יהונתן קלינגר כותב בלוג. הכתיבה שלו מענינת ואנשים מעונינים לפרסם את הקטעים שהוא כותב באתר שלהם. עבור אותם אנשים יהונתן מתיר את הפירסום כל עוד הם יעמדו בתנאי הסכם זכויות יוצרים הנקרא CC-by-sa.
והנה אני בא, ובלי להתחשב יותר מדי ברצונות של יהונתן, מפרסם את המאמר שלו באתר שלי. האם בזאת אני מפר את זכויות היוצרים שלו?
מי שיצפה בדף המקורי שנישלח מהאתר שלי (בשועל האש דרך התפריט View/Page Source) לא יראה שום דבר הדומה למאמר של יהונתן. ומאחר שאני לא שולח את המאמר, איך ניתן להאשים אותי בהפרת זכויות יוצרים?
הארה עבור מי שלא בקיאים בטכנולוגיה של דפי רשת ודפדפנים: בדפי הרשת (HTML) ניתן להגיד לדפדפן להציג תוכן שלא נימצא בדף המקורי שהוא קורא, אלא באתר אחר ברשת ולהציג אותו במיקום מסוים על המסך.
מרק,
גם אם היית מעתיק את התוכן, ועושה לו קופי פייסט, ולא רק פריימינג, אז לא היית מפר, כל עוד אתה נותן קרדיט.
לעניין זה אני אפנה אותך למספר פסקי דין עוד משנות ה90 המאוחרות, כמו Totalnews, וגם אפילו לפסק הדין האחרון שנוגע לגוגל ופורנוגרפיה (פרפקט 10) שקבע שגם הצגת התמונות הממוזערות, כעקרון, אינו פוגע בזכויות היוצרים, אלא רק דברים אחרים.
אתה המשפטן מבין שנינו, אבל להבנתי אין שום הכרח חוקי לתת קרדיט, אלא זה נימוס בסיסי ברשת דוקא בגלל שטכנית זה אפשרי מבלי לעבור על חוקי זכויות היוצרים.
הנקודה היא שהמאמר הזה כלל אינו נופל תחת חוקי זכויות היוצרים, מאחר שאני לא עושה כל שימוש ביצירה שלך. השימוש מתרחש רק בצד של המשתמש ושם הוא נופל תחת סעיף השימוש ההוגן בחוקי זכויות היוצרים (מאחר שהדפדפנים שומרים את התוכן של האתר שלך לדיסק הקשיח לפני שהם מציגים אותו).
בחזרה לנקודה המקורית. להבנתי השימוש שאתה עושה ברישיון הCC יכול להגביל את הפצת המאמר על גבי מדיה אחרת, אבל ברשת, בצורה בה אתה נותן גישה חופשית למאמרים, אין בו תועלת והוא אפילו לא מבטיח לך קרדיט (למרות שאנשים מנומסים יתנו בכל מקרה).
תראה,
ההכרח לתת קרדיט הוא מצד הרשיון. אם לא הייתי מרשה להשתמש בתוכן אז בכלל לא היית יכול לבצע פריימינג (אולי בצורה שביצעת היית יכול, כי אתה מביא את האתר במלואו ולינק במלואו) אבל ההלכה הפסוקה היא שאם אתה מכניס את התוכן בצורה שאי אפשר להבחין שמדובר באתר שונה, אז זוהי הפרה (גניבת עין: עוולה מסחרית).
דווקא ההפך, רשיון CC מאפשר לי את היכולת לשלוט על היצירות שלי בלי שאני אצטרך לפחד שלא יוכל להעשות בהן שימוש ראוי אלא רק "שימוש הוגן". לא כל שימוש ראוי נכנס תחת fair use, ולכן אני רוצה שישתמשו בתוכן.
הבעיה העיקרית בframing שביצעת הוא שהוא ממש מכוער.
תאמין לי, עדיף לך לעשות copy paste לטקסט ולתת קרדיט, לא?
אני מסכים בקשר לגניבת העין, וזו בעצם (אולי) הנקודה. גניבת עין היא סוג של התחזות אסורה או עוול מיסחרי, אבל להבנתי אין לשתי העברות האלו כל קשר לזכויות יוצרים.
רישיון הCC מאפשר לי לקחת את המאמר שלך ולהשתמש בו בכפוף למספר מגבלות. אבל אם אני לא לוקח את המאמר שלך, אלא גורם להצגתו (ולמרות שההצגה נראית פה רע, זה רק בגלל המגבלות של העריכה בוורדפרס) ולא נותן לך קרדיט, אבל גם לא מתימר להציגו כשלי (אלא נניח כ"מאמר מהאינטרנט") האם עברתי עברה כלשהי?
ורק לשם הטיעון, נניח שבמקום להציג מאמר שלך הייתי מציג מאמר מYNET בלי לטעון שיצרתי אותו אבל גם בלי לתת קרדיט. האם מעבר ללהטריד אותי במכתבים מעורכי דין, ולגרור אותי בבתי משפט עד שימאס לי, יש להם קייס משפטי ברור?
מהדברים שהבנתי תוך כדי גיגול, מקרים מהסוג הזה עד היום הסתימו בפשרה מחוץ לבית המשפט ולכן אין בעצם תקדים משפטי בנושא הזה.
השאלה היא, האם אדם פרטי או אירגון קטן שאין לו את המשאבים המשפטיים הנדרשים, יכול להרגיש שזכויות היוצרים שלו על חומר שהוא מפרסם בצורה חופשית ברשת מוגנים? לדעתי, במצב המשפטי הנוכחי התשובה היא לא, כל עוד ההפרה לכאורה מתבצעת ברשת.
אם אתה מתעקש להצמד לפריימינג,
נניח והיית לוקח את המוצר של ynet ומציג אותו בפריים אצלך, אז כל עוד אין גניבת עין (וזו כן עוולה של זכויות יוצרים, ואני אסביר עוד דקה), אז אין בעיה.
גניבת עין היא הצגת מוצר אחד שנחזה למוצר אחר. אם לדוגמא אני אקים חברה בשם "whynet" בע"מ, ואציג בה מאמרים, עם w באותו צבע ואותו עיצוב, ואני אגנוב את העמודים, ורק אציג פרסומות בצד, תוך כדי שהקוראים לא יכולים להבין שמדובר בynet וwhynet לחוד, אלא רק מוצר אחד, אז תהיה עילה משפטית לתביעת דמי נזק.
לדוגמא, בישראל היו לא מעט מקרים מפורסמים דווקא מהכיוון הזה, עם חברת "אבסולוט shoes" שייבאה נעליים (ונתבעה על ידי יצרנית הוודקה) עם שתי מסעדות: אל-ח'ר וח'ר, שנוהל בבית המשפט המחוזי בחיפה, עם אתרי נדל"ן באינטרנט (המיקוד של איזור יוקרתי, שכחתי איזה מהם), שדווקא דיברו על גניבת עין. אם אתה רוצה אני אעביר לך עוד חומר.
לאחר שהבנתי קצת מי האדם
לדעתי זו בושה לפרסם מאמר של אדם כמוהו
אם נשים בצד את השחצנות והדברים הדומים
לא נשאר כלום
רון, למי אתה מתכוון?