוך תשומת לב מלטפל בבעיות האמיתיות של הסטודנטים (שאני מניח שעדיין הן מתמקדות בעבודת המזכירות של הפקולטות ואיכות המרצים), סטודנטים שאפילו לא משתינים לכיוון "ההנהגה" שלהם.

למה בכלל שביתה של מקבלי שירותים מענינת מישהו? למה היא מקבלת כל כך הרבה תשומת לב תקשורתית (אפילו בשמה! קישרו לדבר הדי הזוי הזה), הרי זה לא שההורים של הסטודנטים יצטרכו להשאיר בבית בשביל לטפל בהם ;). הייתי מבין את הרעיון של שביתה לפני ההרשמה כמעין חרם צרכנים, אבל אחרי שכבר שילמת את הכסף זה טיפה מאוחר מדי.

בסופו של דבר האם זה באמת חשוב מהו שכר הלימוד באוניברסיטאות? יוסי לוי למשל חושב שכן והוא מנסה להפריך בחודשים האחרונים את הטיעונים של המצדדים בהעלאת שכר הלימוד ואני חושב שהוא סתם מבזבז אנרגיה.

בסופו של דבר הסטודנטים באוניברסיטאות שייכים למעמד הביניים ומעלה של מדינת ישראל (לפני שאתם צועקים תנסו לספור כמה ערבים וחרדים למדו איתכם) ואם הם לא היו שייכים למעמד הזה לפני תחילת הלימודים, אז סביר להניח שיהיו שייכים לו מספר שנים אחרי סיומם. מאחר שהמעמד הזה אחראי לרוב המיסים הנגבים במדינה ניתן לדעתי לאתר את שתי האלטרנטיבות הבאות:

1. שכר לימוד נמוך, מתאפשר למעשה על ידי סובסידיה של המדינה לכל תלמיד. בשביל שיהיה כסף לסובסידיה צריך להגדיל את גבית המיסים ועושים זאת על ידי הטלת מיסים חדשים הניגבים בפועל מהמעמד הבינוני ומעלה.
2. שכר לימוד גבוה ללא סובסידיות. מאפשר הורדת מיסים שמשפיעה בעיקר על המעמד הבינוני + כלומר על הסטודנטים בעתיד.

למעשה הסטודנטים לא מתווכחים על כך שעלות הלימודים גבוהה יותר מהתשלום שהם משלמים (או לפחות לא שמעתי שום טענה כזו) ולכן השאלה היחידה שעומדת על הפרק היא האם הסטודנטים יקבלו הלואה מבנק למימון הלימודים, או הלוואה מהמדינה אותה יחזירו על ידי תשלום מיסים יותר גבוהים בעתיד, או שיעשו מסע שנור במשפחה, או אולי, לא ילכו ללמוד מיד אחרי הטיול הגדול אלא רק אחרי שיצברו קצת כסף (האם יש מצב שאנשים יעבדו בשביל לממן לימודים במקום טיול? כנראה שלא).

בסופו של דבר רוב הסטודנטים בישראל של היום באים ממשפחות שיש להן אמצעים לעזור עם שכר הלימוד לכן מבחינתי כל הענין פה הוא שבמקום לבקש יפה הלוואה מההורים, הסטודנטים רוצים שהמדינה תגבה כסף מההורים שלהם.

כמובן שיש גם כמה סטודנטים יוצאי דופן שבאמת אין להם, אבל אותם סטודנטים צריכים עזרה נקודתית גם היום ואם העלאת שכר הלימוד תלווה בהעלאת העזרה למעוטי היכולת אז השינוי בשכר לימוד לא יפגע בהם. כמובן שהשובתים של היום לא מדברים בשום צורה על הגדלת העזרה למעוטי היכולת כסיבה לשביתה.

אני חושב שצריך להעלות את שכר הלימוד כי סובסידיה למוצר במקום לנצרך היא בדרך כלל דבר רע, אבל מאחר שמסיבות תרבותיות/חברתיות יש יחסית מעט נצרכים הלומדים באוניברסיטאות, כרגע אין הרבה הבדל.

הערת שוליים:

• כאשר מדברים על הלימודים בחינם באירופה צריך לזכור שאחת מהמטרות שלהם היא להקטין מלאכותית את רמת האבטלה.
• עם כל הכבוד לחינוך באירלנד, אני מניח שגוגל ביססה את הבסיס האירופאי שלה שם לא בגלל החינוך האוניברסיטאי המעולה באירלנד אלא בגלל המיסים הנמוכים שחברות משלמות שם.

בכתבה בגלובס רו"ח יוסי סינמן ושמעון ארליכמן (ממשרד המתמחה בין היתר בתכנון מס למרבה ההפתעה) מתלוננים על כך שההצגה של רשויות המס כאילו גבית מס אמת ממקבלי הליסינג תביא להכנסות גבוהות למדינה, היא שקרית. מענין לבחון את כמות האמת שיש בנתונים שהם מביאים.

• במאמר מוצג חישוב המראה שעבור עובדים עם שכר של עד 11,400 שקל בחודש, המדינה לא תגבה אפילו שקל נוסף אחד מאחר שרמת המס על העובד זהה לזו שעל המעביד – 29%. בנוסף מוצג חישוב דומה עבור אנשים במדרגת המס הבאה (35%). הרושם שנוצר הוא שאלו שתי מדרגות המס הרלבנטיות לדיון, אבל לא מובא שום יחס בין כמות האנשים במדרגה האחת לשניה והקורא המזדמן עלול לחשוב שהן בגודל זהה. הניסיון האישי שלי אומר שיש מעט מאוד אנשים בהייטק המרויחים פחות מ11,000 שקל וגם משתמשים ברכב מליסינג. אם אני לא טועה השכר הממוצא בהייטק הוא בסביבות ה15,000 שקל.
• החישוב הנוגע למיסוי של אנשים המרוויחים עד 11,000 נגוע בעוד שתי נקודות בעיתיות. ראשית, כל משתמשי הליסינג לא חושבים על השכר שלהם ככולל את ערך שווי הרכב למס, לכן בשבילם מדרגת המס עליה מדובר היא לא של 11,400 שקל אלא של 10,100 שקל (שווי למס היום הוא 1,300). שנית, האדונים הנכבדים מתעלמים בצורה אלגנטית מכך שהחישוב שלהם תקף רק אם כתוצאה מביטול הליסינג, והחזרת הכסף לברוטו של העובד, לא תהיה עליה במדרגת המס של העובד. אם נניח שלעובד מנכים 2,700 שקל ממשכורתו כאשר הוא מקבל רכב ליסינג, התוצאה תהיה שהחישוב רלבנטי רק עבור עובדים המקבלים היום פחות מ8,700 שקל. אני מתקשה להאמין שיש בכלל עובדים כאלו בהייטק שגם לוקחים רכב ליסינג.
• כמובן שהמס שמשלם אדם על 11,400 שקל הוא לא 29% אלא 39% מאחר שאנשים רגילים עדיין לא מצאו את הפירצה שתאפשר להם להתחמק מתשלום 5% מס בריאות ו5% ביטוח לאומי. כלומר גם במדרגת המס הנמוכה ביותר יגבו מיסים בשיעור של לפחות 270 שקל בחודש.
• לא ממש ברורים לי חוקי המיסוי בכל הנוגע להוצאות רכב של המעביד והחזרי מע"מ, אבל לפי החישוב של רואי החשבון המעביד משלם מס של 29% על חצי מסכום ההוצאה שהוא 50,000 שקל. (כלומר על 25,000 שקל). לפי החישוב הזה המעביד משלם 14.5% מס על תחזוקת הרכב, בעוד שאדם רגיל היה משלם 15.5% מס דרך מע"מ.

לא ברורה לי בכלל ההתגיסות של רואי החשבון לטובת המשך הסדרי הליסינג, התגיסות שמתבטאת גם בכל מיני הצהרות מטורפות מסוג "עובדי ההייטק יבשו ביצות ונילחמו בשוחות במלחמת העצמאות" שמפריחים אנשים מהתחום. בסופו של דבר הענין מאוד פשוט, יש פה מקלט מס שבשביל לבטל אותו לא נדרשת השקעה כספית גדולה מצד רשויות המס, אז מה זה משנה אם זה מקלט ל 5 שקל או ל 5 מיליארד שקל? האם אין פה שום חשיבות לעיקרון של תשלום מס שווה של אנשים הנמצאים באותה רמת הכנסה?