בשבועיים האחרונים הדולר רץ למעלה וכל העיתונאים והמומחים מסבירים את הריצה בכך שהריבית שבנק ישראל נותן על השקל היא 3.5% בעוד שהבנק המרכזי של ארצות הברית נותן 5.25%. לכן אומרים המומחים אנשים מוכרים היום שקלים וקונים דולרים. כמובן שזה לא מסביר למה לפני חודש כאשר ריבית בנק ישראל היתה 3.75% הדולר היה במגמת ירידה ושערו היה יותר נמוך (אם היום כשהדולר כל כך יותר גבוה משתלם לקנות, איפה היו המשקיעים לפני חודש?), אבל השאלה היותר מענינת לדעתי היא למה מתעסקים רק בריבית הרשמית וכאילו שוכחים שהרווח נגזר גם מירידת ערך המטבע בעקבות אינפלציה.
נכון להיום האינפלציה בישראל היא פחות מ1% בשנה, ובארצות הברית היא 2.6%. המשמעות היא שבעוד שאם אתה משקיע בשקלים, מספיק רווח של 1% בשביל לשמור על ערך ההשקעה שלך, בהשקעה בדולרים צריך רווח של 2.6% רק עבור שמירת הערך של הכסף. כלומר אם נפחית את מהרווח שנותנת לנו הריבית את ירידת הערך של המטבע בו אנו משקיעים, נקבל שהרווח, או הריבית הריאלית, על השקעה בשקלים היא 2.5% בעוד שהוא 2.6% על השקעה בדולרים. ההבדל קיים, אבל הוא לא מספיק גדול בשביל לספק הסבר אמיתי לעליה של 5% בשער הדולר בשלושבה שבועות.
הענין אפילו יותר מסובך מאחר שריביות הבנקים המרכזיים רלוונטיות רק להשקעות לטווח מאוד קצר. מי שמחפש השקעה לטווח יותר ארוך משקיע באיגרות חוב של המדינה שיפקעו בעוד מספר שנים. על איגרות החוב השקליות לטווח של בערך 10 שנים יש ריבית של 5.2% בעוד שעל המקבילות הדולריות יש ריבית של 5.1%, כלומר אם האינפלציות ישארו בערך כמו היום, על השקעה בשקלים מרוויחים כ 1.5% יותר.
אז איפה בדיוק פער הריביות שכל המומחים מדברים עליו? אני אשמח לקבל הסבר למה המומחים יודעים על מה הם מדברים בעוד שאני אומר שטויות.
משפט המפתח פה הוא "אם האינפלציות ישארו כמו היום". לטענת כלכלנים האינפלציה האמיתית בישראל היא 4% אלא מה בגלל ירידת הדולר ומחירי הנפט הדלק ושאר המחירים הנקובים בדולרים הוזלו. וככה התקבלו בשנים האחרונות אחוזי אינפלציה נמוכים למרות שהסחורות והשירותים השקליים כן התייקרו. כעת עם סיום או כמעט סיום המגמה של היחלשות הדולר מול השקל צפויה לצוף האינפלציה האמיתית ועל כן קיים פער הריביות הזה.
4% אינפלציה? קראתי על זה ואני טוען שזה בולשיט. הסיבה היא שליבואנים אין שום אינטרס להוריד את המחיר רק בגלל שהדולר ירד, וירידת שער הדולר תתבטא יותר בכך שהמחירים יעלו בקצב יותר נמוך (מירב ארלוזורוב התלוננה בדה-מרקר על כך שיבואני המכוניות לא מורידים מחירים), ואפילו אם היו רוצים להוריד מחירים זה היה מתבצע רק בפעם הבאה שהיו מקבלים סחורה ולא מידית כאשר הדולר יורד.
לפי דברים שקראתי, בגלל ההצמדות לדולר, במשק הישראלי שינוי של 1% בשער הדולר מביא לשינוי של 0.3% במדד, אבל אני מניח שזו השפעה לאורך זמן ולא מידית. אותם אלו שטענו שהאינפלציה היתה 4% (מורגן-סטנלי אם אני לא טועה) התבססו על החודשים הראשונים של השנה לפני ששינויי השער חילחלו לתוך התמחור במשק ולכן לא ברור לי ששימוש בהערכות מהסוג הזה בשביל להחליט מה היא "האינפלציה האמיתית" הוא מוצדק.
אם הייתי ממש מבין בתחום הייתי אולי מתווכח איתך.
אבל היות שהידע שלי בא בעיקר מעיתונים, ואנחנו יודעים כמה זה שווה, אולי נחכה לכלכלן שיעבור פה ויגיד את דעתו.
זה בסדר, גם אני יודע בעיקר לכתוב מתוך שיכנוע עצמי רב ולא הייתי רוצה שמישהו יתיחס למה שאני כותב ביותר מדי רצינות, לפחות עד שיעבור פה כלכלן שממש מבין בענין.
היות וכלכלן לא נראה לי שיגיע, בוא נראה מה יהיה אחוז האינפלציה בין יוני 07 ליוני 08. כי הדולר סיים את רוב הירידה שלו אם לא את כולה. ואז אם האינפלציה תעמוד על בערך ארבעה אחוזים אני צדקתי אם על פחות אתה צודק.
ואם באמצע תהיה מלחמה גרעינית עם אירן אז שום דבר כבר לא ידאיג אותנו.
גיא, במחשבה שניה הכלכלנים כבר דיברו.
בשבוע שעבר היה מכרז של בנק ישראל על מכירת אגרות חוב שיפקעו עוד שנה (מק"מים) והתשואה הממוצאת בה הן נמכרו היתה 3.72% http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=ss2007060_66321 .
כלומר רוב המשקיעים חושבים שהאינפלציה בתקופת הזמן של השנה הקרובה תהיה יותר נמוכה מ3.7%