עברתי ברחוב זבוטינסקי אתמול ורכבת מרכז היום ופתאום הבנתי מה הבעיה של הרפורמה הזו – במקום להעסיק אנשים מבוגרים שיש להם נסיון בשימוש בתחבורה ציבורית בגוש דן, מעסיקים נערים בתחנות האוטובוס. הנערים האלו סביר להניח שמעולם לא הזדקקו להגיע למכון מור, או לשדרות הר ציון, או לתיאטרון הקאמרי, אז איך הם יוכלו לכוון אנשים להגיע בצורה המיטבית למקומות שהם כלל לא מכירים?
ובכלל כל הענין של חלוקת חוברות לפי אזור הוא מגוחך. אפשר לחשוב שאנחנו בשנות השמונים של המאה העשרים. אם כבר משתמשים בנערים בגלל שהם זולים, אי אפשר היה כבר לצייד אותם באייפד עם אפליקציה שמאפשרת חיפוש חכם של רחובות וקווים (ולא נדבר בכלל על הקמת אתר כללי כזה, יש דברים שצריך להשאיר למשיח כשהוא יבוא)?
עו"ד יהונתן קלינגר מיחד מאמר לחוזים הקשורים לפיתוח אתרים, אבל לדעתי חלק מהדברים תקפים לגבי כל פרויקט שהוא ולא בהכרח פרויקטי תוכנה.