פרשת עומדים בשער1 (יגרגייט) מתעוררת שוב. מסתבר שביום הזיכרון, בזמן בו המדינה היתה עסוקה בהכנות לחג ולכן לא היה ראוי לגלות את האישומים כנגד ראש הממשלה, עורכי הדין של אתר הספורט one הוכיחו מוסר עבודה גבוה ונאמנות גבוהה ללקוחות שלהם והגישו תביעת דיבה כנגד הכותבים המקוריים של הבלוג, עודד קרמר ורביב שכטר וממשיך דרכם, שעד היום נודע בכינוי ייגרמאייסטר. לא מענין אותי כרגע לעסוק במופרכות של התביעה אלא בקשר שבין ידיעות אחרונות לתביעה.
למרות שנהוג להציג את אופירה אסייג כבעלים של אתר one העובדות אומרות אחרת. בתחתית האתר כתוב שהוא שייך לחברת סיטינט. סיטינט בעצמה מוזגה לפני 10 חודשים עם ידיעות תקשורת, חברה של תאגיד ידיעות אחרונות המנהלת את המקומונים של ידיעות אחרונות ואם אני לא טועה גם את YNET (וזו הסיבה שנדרש אישור של הממונה על ההגבלים העסקיים למיזוג).
למרות שלא ברור לי לחלוטין מבנה הבעלות של סיטינט, קשה לי להאמין שלאנשי ידיעות תקשורת אין "מילה" במה שהחברה עושה, ושהגשת תביעות בפועל בנושא נפיץ כמו ייגרגייט שכבר סוקר (ובדרך כלל לא באופן חיובי כלפי one) בכמעט כל כלי תקשורת העוסק בברנז'ה, הוא החלטה שאופירה אסייג מקבלת לבד במקלחת.
אם אכן בידיעות היו שותפים להחלטה לתבוע, זה מעמיד באופן מאוד מוזר את התיצבותם בעד חופש הביטוי (למשל בפרשת הבחירות בקרית אונו). באופן אישי אני מתחיל קצת לחשוש שיום אחד אני אקבל מעורכי הדין שלהם כתב תביעה על הוצאת דיבה בכל מאמר שבו קראתי (לחלוטין בצדק) לכתב שלהם דביל, ועל כך שקראתי למדור המחשבים שלהם – YNET הומור, ודאי ירצו להכניס אותי לכלא.
לא ממש קשור: מי שממש מסוקרן יכול ללכת לדבורית ולקרוא מיהו ייגרמאייסטר, אבל אלא אם היא קיבלה הסכמה שלו אני לא ממש מבין מה היה הצורך הדחוף לעשות לו אאוטינג. מצד אחד אני די בטוח שאם הוא היה רוצה הוא היה יודע לפרסם את שמו לבד. האם באמת אי אפשר היה להסתפק בכך שהוא עיתונאי במעריב?
1בלוג ביקורת עיתונות הספורט שהתארח בתפוז ונסגר אחרי שone איימו בתביעה על הכותב ותפוז מאחר שבין היקר הכותב קרא לone אתר הריכולים ומסיבות. תפוז שקיבלו רגליים קרות החליטו לצנזר את הבלוג וכתוצאה מכך ייגר הפסיק לכתוב והממשיך שלו עבר לwordpress.com
המיזוג בין "ידיעות תקשורת" ו"וואן" הוא עסקי בלבד לדעתי. לא נראה כאילו יש קשר בין המערכות ברמת התכנים, ואני מניח שגם לא במנגנוני קבלת ההחלטות והעריכה.
ולגבי דבורית: היא לא עשתה לאף אחד אאוטינג. השם של איש "מעריב" מופיע בכתב התביעה שהוא נחלת הציבור. מעניין לדעת איך "וואן" הגיעו לשם שלו. להערכתי "וואן" עברו על כמה חוקים בעצמם כדי לחשוף אותו.
ועם כל התיעוב ל"וואן", צריך גם להגיד שאם שלמה מן הוא אכן ייגר, יש כאן בעיה אתית קשה: עורך שעובד ב"מעריב" תוקף בעילום-שם מדי יום את מדור הספורט המתחרה ב"ידיעות", משמיץ קולגות ומכפיש אנשים עמם עבד בעבר לפי שעזב את "ידיעות" בטריקת דלת? לא צריך להיות ממועצת העיתונות כדי להבין שיש כאן בעיה
זה שיודע, בלי קשר לכמות שיתוף התכנים והמעורבות האקטיבית בניהול היום-יומי של וואן, קשה לי להאמין שהחלטה שהיא לדעתי תקדימית בארץ, של גוף תיקשורת להשתיק ביקורת עליו, לא קיבלה אישור של שותף כל כך חשוב.
בסופו של דבר ידיעות תקשורת היא בין היתר רשת מקומונים וכולנו יודעים טוב מאוד את הרמה הירודה של המקומונים בכל מה שקשור להקפדה על אמת והמנעות מהשמצות.
דבורית הסבירה בתגובות שהיא לא עשתה אאוטינג, אלא פשוט העתיקה מכתב האישום. למרות שיש משהו במה שהיא אומרת, יש גם לא מעט התממות, אני לפחות לא קראתי את שמו של יגר בשום מקום אחר לפני הפרסום שלה.
ובקשר לשלמה מן, יש לי טיוטה של פוסט מהבוקר… הגיע הזמן להשלים אותה.
לטעמי, ההתרעמות על שלמה מן היא לא פחות ממגוחכת.
מה, מישהו באמת חשב שייגרמייסטר הוא לא עיתונאי או עיתונאי לשעבר? ברור שהוא לא מהאו"ם, וברור שהוא עובד באחד מכלי התקשורת שהוא מבקר.