שחר מתמרמר על על כך שכלבים נובחים אנשים מתנהגים כמו אנשים, כאשר הוא מספר על ביקור במערת הנטיפים בשורק. בנוסף הוא ממורמר על כך שמחזיקי כרטיס אשראי מסוים קיבלו הנחה בכניסה שלדעתו מהווה סמל לכל הרע שהניאו קפיטליזם הביא על המדינה.
לא ממש הצלחתי להבין למה זה רע שמחזיקי כרטיסי אשראי יקבלו הנחה במערה אבל זה בסדר במכולת, אבל עוד פחות הבנתי מה זה קשור להפרטה. תולדות המערה הן שהיא התגלתה במחצבה פרטית, הולאמה והועברה לניהול של רשות הטבע והגנים שהיא רשות ממשלתית. לכל תלונה שיש היום מול הניהול של המערה צריך להתיחס כאל כישלון נוסף של הניהול הסוציאליסטי הריכוזי.
הרי מה פה הסיפור? רשות הטבע והגנים לא אחראית רק למערה ולפארקים אחרים שניתן לקבל עליהם תשלום בכניסה, אלא גם לתחזוקת אנדרטאות, פיקוח על בניה לא חוקית, והסיירת הירוקה. את רוב התקציב לכל הפעולות האלו היא מגייסת מתשלומי הכניסה למקומות כמו מערת הנטיפים.
הסיפור שמספרים לנו הוא שהתשלום דרוש לתחזוקה של המערה כאשר למעשה רוב הכסף כלל לא חוזר להשקעה במערה. למעשה זה עוד מס סמוי רגרסיבי מתוצרת המדינה. אם היו מוציאים את התחזוקה של המקום לגוף פרטי בטח היה אפשר לקצץ את מחיר הכניסה בחצי (סתם ניחוש לגבי העלות האמיתית של הפעלת מקום כזה + רווח) ולהפוך את המערה ליותר נגישה לכל עם ישראל.
ובקשר לכרטיסי האשראי. כשהתקציב שלך לשנת 2006 הוא 240 מליון שקל ממקורות עצמיים אתה לא ממהר לוותר על הכנסות ולא משנה מה המקור שלהן.
אז מה היה לנו פה? גוף ממשלתי שלא מצליח לעמוד ביעדים ה"חברתיים" שלו. נדמה לי שזה מסוג הידיעות של כלב נשך אדם.
http://en.wikipedia.org/wiki/Free-market_environmentalism
כל הכבוד לך שיש לך סבלנות להתעמת איתם. מדובר בטיפוסים שלא מעניינות אותן העובדות והם יסובבו את העולם כך שהכל יתאים לתאוריות הקונספרטיביות שמתאימות להן.
קצת להגיב לשטויות שהם כותבים:
ברור שחברת כרטיסי האשראי משלמת לרשות (ובעצם נותנת כרטיס מטמון ללחות הפלטינום שלה כך שכל סיפורי הפרסום והועד אינם נכונים;
במידה ומטרת התשלום היא לווסת אז אני די משוכנע שרגע זה ממש אין עומס במערה אז למה הכניסה לא בחינם כרגע ?
בקיצור חבל על הויכוח איתם, שימשכו להצביע לרק"ח והכל יסתדר.
דב, כן התיאוריה על הויסות היתה אחד מהדברים היותר הזויים ששמעתי השבוע אבל נדמה לי שזה נכתב בצורה דומה באתר של הרט"ג. ואני לא מחפש להתעמת, באמת רציתי לדעת למה אדם אינטלגנטי כמו שחר משתמש במילה הפרטה במקום שברור שהיא לא שייכת אליו.
דניאל, מעבר לאידאולוגיות, פרס נובל של השנה בכלכלה ניתן לאישה שהראתה שניהול מקומי של משאבים משותפים הוא יותר מוצלח מניהול מרכזי. במקרה הזה עלות הכרטיסים של מערת הנטיפים שהתחזוקה שלה ודאי זולה יחסית מסבסדת את התחזוקה היקרה של מצדה.
מרק – באופן עקרוני, זאת תאוריה סבירה
משאבים מוגבלים צריך להגביל ולווסת, ולהחליט מי יקבל אותם על פני אחרים.
בדיוק כמו שהירקן בשוק רוצה לתת עגבניות לכולם, אבל יש לו רק כמה,
וכמו שכולנו היינו רוצים טבעות יהלום ולא יכולים לקבל,
הדרך הכי טובה לווסת משאב היא באמצעות מנגון המחירים.
ככל שמוצר נדרש יותר, ונדיר יותר – המחיר שלו יעלה, עד שנגיע לשווי משקל בין אלה שרוצים אותו, לבין מה שאפשר לתת בפועל.
המצחיק הוא, שאז קמים הסוציאליסטים למיניהם, ודורשים מגבלות מחירים –
מערת נטיפים זאת זכות טבעית! מגיע לכולם! המדינה צריכה לסבסד!
כמו כל מנגנון של בקרת מחירים, התוצאה בד"כ נגמרת בזה שלא מספיק אנשים מגיעים (הם קובעים מחיר גבוה מדי), או שיותר מדי אנשים מגיעים (הם מתעקשים על מחיר נמוך מדי).
אין שום מנגנון, למעט מנגנון המחירים, שיוכל לעשות זאת.
הסוציאליסט המצוי יציע ישר "הגרלה" של כרטיסים… שרגע אחרי ימכרו בשוק האפור למרבה במחיר
רק שהפעם, התוצאה הסופית תהיה שהסבסוד הממשלתי (שנלקח בכוח מאנשים שיתכן ומעולם לא עניין אותם להגיע למערת הנטיפים) מגיע לידיים של הספסרים(שכן יודעים לדרוש מחיר על הכרטיסים, בהתאם לכללי ההיצע והביקוש).
מפתיע אותי תמיד שמישהו שבא מהצד השוקחופשיסטי של הדיון יכול להמשיך לחזור על השקר כאילו מחיר קשור לעלות. מחיר לא קשור לעלות, ואם מפעילי המערה המופרטת יחשבו שהם יכולים לעשות יותר כסף על ידי העלאת המחיר ובמקביל גם להוריד את רמת השירותים, הם יעשו את זה בשמחה. זה קורה כל הזמן. כל פעם ששקית הביסלי במכולת הופכת קטנה בעוד חמישה גרם בלי ירידה במחיר, זה בדיוק מצב שהמשווק חושב שהוא יצליח למכור לך פחות ביותר, וצודק.
טוב, אני אסביר. כאשר הממשלה אינה מנהלת גוף מסוים (לצורך הענין הגוף שמתפעל את המערה) היא יכולה לקבוע סטנדרטים לתפעול שלו. אחת הדרכים היא לתת זכינות במכרז שהזוכה בו מציע את מחיר הכניסה הנמוך ביותר. אם המכרז יהיה כזה שהרבה גופים יוכלו להשתתף בו כמעט מובטח שהמחיר הסופי יגזר לפי עלות. דוגמה לתהליך הזה אפשר לראות בירידת המחירים של התחבורה הציבורית בקוים שהופרדו מאגד.
במצב הנוכחי הממשלה נמצאת בניגוד אינטרסים (היא צריכה את הכסף לממן את מצדה ובית שאן) ולכן אינה פועלת לפי האינטרסים של המערה ושל המבקרים בה.
ועל סמך מה בדיוק מתבסס כשאתה כותב את מה שאתה כותב על הביסלי? אני לא קונה קורנפלקס שהוא פחות מהמשקל ה"סטנדרטי " של 450 גרם.
מרק, לך תריב עם דניאל לגבי הדרך הנכונה להפריט. תודיע לי כשתגיעו להסכמה. כרגע אני לא בטוח עם מי אני צריך לא להסכים.
לגבי הביסלי: http://www.ynet.co.il/Ext/Comp/ArticleLayout/CdaArticlePrintPreview/1,2506,L-3382400,00.html
ואני עוד זוכר את הימים שהמשקל הסטנדרטי לקורנפלקס היה 500 גרם. מ.ש.ל.
יש דרך פשוטה למדי להפריט.
זה נקרא הנפקה.
דובי, שוקחופשיסטים לעולם לא יטענו שמחיר נקבע מ"עלות".
מחיר נקבע מכוחות של היצע וביקוש, כשבמקרה הפרטי שבו המחיר נמוך מהעלות – המוצר פשוט לא יתקיים.
לגבי השקית ביסלי שקטנה בזמן שהמחיר קבוע – הודות לממשלה גם השקלים שאיתם אתה קונה ערכם יורד. קוראים לתהליך הזה אינפלציה, ואני מתאר לעצמי שסוציאליסט כמוך יטען תמיד שמי שגורם לזה הוא "בעל ההון המרושע", כשבפועל – זאת הממשלה, שמדפיסה כסף ללא אבחנה, וגורמת לשקלים שלנו להיות שווים לא יותר מדף נייר צבעוני.
בהנחה שהיה כל כך משתלם ורווחי ליצור שקית במבה במחיר 20 אגורות עלות, למכור אותה ב50 שקל, ולקצוב רווח עצום – השוק החופשי היה מסדיר את העסק מאוד מהר.
לא רק לאוסם היה במבה. פתאום גם תלמה, לולו, איזה חברה ערבית מוזרה, ויצרן טורקי – כולם היו נכנסים לשוק הבמבה. כולם היו מכינים שקיות במבה בעלות של 20 אגורות, ומנסים למכור ב40 שקל – עדיין רווחי מאוד, ויותר זול מה50 שקל של אוסם. בהנחה ששם המחיר החדש יתייצב, עדיין יהיה תמריץ להכנס לשוק ליצרנים חדשים – עד שמגיעים לשווי משקל, והמחיר נקבע קרוב מאוד למחיר העלות, עם רווח הגון.
וואו, דניאל, איך אני מקנא בך! גם אני רוצה לחיות בשנות השמונים כל הזמן! נכון, האינפלציה וכל זה הייתה ממש נוראית, אבל איך אני אוהב את המוזיקה!
אז אתה טוען שאם יפריטו את מערת הנטיפים, התוצאה תהיה שהרבה יזמים אחרים יקימו מערות נטיפים חלופיות שיתחרו בזו המקורית והמחיר ירד?
אני גם אשמח להסבר לגבי הפרשי העלות הידועים (40-60% רווח) עבור נעלי ספורט מתוצרת יצרניות מסויימות, כשגם כך חלק הארי של העלות הזו הוא פרסום ושיווק, ולא, אתה יודע, ייצור. לשיטתך, מחיר הנעליים היה צריך להתייצב על משהו הרבה יותר נמוך.
ובאמת, דניאל, לך לשיעור כלכלה בסיסי. מחיר לא קשור בעלות. אין שום אחוז רווח שהמשקיע קובע לעצמו ולא מנסה להשיג יותר ממנו. היצרן רוצה למכור במקסימום שהוא יכול. יש מוצרים שהוא יכול יותר, יש מוצרים שהוא יכול פחות. אבל להאמין שטוב ליבו של היצרן יוריד את המחיר לאיזשהו מינימום עם רווח הוגן, זו בדיחה שתגרום למילטון פרידמן לזרוק אותך ממדרגות היכל הקדושה שלו.
דובי,
מדד המחירים לצרכן מאז אוגוסט 2007 עלה ביותר מ10%.
מחירי הדירות מאמירים.
את ההיפר אינפלציה של שנות ה80 עוד אין לנו, אבל מדינת ישראל ובנק ישראל ביצעו לך קיצוץ של 10% בשכר, מבלי שאתה אפילו מבין זאת.
בכל מקרה אנחנו משלמים היום על אתרי הטיולים. הסוציאל דמוקרטיה הבטיחה שנעשה זאת בין אם אנחנו מטיילים בהם או לא. אני טוען שאם יפריטו אתרי טיולים:
א. אתרי הטיולים השונים יתחרו ביניהם
ב. נראה השקעה גדולה יותר בשיקום שימור וטיפוח
ג. נתקן את העוול המוסרי של הלאמת האתר מידי בעליו המקוריים
אבל גם הפרטה צריך לדעת לבצע, ולא בצורה הישראלית הטיפוסית של "מתן זיכיון" – שבאמת נותן תמריץ של "להפיק כמה שיותר רווח, ואז לברוח – כי גם ככה האתר לא שלך, אלא של מישהו אחר".
לגבי הפסקה האחרונה שלך, לא קראת מילה ממה שאמרתי. לא ציפיתי ממך שתקרא, אתה עסוק בלצטט פרופוגנדה.
אמרתי, והסכמתי – מחיר לא קשור בעלות. מחיר קשור להיצע וביקוש.
במוצרים שאין בעית היצע – המחיר מתקרב לעלות.
במוצרים שבהם תלויים במשאב מוגבל – המחיר נקבע אך ורק כתוצאה מהיצע וביקוש.
שיטת המחירים כפי שהם נקבעים מהיצע וביקוש, והיכולת שלהם להעביר אינפורמציה היא שיטה ידועה, מוסכמת, ומוכחת. העובדה שיצרן רוצה להרוויח היא עובדה נפלאה ומעולה – והיא בדיוק זאת שמייצרת תחרות, מגוון, ודואגת לשיפור מתמיד ביעילות הייצור ובמוצרים שאנחנו קונים.
כנראה שפספסתי את השיעור ששלי יחימוביץ' העבירה, על פי מיטב תורתו של קארל מרקס – היכן שמלמדים שמי שמחפש להרוויח ולצבור עושר הוא בן אדם רשע ומרושע, שחייבים בכוח לדכאו ולקחת את רכושו.
אני מניח שאתה מציע עולם אידיאלי, בלי רווח. עולם שבו כולנו פשוט עושים אחד עבור השני מטוב ליבנו, כל אחד נותן כפי יכולתו, ולוקח אך ורק את מה שהוא באמת צריך.
נכון?
זה מענין איך החברתיים יכולים לשבת ולהשקיע המון זמן בפוסט על 20 שקל, אבל על העובדה שהאינפלציה בשנה האחרונה גזלה 3.6% (מצטער, לא המספר הכי עדכני) משכרו נטו של העובד אף אחד לא כותב. במה בסך הכל מדובר שעובד שמרוויח שכר מינימום הפסיד תודות למדיניות הגרעונית של הממשלות והדפסת הכספים של פישר 100 שקל בחודש. בכסף הזה אותו עובד שכר מינימום יכל בטח לממן גם הגעה למקום ולא רק כניסה אליו.
אבל אני מודה שהרבה יותר סקסי להתלונן על העשירים, אפילו אם הסוציולוג שעובר פה מדי פעם בבלוג הסביר באותות ומופתים שמדובר בסך הכל באנשי מעמד הביניים.
מרק – עוד יותר חמור מהדפסת הכסף של פישר, זה הריבית הנמוכה, בשילוב שיטת בנקאות הרזרבה החלקית.
מרבית הכסף במשק לא נוצר על ידי בנק ישראל, הוא נוצר על ידי הבנקים, ככסף וירטואלי, שלא באמת קיים.
כל זאת – בחסות החוק ומדינת ישראל, שמבטיחה לגבות את הכסף הוירטואלי הזה בכסף אמיתי (שבבוא היום – תדפיס אם צריך).
אז רגע, שאני אבין, אתה טוען שצריך לאסור על הבנקים לתת הלוואות בריבית? שאסור לי לתת לך צ'ק דחוי אם אין לי כרגע את כמות הכסף המתאימה בבנק?
אני אוהב איך שאתה תוקף את "בנק ישראל" על כך שהוא מאפשר לבנקים בארץ לנהוג כמו כל בנק אחר בעולם, או שהוא נוקט באותה מדיניות כמו כל בנק מרכזי אחר בעולם. אני מבין שאתה מעוניין לשנות את השיטה הכלכלית מן היסוד – לחזור לכסף מבוסס זהב או משהו דומה – אבל עושה רושם שאתה חושב שזה משהו יחודי לישראל. מה שנשמע קצת מוזר…
השיטה מקולקלת בכל העולם.
ממליץ על חיפוש הסרטון "Money is debt" או לקרוא על ספרו "End the fed" של רון פול (ואם נלך יותר אחורה – What has government done to our money של Murray Rothbard).
מה שאני מציע הוא שונה לחלוטין, ואחרי שתשכיל לגבי שיטת בנקאות הרזרבה החלקית, וכיצד היא מאפשרת בראש ובראשונה לבנקים לייצר כסף יש מאין – אפשר לדבר על הפתרונות.
והם דווקא כמעט ולא כוללים "איסורים".
אגב זהב, אני עושה כרגע תשואה לא רעה בכלל מהשקעות שלי בזהב ובכסף. זה לא שאני באמת מרוויח, זה פשוט שהשקלים שווים הרבה פחות מדי יום, לעומת הזהב שקניתי – שלא מאבד מערכו כלל.
(אי אפשר להגיב ישירות לתגובה שלך, דניאל, אז אני מגיב כאן).
אז מה אתה רוצה מ"בנק ישראל" ו"מדינת ישראל"? הן עושות מה שכולם עושים. אתה חושב שהכלכלה הישראלית תשרוד אם היא לבדה תצא נגד כל העולם ותשנה את המודל הכלכלי שלה?
אני מבין היטב מה עושה השיטה הבנקאית הקיימת, וקשה לי להגיד שאני מרוצה מזה. אני שואל מה החלופה שלך. החלופה של הסוציאל דמוקרטיה היא מיסוי גבוה על מי שיש לו הכנסות גבוהות (בנקים ובנקאים, למשל) וחלוקה מחדש של הכסף הזה באמצעות קצבאות ושלל תשלומי העברה. מה אתה מציע?
לגבי הזהב – אשריך וטוב לך. אני חי בטורונטו כרגע וכל הכסף שלי בדולרים קנדיים. לצערי את ההמרה עשית דווקא בשיא של השקל, ככה שאני רק מצמצם הפסדים בינתיים. בעסה לי.
דובי, מה זאת אומרת החלופה של הסוציאל דמוקרטיה? לא ידעתי שלסוציאל דמוקרטיה יש עמדה אידאולוגית לפי אילו קריטריונים בנקים אמורים להלוות כסף.
אני למשל לא מסכים עם העמדה של דניאל ולו רק בגלל שיש יותר מדי חומר על הנושא ואני רחוק מלהתחיל להבין אותו, אבל אני יודע שיש הרבה דעות בנושא שלא מחולקות בהכרח (רק?) לפי אידאולוגיות כלכליות.
החלופה הסוציאל-דמוקרטית לשיטה הקפיטליסטית הקלאסית.
בכל מקרה, אני פשוט לא מבין מה נותן למדינה רשות להגיד לבנקאים שלא להלוות כסף שאין להם. זה לא שהמדינה המציאה את בנקאות הרזרבה החלקית – זה הבנקים שהמציאו אותה. למעשה, זו השיטה שהמציאה את הבנקים.
אני מצפה לקצת יותר מהעם היהודי.
בכל העולם ממשלות מחפשות איך "למשול" ואיך "לשלוט". מעם ישראל אני מצפה שלא ימשלו אחד בשני, או ימצאו דרכים יצירתיות לנטול בכוח רכוש אחד מהשני.
בשנות ה80 היינו עדים בצורה חדה וברורה לסכנה שבמתן מונופול למדינה על הכסף שלנו, וזכינו בהיפר אינפלציה עם השלכות חברתיות וכלכליות חמורות.
עליית הנאצים, אפשר לשייך, לקריסת רפובליקת ויימאר לאחר ההיפר אינפלציה שם. על זימבבואה אני מניח ששמעת. כולם שם מליונרים. אז מה אם כיכר לחם עולה 3 מיליון דולר מקומי.
יש כל מיני דרכים שבהן אפשר לפתור את השיטה הקיימת, הרבה מציעים שיטת "רזרבה שלמה". כלומר – אם הבנק רוצה להלוות כסף למישהו, הוא לא יוכל להמציא את הכסף הזה מהאוויר. אם חשבון העו"ש של א' גדל ב100 אלף שקל, כי הבנק הלווה לו כסף, הרי שחשבון העו"ש של ב' חייב לקטון ב100 אלף שקל.
יש שיטת אחרות, שתואמות יותר את הרוח הליברטנית ששוללת התערבות ממשלתית, אבל סה"כ דרישה מהבנק שלא ימציא כסף מן האוויר, אפשר לעגן בחוקים נגד הונאה, שאף שוקחופשיסטי לא שולל.
בדיוק כמו שמאדוף הלך לכלא, כי הבטיח לאנשים שיש להם אצלו ביתרה כסף שלא באמת קיים – כך אפשר גם לעשות לבנקאים.
אינפלציה בלתי נגמרת במטבע אפשר לפתור על ידי חזרה לשיטה שהייתה נהוגה עד לפני זמן לא רב – תקן הזהב.
אף אחד לא מציע שבני אדם יסתובבו עם זהב בתוך התיק, אבל כרגע, השטרות שלנו הם בסה"כ דף נייר.
פעם, השטרות שלנו היו הבטחה. הבטחה של המדינה, שכל מי שמחזיק בשטר, יוכל לפדות אותו בסכום נקוב של זהב.
האם, דובי, תוכל להצביע לי על מדינה אחת שבה קיימת השיטה הסוציאל דמוקרטית, שבה אין מיליארדרים לצד חסרי בית?
סוציאל דמוקרטיה זה שם יפה לשיטה ברוטלית ואכזרית. חלוקה מחדש של עושר, על ידי לא פחות משוד וגזל.
אילו הומלס היה שודד איש הייטק ברחוב, היינו כולאים אותו לשנים ארוכות. הסוציאל דמוקרטיה נותנת למדינה לעשות את זה עבורו. שוטר מגיע אליך הביתה (יחד עם אנשי ההוצאה לפועל, אם לא שילמת מסים), נוטל ממך חלק נכבד מהמשכורת שלך(או מהרכוש הפרטי שלך, אם אין לך עוד את הכסף שהרווחת), ומעניק אותו למוסדות המדינה. שם, אחרי שמשלמים משכורות עתק לבכירי ממשלה, מעבירים אותו מחדש לאנשים אחרים. והכל, בחסות החוק.
הסוציאליזם מקורו באלימות – אלימות שרובנו לא רואים אותה, כי מרוב הרגל, למדנו להיות עבדים טובים שעושים מה שאומרים לנו. אבל ברגע שיקום אדם ויאמר – לא, זה הרכוש שלי, אני עבדתי קשה עבורו, אני השקעתי שנים מחיי כדי להגיע לאיפה שאני נמצא, ואני לא מוכן לתת אותו לאחרים – אזי הסוציאליזם מתגלה במלוא האלימות והפרעות שלו.
לגבי המרות בין מטבע, והאם הפסדת או הרווחת – בכל מקרה, כל עוד אתה נשאר בכסף נזיל, הפסדת. גם הדולר הקנדי, וגם השקל הישראלי – שניהם מונפקים על ידי ממשלות, שמרשות לעצמן כרגע להדפיס כסף בצורה אבסורדית. כולנו כרגע מצמצמים הפסדים. אלא אם כן אתה הממשלה, או קבלן ממשלתי – אז אתה דווקא קוצר רווחים לא רעים.
לגבי "הבנקים המציאו את בנקאות הרזרבה החלקית", אתה צודק. אבל זה לא אומר שהמדינה צריכה לתת לזה גושפקנא חוקית, ואף לגבות בהבטחה את ההבטחות שווא שלהם.
מה שקורה היום, שקול למצב שבו מאדוף מעולם לא היה נשלח לכלא, והפדרל ריזרב פשוט היה מדפיס את ה18 מיליארד החסרים כדי לתת לאנשים שמאדוף רימה.
בנקאות הרזרבה החלקית היא סוג של הונאה. אבל זאת הונאה שזוכה לברכה ממשלתית, וגיבוי ממשלתי – וזה מה שחייב להפסיק.
בקצרה, כי אני לא נוטה להתווכח עם הזיות, אם ישראל תחליט מחר לאסור על בנקאות ברזרבה חלקית, זה ייצור משבר אשראי בלתי נסבל, ועלות הכסף תרקיע שחקים. התוצאה תהיה התרוששות של כל מי שחי על חוב כיום (חלק גדול מאזרחי המדינה), או לחלופין (או אולי בו זמנית) מעבר משמעותי של עסקי ההלוואות לבנקים בחו"ל, שישמחו להלוות לישראלים בריבית נמוכה פי כמה מזו שתוצע בישראל. כאמור, ישראל לא יכולה לקום מול כל העולם ולשנות את השיטה.
וזה, כאמור, בלי לדון בשאלה אם השיטה שלך כדאית בכלל. יש לי תחושה שלא, אבל זה לא משנה כי היא לא ריאלית בעליל. שיטות לא ריאליות זה טוב – אי אפשר להפריך אותן כי אף אחד לא יכול לנסות אותן, ואז אפשר לטעון כנגד כל שיטה אחרת לעד. הליברטריאנים עשו מזה קריירה.
שלוש הערות לא ממש קשורות:
דניאל, אני לא קונה את הרעיון של תקן הזהב. כסף להבנתי הוא ענין פסיכולוגי שמבטא אמון יותר מענין גשמי, ולזהב אין שום יתרון מובנה מהבחינה הזו על פני נייר. אם כבר הייתי הולך לכיוון של תקן המבוסס על משהו פיזי אז הייתי בוחר במשהו שיש לו שימוש בחיים האמיתיים כמו פלטינה ולא זהב שהיא מתכת די חסרת שימושים.
דובי, אי אפשר למסות בנקים. למבנים של הבנקים, למחשבים ממש לא אכפת מחוקי המדינה ואתה לא יכול לאיים לשלוח אותם לכלא אם הם לא ישלמו מסים. רק אנשים משלמים מיסים.
אם אתה מפחיד מספיק את המנכל של החברה הוא ישלם את המיסים בשם החברה, אבל מיד יעביר את עלות המס לצרכנים על ידי העלאת מחיר (זה לא נכון במאה אחוז, אבל נכון מספיק).
לדעתי הסיבה שבכלל מתעסקים עם מיסוי עסקים היא כי ככה מרקס אמר, וכי זה הרבה יותר נוח לקבל צ'ק על סך מליארדי שקלים מאמדוקס מאשר לגבות את אותו סכום מאלפי העובדים וספקי המשנה.
וחוץ מזה, אפשר לפתוח פתיל חדש בשביל שיהיה יותר נוח? הדיון הזה נתן לי רעיון איך לשנות פה את מנגנון התגובות אבל זה יקח לי קצת זמן.
משק נטול אינפלציה הוא משק במיתון. אם המחירים לא עולים זה אומר שאין גידול בצריכה, וזה סימן רע מאוד עבור כלכלה, במיוחד כלכלה קפיטליסטית שחיה על גידול מתמיד בצריכה. אינפלציה גבוהה מדי היא אכן מסוכנת, משום שהיא מקשה מאוד על ניהול טרנזאקציות כלכליות, אבל 2-3 אחוז בשנה הם בגדר הכרח.
כמובן, הטענה שלך כאילו אינפלציה משמעה ירידה ריאלית בשכר היא בלתי אפשרית מתמטית, והיא גם לא מסתדרת עם הטענה שלך לגבי ההדפסה של כסף על ידי המדינה: אם לאנשים הייתה אותה כמות בדיוק של כסף כדי לקנות דברים, והמחיר היה עולה, אנשים היו קונים פחות דברים, וכתוצאה מכך המחיר היה יורד חזרה לשיווי המשקל המקורי. (מה שבאמת קורה הוא שגם המשכורות עולות. לא באותו קצב לרוחב כל התעשיה, אבל בממוצע ולאורך זמן זה לא רחוק מזה).
כמובן שכל זה מתעלם מהעובדה שהשקל לא לבד בעולם, והצרכנים, היצרנים והבנק המרכזי נענים גם להשפעות של תנודות של מטבעות אחרים.
לשאר דבריך: אתרי טבע אינם עסק כלכלי. לא זו המטרה שלהם, ולכן אי אפשר להגיע למיטוב שלהם על-ידי מודל כלכלי. הדבר הכי כלכלי לעשות עם מערת הנטיפים הוא לבנות פארק תעשייה על חורבותיה. יש דברים שכסף הוא לא המדד המרכזי שלהם. אגב, אתה מוזמן להתווכח עם מרק שטוען שלא רק שעלות הכניסה לאתר ממומנת על-ידי כרטיסי הכניסה, האתר הזה לבדו גם מממן אתרים אחרים. כלומר, מי שלא מבקר באתר הזה לא משלם על תחזוקתו. לידיעתך, אני בצד שלך בעניין הזה, אבל מרק לא מסכים.
איזו בעיית היצע יש בנעלי ספורט, שמצדיקה למעלה מ-40 אחוזי רווח על כל זוג של נעלי נייק?
לא הייתי אף פעם בהרצאה של יחימוביץ', אבל ללמוד קצת על מרקסיזם יצא לי, ואף שאינני חסיד גדול של התורה, אני כן יודע שמרקס לא טען שהעשירים הם אנשים רשעים, אלא שהם עושים בדיוק מה שאפשר לצפות ממי שנמצא במקומם, ובדיוק מה שהקפיטליזם רוצה שיעשו: שינצלו כל אפשרות שיש להם כדי להרוויח. מרקס טען שהם מנצלים את העובדים שלהם, משום שהם משלמים להם פחות מאשר העבודה שלהם שווה (וכהוכחה הביא את זאת שהמוצר נמכר ביותר ממחיר העלות שלו) – וזו כמובן שטות מוחלטת. העבודה שלהם שווה כמה שהם מוכנים לקבל עבורה. הסוציאל דמוקרטיה שוללת גם את מרקס וגם את הקפיטליזם בנקודה הזו בדיוק: אין זה נכון שאדם צריך לקבל עבור עבודתו בדיוק את הערך שלה, אלא שיש גם ענייני מוסר שצריכים להתערב כאן, ולוודא שהתחרות העזה בתחתית לא תוביל לירידה של מחיר העבודה (הפשוטה, של הפועל נטול ההשכלה) אל עבר "מחיר העלות" – כלומר, שלא יווצר מצב שאדם עובד 14 שעות במפעל כדי להרוויח בדיוק את מה שמספיק כדי להשאיר אותו בחיים כדי שיוכל להמשיך לעבוד גם מחר. זה, להזכירך, קפיטליזם בסיסי – זה בדיוק התהליך שאתה תיארת על מוצר שאין בו בעית היצע ולכן מחירו יורד קרוב למחיר העלות. רק שהמוצר כאן הוא בני אדם, ואנחנו, הסוציאל-דמוקרטים המסריחים, יש לנו סנטימנטים לבני אדם.
לא הצעתי עולם בלי רווח. הצעתי שלא כל דבר צריך להמדד בכלים של רווח. אתרי טבע, למשל, לא צריכים להמדד בכלים של רווח. מה שאי אפשר לייצר לא צריך למדוד בכלים של רווח, אלא של נגישות והוגנות. ואדרבא: אם תרצה להקים פארק שעשועים שכולו שופע מערות נטיפים מלאכותיות, ותצליח לשכנע אנשים לבוא לראות אותן – המדד הנכון לפארק שלך הוא הרווח, ולא שום דבר אחר, ובטח שלא יהיה מקום להלאים אותו. אחרי הכל, כל אחד יכול עם מספיק כסף לבנות פארק מתחרה לו.
ואני הייתי בטוח שצריכה היא אם כל חטא 😉 חוץ מזה הפכת סיבה ומסובב. למעשה השיכלולים הטכנולוגים מובילים להורדת עלויות לאורך זמן, ולכן טבעי שתהיה דפלציה. הבעיה היא שהתיאוריות הכלכליות הנוכחיות לא בנויות להתמודד עם דפלציה ולכן נגידי הבנקים מעדיפים ליצור אינפלציה מלאכותית בכדי שיוכלו להשתמש בתיאוריות שאותן למדו ולימדו.
אני לא מצליח להבין מה זה הכלכלה הקפיטליסטית שאתה מדבר עליה. אלא אם הסוציאל דמוקרטים מתכוונים לבטל את הכסף אז גם הכלכלה שלהם תהיה קפיטליסטית אלא אם אתה מתכוון לאיזשהו מינוח שלא מוכר לי למילה "קפיטל" שלא מתרגם למילה "הון".
ולמה אינפלציה של 2-3 אחוז זה הכרח? אכפת לך להפנות למקור חיצוני?
אני קצת נבוך מהצורך שלי להפגין את הידע הקלוש שלי במדעי החברה. אנשים שמקבלים שכר מינימום הם הרבה פעמים עובדים לא מקצועיים הנמצאים בתחתית הפירמידה האירגונית. כאשר אירגון מרויח יותר הוא מחלק את הכסף קודם כל לקבוצות הלחץ החזקות שלו – המנכל, בעלי המניות, ראשי אגפים. לעובדי שכר המינימום איש לא יחשוב להעלות את השכר עד שלא יעודכן החוק/יהיה הסכם קיבוצי חדש, ולך תדע כמה זמן זה יקח.
בקיצור, אינפלציה זה מס על עניים ומזמן לא שמעתי מישהו שחולק על כך.
מרקס היה אדיוט. אני לא אתיחס לדעות שלו ברצינות ואני מקווה שאתה לא תתיחס לדעות של סמית' ברצינות. שניהם היו בני המאות ה18-19 שהיו בעלות מרקם חברתי שונה לחלוטין שניהם לא צפו את השפעות המלאות של המהפכה התעשייתית ושניהם לא חזו את עידן המידע. להתיחס לכל מילה שלהם ברצינות יהיה כמו להתיחס לפיזיקה ניוטונית ברצינות, רק שלניוטון היה בסיס של אלפי שנים של ניסויים ולמרקס וסמית' היה בקושי בסיס של מאה שנה שבהן הכלכלה לא עוותה על ידי שלטונות מרכזיים חזקים של הכנסיה, האצילים והמלכים. אתה צריך שיהיו לך זכויות קנין לפני שתוכל לדבר על כלכלה. זו באמת לא אשמתם שכל מה שהם יכלו לעשות זה להתוות תיאוריות כלליות ולא היתה להם יכולת אמיתית לבדוק אותן בשטח.
העובדה ששלי יחמוביץ נוטה אחרי מרקס רק מעידה על הרלבנטיות שלה ומסבירה את חוסר הקונסיסטנטיות המוחלט שלה בכל המאבקים שהיא משתתפת בהם, כי היום אנחנו יודעים שהמציאות מורכבת ולא פשטנית כמו שמרקס חשב ויחימוביץ שמחה לחשוב.
אבל זה בדיוק התיאור המודרני (לפחות להבנתי) של שוק חופשי. אתה רשאי לסדר את העולם לפי סדרי העדיפויות שלך ולא לכפות עליהן את סדר העדיפויות של מישהו אחר. אם אתה לא תמיד מעונין ברווח, למה שתרדוף אחריו. אם אתה רוצה לקנות לבד או בשותפות את שטח המערה בכדי להפעיל אותה לפי מיטב הידע שלך בכדי שתשמר לדורות הבאים, למה שלא תוכל לעשות זאת?
רווח הוא ענין שלדעתי מדברים עליו בעיקר סוציאליסטים, הם כל הזמן מוטרדים מזה שההוא הרויח שקל יותר וההוא קיבל הנחה של 20 שקל יותר. אין לי שום מחקר להצביע עליו אבל התחושה הפרטית שלי שהיום יותר מכל זמן אחר במהלך ההיסטוריה אנשים שמים פחות דגש על רווח. האתר הזה למשל לא היה קיים אם אני הייתי שם דגש על רווח (בזבוז זמן מבחינה כספית לכתוב פה) ואם היוצרים של וורדפרס לא היו מוכנים להשקיע את הזמן שלהם בלי שאף אחד יבטיח להם רווח.
המשפט הזה, מנותק לחלוטין מכל מציאות כלכלית, ובעיקר מופץ כחלק מהפרופוגנדה של אלה שמרוויחים הרבה מאוד כסף מהאינפלציה.
כמו שמרק אמר – מצב שבו "מעודדים צריכה" בכל מחיר, הוא רע מאוד לעולם. הרבה מהחוליים שאנחנו רואים ב"תרבות הצריכה", נובעים בדיוק מהעידוד הממשלתי שניתן לצרוך ולצרוך ולצרוך. דווקא מה שהחברה הקפיטליסטית צריכה הוא לא צריכה – אלא חסכון וצבירת עושר.
ירידת מחירים אתה אומר, ומצטט את האנשים שאוהבים להדפיס כסף, תגרום לאנשים להפסיק לצרוך. אבל זאת כמובן שטות. אנחנו עדים למשל לירידה מתמדת במחירי הטכנולוגיה. מסכי LCD, טלפונים, מחשבים, לפטופים, מסכי פלזמה, כולם יורדים במחיר בצורה מתמדת, עקב השיפור בטכנולוגיה ובאמצעי הייצור. ברור לכל שבעתיד, המחירים יהיו נמוכים עוד יותר. ובכל זאת – אנשים קונים את המוצרים האלה כאילו אין מחר.
אין ספק, מצב שבו לאורך זמן מחירים יורדים, יגרום לאנשים לשאול את עצמם: "האם אני באמת צריך לקנות את זה עכשיו?". התשובה של: "לא, דווקא אפשר לחכות עוד חודש חודשיים" היא תשובה טובה מאוד לכלכלה שלנו – כי היא גורמת לאנשים לקנות את הדברים שהם באמת צריכים.
ירידת מחירים זה דבר נפלא. זה מעיד על התייעלות ביצור – ועל כך שכל אחד ואחד מאיתנו יכול להרשות לעצמו יותר.
פעם פלאפון היה רק לאנשי עסקים חשובים. היום יש אותו לכל ילד בן 14.
טוב, תכף שתיים בלילה ואני מת מעייפות, אבל אני חייב לשאול: בנק ישראל נלחם לשמור את האינפלציה על היעד, בעוד שזאת מתעקשת לעלות. מכך אני למד שבנק ישראל לא מדפיס אף שקל, ולהפך – הוא מוריד את מלאי השקלים בשוק. מה אתה רוצה מסטנלי פישר? לך תרביץ לשרי אריסון.
להגיד ש"בנק ישראל נלחם לשמור את האינפלציה על היעד", זה בערך כמו להגיד ש"יאסר ערפאת נלחם לשמור את הטרור על היעד".
בנק ישראל הוא יצרן האינפלציה. הוא מקור האינפלציה. העובדה שהוא מספר לך שהתפקיד שלו זה למנוע אינפלציה, זה הבלוף הכי גדול שאי פעם סופר.
גם הפדרל רזרב האמריקאי נוצר כדי "למנוע אינפלציה" ולעזור במקרים של משברים כלכליים. בינתיים, הדולר שווה פחות מ3% ממה שהיה שווה כשהוא הוקם, וחווינו משברים כלכליים כלל עולמיים, שכמוהם העולם מעולם לא ראה.
אם סטנלי לא מדפיס אף שקל, מאיפה הגיע לעולם השנקל? פתח את הארנק. תסתכל על השטרות שלך, על המטבעות שלך. מה תאריך ההוצאה שלהם?
שנה אחר שנה, בנק ישראל מפספס את "יעדי האינפלציה".
בנק ישראל מוריד מלאי השקלים בשוק?
בלי להעליב, זה אחד הקשקושים הגדולים.
בנק ישראל השנה, קנה עשרות מילארדי דולרים, על ידי הדפסה מן האוויר של מעל מאה מיליארד שקל.
הוא הוריד את הריבית לרמה אפסית, בצעד שמעודד אנשים להשאיר את הכסף שלהם נזיל, במקום בפקדונות ארוכי טווח, ומעודד אנשים ללכת לשרי אריסון ולקחת ממנה הלוואות.
האינפלציה לא "קורית" בזמן שבנק ישראל מנסה להאבק בה.
האינפלציה היא תוצאה של פעולות בנק ישראל.
רק לידע כללי – בסיס הכסף (כלומר כמות הכסף הנזיל שבידיים של אזרחים, ובפקדונות העו"ש שלהם) גדל במעל 60 אחוז בשנה וחצי האחרונות.
זה לא היה יכול לקרות, אלולא סטנלי פישר החליט לגרום לזה לקרות.
רק לעניין האינפלציה – אני לא סותר את הטענה שאינפלציה פוגעת בחלשים, אבל (א) פחות ממה שאפשר לחשוב בחישוב הנאיבי שנעשה לעיל, ו-(ב) כלכלנים עדיין רואים בה הכרח (ברמות נמוכות). קישור לדוגמא: http://www.econjournalwatch.org/pdf/HummelCommentJanuary2007.pdf
דובי,
אינפלציה היא הרעה החולה הכי גדולה בכלכלה המודרנית.
משבר הסאב פריים, בועת הדוט קום – שניהם נגרמו בראש ובראשונה מהאינפלציה, ושניהם יצרו הרבה מאוד כאב וצער למיליוני משפחות.
את שני המשברים האלה, ה"כלכלנים" לא הצליחו לחזות.
נושא האינפלציה דווקא מאוד חלוק בין הכלכלנים, כשיש אסכולות שונות שמתווכחות. רק אלה שמאמינים בעקרונות הכלכלה האוסטרית, הצליחו לחזות, בדיוק מפחיד, את התפוצצות הבועות הללו – שנגרמו על ידי אינפלציה.
אם תשאל כלכלן אוסטרי מה דעתו על אינפלציה, אתה תשמע דעות שמעולם לא נתנו לך לשמוע.
mises.org זה מקור מעולה להשכלה כלכלית שאיננה "מיינסטרימית". אבל ההשכלה הכלכלית הזאת מוכיחה את עצמה כחדה וצלולה, בזמן שבכל העולם מהללים את הבנקים המרכזיים – יש מי שרואה את הנזק העצום שהם עושים.
אינפלציה מייצרת מעמד גדול מאוד של עניים וחלשים, ומחזיקה אותם כאלה.
לפוליטיקאים יש אינטרס ברור לעשות זאת. כמו האם, שמרעילה את ילדה בסתר, רק כדי שתוכל לטפל בו ולהראות איזה אמא טובה היא כשהיא לוקחת אותו לרופא,
האינפלציה מעניקה כוח רב בידיים של הפוליטיקאים. הם מעניקים כסף והטבות לבעלי ההון (אצלם יעבדו תוך כמה שנים), והיא מחלישה את העם.
העם, עושה את מה שהוא רגיל לעשות – פונה לפוליטיקאים לעזרה, ומעניק להם עוד כוח – את הכוח להמשיך ולפגוע בהם עם האינפלציה, תוך שהם מונעים מאיתנו כל השכלה לגבי "מהי אינפלציה", מה ההשלכות שלה, או את העובדה שמדובר במס רגרסיבי, שפוגע קשות בחלשים, ושוחק את מעמד הביניים.
קודם כל, לגבי הלינק שנתת, הוא בעיקר מסכם כל מיני נקודות מתוך הספר של גרגורי מנקיו. אני מנוי על הבלוג שלו, ונזכרתי בפוסט ישן שלו בהקשר של הכלכלנים האוסטרים (האסכולה הכלכלית שגורסת שאינפלציה זה דבר רע, ושהתערבות ממשלתית בכלכלה מובילה בסופו של דבר ליותר ויותר שליטה ממשלתית בחיי הפרט, ולמחזורים של בועה-משבר-בועה-משבר).
http://gregmankiw.blogspot.com/2006/04/austrian-economics.html
אגב, מאמר מעולה בבלומברג בנושא הדפלציה והמשבר האחרון – על איך דווקא הדפלציה עוזרת לצאת מהר יותר ממשבר מאשר הדפסה מסיבית של כסף.
http://www.bloomberg.com/apps/news?pid=20601039&sid=a_IZywsbozWg