נדב הכריז בפומבי על קיומו* של אתר שקוף שהחזון שלו הוא להיות אתר עיתונאי גדול שאינו תלוי בבעלי הון ובפוליטיקאים**, בעל אג'נדה המתנגדת לקפיטליזם קיצוני. לפי דברי נדב "הרעיון הוא שמתוך מבנה קואופרטיבי, שלא עומד מאחוריו בעל הון – שהוא כמובן, בעל אינטרסים – נוכל להיפטר ממגוון מהרעות החולות שמאפיינות את העיתונות הישראלית, החל מפחד מדיווח שיפגע באינטרסים של הבוס, ועד תת-תנאים לעיתונאים, שמביאים לתופעה של 'עיתונאות יח"צ"." .
מה שציטטתי מנדב הוא כמובן מילים מכובסות ולא יותר. מקריאה השטחית ביותר באתר ומהכרות עם דברים קודמים שכתבו המקימים, ברור שהאתר מיועד לקדם את הסוציאליזם בישראל, להסביר לציבור הנבער שקפיטליזם זה רע וסוציאליזם זה טוב, הרבה יותר מאשר את רמת העיתונות. כמובן שאין בזה שום דבר רע בפני עצמו מאחר שבפועל לכל כלי תקשורת יש את האג'נדה שלו***.
עוד לפני שהאתר ממש מתחיל לפעול אני אסתכן ואחזה שהוא לא יצליח לשנות אפילו טיפה את המפה הפוליטית בישראל, אפילו עם המקימים שלו יתגברו על בעיות המימון והטכנולוגיות הנדרשות להפעלת אתר גדול.
- 12 מתוך המקימים הם עיתונאים בהווה או בעבר הלא רחוק. מי שקורא את העיתונות הישראלית יכול לראות את ההשפעה שלהם כבר היום בעצם העובדה שאין כמעט טקסט בעל נינוחות של ימין כלכלי או שוק חופשיסטי בעמודי העיתונים ובתקשורת האלקטרונית. הטקסטים האלו הוגלו למדורים הכלכליים וגם שם הם בסכנת הכחדה****.
זו כמובן תוצאת פעולתם של יותר מאותם 12 מקימים, יש עוד הרבה עיתונאים שחושבים איך לשרת את האגנדה הסוציאליסטית תוך העבודה שלהם (לחץ חברתי הוא פשוט דוגמא מוצהרת). אז למה האנשים של שקוף חושבים שהם יצליחו במקום בו עבודה רבת שנים של שטיפת מוח לא הצליחה? - ההמונים אינם נבערים כמו שאנשי שקוף חושבים. נדב כותב "העובדה שחלקים נרחבים מהעם הם תומכי ביבי, גם אם היא נכונה היא לא רלוונטית – כי חלק מהטענה מאחורי הקמת שקוף היא שאותם חלקים פשוט לא מבינים מה המשמעות של נאו-ליברליזם עבורם. הם לא מבינים זאת לא בגלל שהם טפשים – אלא בגלל שבעלי אינטרס יושבים על הברז שמעביר אליהם את המידע שיכול לגרום להם לשנות את דעתם זו.".
נדמה לי שהטיעון הזה שאנשים לא יודעים מה טוב בשבילהם נולד ב1977 כשמפאי הפסידה את השלטון, אבל איכשהו אנשים ממשיכים להאחז בו בחוזקה אפילו כאשר האדם הסביר היה מצפה שאחרי 30 שנה אנשים יבינו מה טוב להם בעצמם…. מאחר שעם הזמן מפלגות השמאל בישראל מאבדות תומכים, ניתן לנחש שזו בעיה עם מה שהן מציעות ולא האחזות בדפוסי חשיבה קיימים (אחרת החלוקה המפלגתית היתה נשמרת). - הייתי מצפה שמי שבסופו של דבר רוצה למכור שיוויון, יכוון לקהל שיש לו הכי הרבה להרוויח משיוויון, כלומר העניים. למרבה הצער אני לא הצלחתי למצוא יצוג למגזרים העניים ביותר באוכלוסיה הישראלית – הערבים והחרדים. מתוך רשימת המקימים לא הצלחתי למצוא אפילו אחד שיפנה לקהלים האלו ובעצם יש לנו פה שוב קבוצת צפונבונים תל אביביים ואינטלקטואלים. מה הסיכוי שקבוצת האנשים הזו תבין בכלל את מצוקותיהם של העניים ותצליח לכתוב בשפה אותה הם יבינו? לדעתי קטן ביותר.
ובכל זאת טיפ קטן לאנשי שקוף: אל תעיזו לתת ליריב מוהר לכתוב כי עוד לא נמצא האדם שהצליח גם לקרוא אותו עד הסוף וגם להבין מה הוא רוצה.
* עד שלא יעלו מאמרים אי אפשר לקרוא לזה השקה
** הרבה מהמייסדים הם חברים וכותבים באתר עבודה שחורה, חלקם כנראה גם חברי מפלגות. למה הם חושבים שהם עצמם אינם פוליטיקאים נפלא מבינתי
*** כמובן ששקוף לא עומד בעצמו בסטנדרט השקיפות שהוא רוצה ליצור ובמקום כותרת בנוסך "לסוציאליזם ושיוויון" הוא נושא כותרת "עיתונות למען שמירת הדמוקרטיה" משל היה כלי תקשורת המפקח על טוהר הבחירות
**** כן קיימים גלובס ודה-מרקר בהם מותר לדבר ימנית, אבל הם זניחים יחסית מבחינת כמות הקוראים ובמדורי הכלכלה של העיתונים הגדולים מזמן לא ראיתי מאמר שמציג עמדה ולו טיפה ימנית (לפחות מאז שפלוצקר זיהה שעכשיו נושבת רוח חברתית בתקשורת, והתאים את עצמו אליה)
הטיעון שאנשים לא יודעים מה הם רוצים נולד עוד לפני כן, אצל אסכולת פרנקפורט שיצרה את מושג התודעה הכוזבת. אפשר לטעון שהטיעון הזה עוד היה קיים לפני כן, בכל חברה לא-דמוקרטית (וגם בחלק מהחברות הדמוקרטיות) שבהן האוליגרכיה טענה שהיא יודעת יותר טוב מהציבור מה טוב לציבור.
ערן, אני יכול לקבל שבנקודת זמן מסוימת אדם לא יודע מה טוב בשבילו בגלל חוסר הבנה או חוסר במידע, אבל כאשר אנשים מבצעים את אותה בחירה בין שתי אפשרויות זהות לאורך זמן (עשרות שנים) כאשר הם זוכרים את תוצאות הבחירה הקודמת, הטיעון הזה נראה מגוחך.
ועדיין אני פתוח לרעיון שעצם הבחירה והפרשנות של התוצאות שלה מושפעת מאוד מתהליכי החיברות בגיל הרך ולחצים חברתיים, אבל אם הכוחות האלו כל כך חזקים אז איך מסבירים את העובדה שאנשים כן משנים את דעתם כפי שאנו רואים לפי הטלטלות בתוצאות הבחירות בארץ.
אני רק רוצה להבהיר שאתה מתווכח עם הניאו-מרקסיסטים של אסכולת פרנקפורט, לא איתי. אפשר לקרוא על זה עוד בוויקיפדיה: http://tinyurl.com/68lhma (גם על תודעה כוזבת).
מרק, לפי הטיעון הזה שלך, בשנת 1975 בערך הקפיטליסטים היו צריכים להגיד לעצמם 'טוב, הפסדנו לתומכי הסוציאל דמוקרטיה, זה מה שהעם רוצה, בואו נשב בצד בשקט'.
בפועל, הטענה שהציבור יודע בדיוק מה הגורמים לשינויים כלכליים היא טענה שמתעלמת מהמורכבות של המציאות. למציאות יש הרבה אספקטים, ואין הסכמה לגבי השאלה אילו מהם רלוונטיים למדידת מדיניות. האם מדיניות שמשמעה צמיחה וגידול פערים היא טובה או רעה? לאופן שבו העיתונות מציגה את הדברים יש השפעה מכרעת על תפיסת המציאות. האם מציגים את זה שבממוצע, כולם מרוויחים יותר – או את זה שהחציון התחתון קופא על שמריו? האם מציגים את עליית השכר הממוצע או את ירידת השכר החציוני?
הטענה שלך לגבי השמאלניות של התקשורת מבלבלת, לטעמי, בין סוציאל דמוקרטיה לבין 'חברתיזם', שהוא מאפיין של שטחיות דווקא. חברתיזם אומר שכל מהלך שבו המדינה מחלקת כסף לאזרחים הוא מהלך חיובי – ואז אין הבדל בין הורדת מסים לבין העלאת קצבאות (ואם אפשר לעשות את שניהם במקביל, מה טוב).
אם אתה בוחן את הנחות היסוד של החדשות – ולא של טורי הדעה – אתה מגלה הנחות יסוד ליברליות מאוד. הפרטה זה טוב; צמיחה זה מה שחשוב
נדב, לא התכוונתי שרק בגלל שהניאו ליברליזם מולך, הסוציאליסטים צריכים לשבת בצד ולא לעשות כלום. השאלה היא האם יש איזשהו סיכוי שהעשיה שלהם תגרום לשינוי תודעתי, ולדעתי התשובה במקרה של שקוף היא לא!, בגלל שהתשובה ששקוף מציג היא "אם זה לא הולך בכוח זה ילך בעוד יותר כח". אם הציבור לא קונה את המשנה הסוציאליסטית כאשר היא מהווה בסיס ל80% מהסיקור הכלכלי למה שהוא יקנה אותה מאתר שמגיש מינון של 100%?
אני לא חושב שמישהו טוען שהציבור מבין מה הם הגורמים לשינוי כלכלי (אני לא ממש בטוח שכלכלנים מבינים…), אבל אין שום ספק שהציבור מרגיש את השינוי הכלכלי. מה שאתה אומר בעצם זה שאנשים שחושבים שרמת החיים שלהם עלתה יחסית ל2002 (וודאי שיחסית ל1977) לא מבינים שהיא בעצם ירדה, שהפלאפון דור שלישי וטלביזיית הLCD שלהם הם לא יותר מחזיון תעתועים.
כל פחות מארבע שנים הציבור הולך להצביע ובאופן עקבי ב30 שנה האחרונות הוא מצביע עבור יותר ליברליזציה של השוק, לכן סביר להניח שלפחות 50% מהציבור מרוצים בפועל מרמת החיים הכלכלית שלהם. אז נכון שיתכן שזה בא על חשבונו של המיעוט, אבל אנחנו חיים בדמוקרטיה ובדמוקרטיה תמיד המצב של מיעוט הוא בעיתי.
האם נראה לך שמישהו יצביע עבורך אם תלך לבחירות על המצע הנכון לצמצום פערים חברתיים, של מיסוי הציבור החילוני בשביל להגדיל את קצבאות הילדים לחרדים וערבים? האם האנשים החברים בשקוף יסכימו להפסיק את ההקצבות להבימה והפנייתן למיגון שדרות?
אני לא זוכר מתי בפעם אחרונה היה משהו שנראה כמו "הפרטה זה טוב" בתקשורת הפופולארית. הפעמים היחידות שזה קורה הוא כאשר שירותים ציבוריים כמו רש"ת וחברת החשמל ממעיסים את עצמם לחלוטין על הציבור.
וצמיחה זה לא חשוב? יתכן, אבל בכל מקרה אתה מוזמן לבדוק כמה מילים הוצאו על תחזיות הצמיחה למיניהן וכמה הוצאו על הדיון החצי שנתי בדו"ח העוני. אולי אני באמת טועה לחלוטין, אבל נדמה לי שהיחס לפחות 2:1 לטובת העוני, אז אני לא מבין מאיפה מגיעה הטענה לתת סיקור של נושאים חברתיים-שיוויוניים.
לגבי הסיקור התקשורתי – אני מניח שכל אחד מאיתנו רואה יותר את הסיקור שצורם לו. בלי מחקר מקיף עם קריטריונים ברורים לא נגיע להכרעה (וסביר שגם איתו לא), אז כדאי אולי לעזוב את הנקודה הזו..
לגבי רמת החיים – אתה מניח שרמת החיים של 'הציבור' עלתה מאז 2002. לגבי החציון התחתון של האוכלוסיה הישראלית, זה פשוט לא נכון.
וחוץ מזה, לא מספיק להוכיח שרמת החיים עלתה – צריך להוכיח שהיא הייתה עולה פחות בשיטה כלכלית אחרת. גם בין 1948-1977 רמת החיים עלתה – בצורה דרסטית הרבה יותר. אבל יש הרבה סיבות לעלייה ברמת חיים. אחת מהם, שרלוונטית ל-LCD ופלאפון דור שלישי הם תוצאה שלה, הם התקדמות טכנולוגית.
לגבי ההצבעה – קשה לנתח את הסיבות להצבעה של אנשים, אבל דבר אחד ברור. היה כאן פוליטיקאי אחד שנשא על נס את הליברליזציה הכלכלית, כמצע אידיאולוגי. אחרי קדנציה של יישום האידיאולוגיה הזו, התמיכה במפלגה שלו ירדה מ-40 מנדטים ל-12.
נדב, יתכן שרמת החיים של החציון הנמוך היתה עולה יותר בשיטה כלכלית אחרת, אבל בדמוקרטיה מספיק שיש אדם אחד מהחציון הזה שלא חושב כך …. בכל מקרה מאחר שכלכלה אינה מדע, אפילו אם אתה צודק, אינך יכול להוכיח זאת בצורה חד משמעית.
בכל מקרה התקדמות טכנולוגית באופן מפורש נמנעה בארץ על ידי שלטון מפאי, לא בכוונה כמובן אלא בגלל המונופולים הממשלתיים שלא היתה להם שום סיבה להתקדם. (ובעצם גם בגלל מיסוי גבוה על כמעט כל דבר מחו"ל ומדיניות פרוטקציוניסטית להגנה על כל נגריה קטנה בארץ).
אתה מעט לא הוגן כלפי נתניהו. אולי המפלגה שלו איבדה 28 מנדטים, אבל לפחות 20 מהם היו בגלל הפיצול עם קדימה, ולפחות נכון להיום אם לא יקרה דבר מדהים, נתניהו ישוב לשלטון בבחירות הבאות. בכל מקרה ההבדלים האידאולוגיים מבחינה כלכלית בין נתניהו,ברק, ואולמרט הם מזעריים ויותר ענין של מינון מכל דבר אחר. עם כל הרטוריקה החברתית של מפלגת העבודה אני לא זוכר אפילו חבר כנסת אחד שהציע לפרוש מהממשלה בגלל המדיניות הכלכלית שלה, אפילו לא שלי יחימוביץ. מסתבר שאפילו בפריימריס של מפלגות השמאל לא נבחרים יותר מדי סוציאליסטים.
אני חושב שהעובדה שאני[ימיני קיצוני מהפריפריה] חבר עמותה
מראה שיש סיכוי שאתה טועה
שי, אולי אני טועה, אבל הדיון פה הוא על ימין כלכלי ולא על ימין מדיני. אתה בטוח שבגדול אתה נגד שכר המינימום, בעד הפרטת חברת החשמל, ביטול ביטוח לאומי, לפחות ברמה העקרונית? אם כן איך אתה מסתדר עם המשפט "בעל אג’נדה המתנגדת לקפיטליזם קיצוני"?
שלום מרק,
הטענה הכי חזקה שלך בעיני היא שהיינו צריכים לכתוב גילוי נאות על הנטיות החברתיות-כלכליות.
אז הנה, אני אומר לך את זה: את היוזמה הקימו אנשים שחולקים גישה שמכונה בד"כ שמאל כלכלי, על גוונים רבים ושונים שלה.
ניסיון להגדיר את היוזמה כסוציאל דמוקרטית כדי לקיים את אותו גילוי נאות נתקל בסירוב מצד אנשים שלו היית קורא טקסטים שלהם, היית בטוח שהם סוציאל דמוקרטים או "סוציאליסטים" כנאמר כאן. אבל מתברר שלא זה המצב – אנשים לא מגדירים את עצמם בהכרח באיזו פינה, הם פשוט רוצים יותר שכל ישר בחברה.
וכן – 50% מההון בידי 2% מהאוכלוסיה זה לא שכל ישר.
גם לא 40% מהשכירים שמרוויחים 4,000 שקל ומטה (מכיר מישהי כזאת, בעלת תואר שני שנדפקה והחליטה להביא ילדים, אז את השעות שלה היא מחלקת – יומיים משמונה בבוקר עד שבע בערב ובשלושה היא חוזרת הביתה בארבע, הפרזיטית המנוולת. לא מגיע לה יותר מזה בשכר..)
גם הרחבת פערים חדה ב-20-30 השנים האחרונות בכל מדינה שבה נוהג הניאו ליברליזם היא עניין שמעלה שאלות.
גם המשך צריכה מטורפת – כשיטה כלכלית – בעולם עם משאבים סופיים היא בעיה לא רק של סוציאליסטים. גם סביבתנים ואפילו אנשים דתיים עם ערכים רוחניים שאינם מתיישבים עם תרבות המותגים יכולים להזדהות.
מקווה שתקרא אצלנו בהמשך.. יעלו עוד דברים רבים שישברו לך קצת את המסגרות הקשוחות (או שלא, גם זה עשוי לקרות).
נתי, תודה שקפצת. סתם לצורך ההבהרה, זה הכל יותר בגדר של קשקוש אינטלקטואלי שלפני הקפה של הבוקר מאשר טענה כלפי שקוף והאנשים שהקימו אותו. בטח במצב הנוכחי כששקוף עדיין לא ממש עלה לאוויר, זה טיפה מוקדם מכדי לבוא בטענות ממשיות.
בקשר לחלק השני בדברייך, ההתיחסות כנראה תדרוש ממני פוסט שלם, אז אני אסתפק בלהגיד שמה שנראה לך מוזר לי נראה טבעי וההפך.
בכל מקרה, וודאי שאם תהיה רמה עיתונאית נאותה, אני אבוא לקרוא.
להתראות בשקוף
מרק – לגבי ביבי, אני מסכים לגבי הדמיון בינו לבין ברק ואולמרט. ההבדל הוא שביבי נושא את הדגל הזה בגאון, בלי להתבייש. את ברק ואת אולמרט לא תשמע אומרים לאמהות חד הוריות 'לכו לעבוד' – הם ינסו לקצץ להן בקצבאות בשקט בשקט, ואם תהיה מחאה ציבורית הם יתקפלו.
מצד אחד, זו נקודה גדולה מאוד לזכות ביבי, לטעמי לפחות. מצד שני, זה הופך אותו לסמל של הקפיטליזם הקיצוני. (מצד שלישי, זה הופך את המדיניות שלו לאפקטיבית הרבה יותר).
אני גם מסכים גם שלא כל 28 המנדטים היו בגלל הכלכלה, אבל בטוח שגודל המפלה קשור גם לזה. כלומר, גם אם סילבן שלום היה עומד בראש הליכוד ומבהיר עד כמה הוא נאמן למוצא שלו מעיירת הפיתוח, הליכוד לא היה מקבל שוב 40 מנדטים. אבל זה שהליכוד נפל חזק – והעלייה של מפלגת העבודה ושל הגימלאים עם האג'נדה החברתית – מראה שכן הייתה כאן איזו תגובת נגד לאג'נדה של ביבי, לדעתי לפחות.
אבל
צר לי לאכזב אותך. אני חבר ב"שקוף", לא סוציאל-דמוקרט, לא שמאלני מבחינה מדינית, לא תל-אביבי (אני גר כרגע באריאל) – וגם מאמין שביבי טוב עשרת מונים מאולמרט (יש לי בקנה טור "היידה ביבי", שבכוונתי להעלות ל"שקוף", ואני גם סומך על "שקוף" שזה יתפרסם, אם האתר הוא חפץ חיים ומעוניין בוויכוח ענייני ומביא-רייטינג).
ולענייננו: אני מציע לך מאוד לקרוא את הכתבה שלי על נוחי דנקנר, שתאיר מעט את עיניך לגבי מה שקורה בעיתונות הישראלית:
http://cafe.themarker.com/view.php?t=449918
איתמר, מה שקורה בעיתונות הישראלית הוא נורא פשוט וקוראים לו הרדיפה אחרי הרייטינג. אנשים מוכנים לשלם כסף עבור עיתונות גרועה, אז הם מקבלים עיתונות גרועה ואין שום סיבה לתיאוריות קונספירציה על בעלי הון.
על אחת כמה וכמה כששקוף הוא מיזם ציבורי שמבקש כסף מהציבור ולכן יאלץ להגמיש את הסטנדרטים שלו בשביל שאנשים ימשיכו לתמוך בו כספית.
גם אם אני מקבל את ההנחה שלך – אנשים קוראים מה שהם רוצים לקרוא (ולא, נניח, אנשים קוראים את מה שמרגילים אותם לקרוא), אתה מניח משום מה שמה שאנשים רוצים לקרוא הוא גם מה שאנשים רוצים לתמוך בו.
אני יכול בהחלט לתאר לעצמי תרחיש של אזרח שאומר – תחקירים נשכניים זה נורא חשוב. אממה – נורא משעמם לקרוא את זה. אז אני אקרא את החינמון של אדלסון ברכבת, ואתן דמי מנוי לשקוף כדי שיהיה מי שיכנס באמ-אמא של המושחתים (כמובן שבדרך כלל זה יקרה בצורה פחות מודעת ועם יותר רגשות אשם)
נדב, אני מנחש שאתה יודע טוב מאוד שאני לא חסיד של התיאוריה שלבן אדם אין שום בחירה חופשית בחיים שלו. הרגילו אותי לראות ערוץ 1 ו…. אני כבר מזמן לא זוכר מה המספר שלו בממיר.
גם אם אנשים יתרמו לשקוף בלי לקרוא אותו, עדיין שקוף יצטרך לתחזק את המוניטין שלו בשביל שהם ירגישו שהם תורמים למשהו חשוב.
כמובן שבינתיים, כל עוד אין אנשים שמקבלים שכר משקוף, כל הדיון הזה תיאורתי לחלוטין. עד שיהיו לשקוף הוצאות משמעותיות לא נראה לי שתהיה בעיה למצוא 50 תורמים אחרים כל חודש בשביל לתחזק את האתר.
כאשר שקוף יהיה גדול ויצטרך חוות שרתים הוא יהיה לדעתי יותר תלוי במה שחושבים התורמים הקבועים שלו.
א. יש הבדל תהומי בין 'לבן אדם אין שום בחירה חופשית בחיים שלו', לבין 'יש גורמים חברתיים שמשפיעים על הבחירות שלנו'. אנחנו יכולים לבחור בצורה חופשית, אבל העובדה שלפתע פתאום כולנו התחלנו בבת אחת לקרוא רק טקסטים של עד 300 מילה ולהימנע מטקסטים ארוכים יותר היא לא צירוף מקרים, אלא תהליך חברתי. מה שזה אומר, זה שאפשר להניע את התהליך ההפוך אם מנסים נכון.
ב. ברור ששקוף צריך להיות טוב כדי לגייס תרומות. רק הצבעתי על העובדה ש'טוב' ו'נקרא' הם לא בהכרח זהים (למרות שזה קו מחשבה אקראי, כמובן שהמטרה של שקוף היא, בין השאר, שיקראו אותו כמה שיותר אנשים).
ג. נכון
ד. כבר עכשיו שקוף תלוי במה שחושבים החברים שלו (ולא תורמים), ולו בגלל שהם מרכיבים את האסיפה הכללית, שיש לה סמכויות כמעט בלתי מוגבלות (ע"ע תקנון שקוף). לא רק שזו לא בעיה – זה מכוון.
הי מרק, כמי שתומך בשקוף, אבל לא נמנה עם הנהגת התנועה, אנסה בכל זאת, כמי שחצי-עומד מהצד, לענות לך על לפחות חלק מהסוגיות שהעלת. אתה מוזמן:
http://www.notes.co.il/yariv/45362.asp
אכן, זה לא עבד. הערתך בנושא הכותבים שהם גם פוליטיקאים היתה כנראה נכונה.