ההקמה של הבלוג שלי באתר שלי לחלוטין לא היתה ברורה מאליה. בכל זאת בלוג מחייב איזשהו סוג של תוכנת עריכה, בסיס נתונים, מנגנון תגובות ועוד. נכון שיש כל מיני תוכנות של בלוגים, אבל לך תתחיל לבדוק אותן, מי יודע כמה באגים יש בהן והאם הן מתאימות למה שאני רוצה ליצור. הרבה יותר קל לפתוח בלוג באחד מהאתרים הישראלים שמספקים את השרות הזה.
אבל יש גם בעיות עם האתרים הישראלים. רשימות דורשת כתנאי קבלה יכולת עיתונאית מוכחת, ואני אין לי. ישרא נותן ממשק משתמש ממש אומלל למי שאין לו מנוי פרו, וישרא ותפוז מתכוונים להרויח כסף מהכתיבה שלי. באופן עקרוני אין לי שום בעיה עם זה שמישהו רוצה להרוויח על חשבוני, אבל באף אחד מהאתרים לא מציעים לשתף אותי ברווחים שבאים כתוצאה מהכתיבה שלי, וחוסר ההכרה הזה שכנע אותי להקים את הבלוג באתר שלי.
בחלום השחור ביותר לא חשבתי שהסיבה הכי טובה לא להשתמש באתרי הבלוגים היא צנזורה על תכנים.
מסתבר שנכון להיום, למרות שזה צוין במפורש בכתבה בסופשבוע של מעריב, אסור בישראבלוג לציין שמירב קנר האשימה את הפסיכולוג שאול חיימוביץ בהטרדה מינית. כמו כן אסור לציין במאמר אחד את המילים פיז'ו 404 ומוות. (מבחינה טכנית מענין אותי האם יש תוכנה מיוחד שעוברת על כל הבלוגים ומידעת את יריב חבוט על מאמרים חשודים, והאם היא קוד פתוח).
אני חייב להודות שהמודל העסקי של יריב חבוט בישראבלוג נפלא מבינתי. במקום לטפח את הבלוגים ולהגן עליהם, כי הרי הם מקור פרנסתו, הוא מצנזר אותם ללא הכרה. מה בדיוק הפואנטה בלצנזר את ג.ק., הרי רק מלראות את כמות האנשים שמגיעים לאתר שלי בשביל לקרוא על מירב קנר אני יכול לנחש שהמונים מגיעים לאתר של ג.ק. . ואם כבר, אם באמת הבלוג הזה לא מתאים להשקפותיו של יריב חבוט, למה הוא לא סוגר אותו ודי, למה צריך את משחק מחיקת הפוסטים המטומטם הזה (לא ש ג.ק. זוכה ליותר מדי נקודות זכות בקטע הזה).
עריכה 3/7 : בצורה לא אופינית החלטתי אחרי שנת לילה טובה שאין לי אינטרס להכנס יותר מדי לתוך המלחמות האלו ולכן הורדתי את שמו של אותו בעל 404 שכנראה אין לו אומץ לתבוע את ג.ק. והולך בנתיב הקל של לחץ על אנשים ללא עמוד שדרה.