אם אתה חושב שהבן אדם הוא מקסים ונאצל למה אתה מכניס אותו לכלא?
מאת: מרק ב: 8 אוקטובר, 2008
משהו קטן לא מסתדר לי בטיעון של דובי קננגיסר על כך שאנשים שתומכים בשוק חופשי הם בעצם שונאי אדם*. אני הייתי מצפה שאנשים שמבלים את חייהם בפחד ושנאה של אנשים אחרים יעודדו סדר חברתי בו לכל אדם יש תפקיד מוגדר בחברה ומינימום חיכוך עם אנשים אחרים. איך זה מתישב לדעת דובי עם הרעיון החופשיסטי של, הא איך קוראים לזה …. חופש? דוקא הרעיון הסוציאליסטי הבסיסי אומר שאדם לא יודע מה הוא הדבר הנכון לעשות ולכן המדינה כל הזמן צריכה לכפות עליו בעזרת איומים** שיעשה את הדבר הנכון.
לצורך הדגמה נשתמש בחוק השומרוני הטוב***. נניח שאתם נוסעים בכביש ורואים תאונת דרכים האם תעצרו לבדוק מה קרה ולעזור לנפגעים? סביר להניח שרוב האנשים במדינה יענו כן על שאלה היפוטטית כזו ומה שהם יעשו בפועל תלוי בגורמים סביבבתיים נוספים, אבל באופן בסיסי אנשים מוכנים לעזור לאדם במצוקה. אז למה נחקק החוק? כי המחוקקים חושבים שהאנשים בישראל אינם מוסריים וצריך לאיים עליהם בעונש ישיר בשביל שיפעלו בצורה מוסרית.
אז מי פה הציניקן והמיזנטרופ הגדול, האנשים שטוענים שבהינתן לאדם חופש רוב הזמן הוא יתנהג בצורה שתועיל לחברה, או האנשים שחושבים שאם לא יהיה איום בהפעלת כח כבישי ישראל יהיו מלאים בפצועי תאונות שאיש לא מתריע על קיומם ומטפל בהם?
האם הכוונה מלמעלה הופכת את החברה למוסרית יותר? ניקח כדוגמא את המקרה של שמעון אפריאט שלא רצה שתמונתו תתפרסם בידיעות. אני רוצה להאמין שהאדם הסביר היה משתדל פשוט להענות לבקשה, אבל ידיעות החליט לבטל את מבחן הסבירות המוסרית ולהעדיף עליו את הסבירות החוקית ולמרבה צערו של אפריאט במקרה הזה החוק, לפחות לפי פרשנות מסוימת, היה מנוגד לערכי מוסר פשוטים.
מעבר לכך, הגישה הסוציאליסטית שמעבירה את שיקול הדעת מהאדם למדינה משמשת כתירוץ לאנשים לא להתנהג בצורה מוסרית. האנשים האלו לא תורמים לארגוני צדקה או לעניים ברחוב בגלל שזה "תפקידה של המדינה".
וזה לא שהסוציאליזם הוא המצאה של הדקות האחרונות. האידאולוגיה הסוציאליסטית קיימת כבר יותר ממאה שנים והיו לא מעט חברות שהתבססו עליה, אז למה שלא נסתכל על החברה הקיבוצית כמייצגת את החברה הסוציאליסטית ונשאל את עצמנו האם בחברה הזו האנשים יותר מאושרים מאשר באחת מהחצרות החסידיות בירושליים, או משכונה אקראית בתל אביב. האם בחברה הקיבוצית אין שוד, אונס, רצח, אלימות כלפי נשים, פרוטקציוניזם, אפליה גזענית, מאבקי כח פוליטיים, חזקים וחלשים? האם באמת העברה מושלמת של האחריות הכלכלית ל"מדינה" יצרה חברה מושלמת****?
בצורה שבה אני רואה את הדברים, המטרה של האידאולוגיה הסוציאליסטית***** היא להקטין פערים בחברה בעוד שמטרתה של האידאולוגיה החופשיסטית היא לתת לאדם הזדמנות להגדיל את האושר האישי שלו. אני לחלוטין לא משוכנע שיש סתירה מובנית בין שני הדברים.
* איזו דרך מצוינת לטעון טיעון לגופו של אדם בלי להשתמש בשם של אדם ספציפי.
** על ידי חקיקת חוקים שאם הוא לא יבצע אותם הוא עשוי להשלח לכלא.
*** חוק המחייב אותך להגיש עזרה לכל אדם בסכנה.
**** ואם התשובה שלכם היא כן אז אני מרגיש צורך עז לשאול למה אנשים עזבו ועוזבים את הקיבוצים?
***** נראה לי שיש מעט מאוד סוציאליסטים בין האנשים שמכנים עצמם ככאלו בארץ. רובם חושבים שאנשים אחרים צריכים לתת להם כסף, אבל כמה מהם יסכימו עם הפוסט הזה של נדב?
15 תגובות ל "אם אתה חושב שהבן אדם הוא מקסים ונאצל למה אתה מכניס אותו לכלא?"
8 אוקטובר, 2008 ב 8:51
עדות לכך שאין סתירה היא העובדה שאנשים בקיבוצים לא מסתובבים מדוכאים כל היום למרות שלכאורה אין להם חופש אישי והחיים שלהם מוכתבים במידה רבה על ידי מזכיר הקיבוץ והאחראים על התורניות (אני מנחש ….) אני מניח שאנשים עוזבים קיבוצים לא בגלל שיש להם 0 חופש אישי בקיבוץ אלא בגלל שהם לא מסתפקים ב80% חופש שהם מקבלים.
8 אוקטובר, 2008 ב 9:11
8 אוקטובר, 2008 ב 9:26
בקשר לרצח אני לא מסכים איתך. המדינה בהחלט מתירה רצח והחוק נועד לספק למדינה כלים לתת רשיון לרצוח רק לאנשים מסוימים ולא לאחרים בשביל להבטיח שרק האויבים של האליטות השולטות במדינה ירצחו.
מי רשאי לרצוח? חיילים, שוטרים, אנשי השירותים החשאיים וחוואים בדרום. וכמובן שבאופן כללי מותר לרצוח ערבים על טרקטור בירושלים ולא כל כך חשוב מי אתה.
בעוד שאנשים מוסריים לא ירצחו גם אם החוק מתיר להם, אני לא משוכנע שהחוק מנע מרוצחים מקצועיים מלרצוח, אלא רק העלה את המחיר.
8 אוקטובר, 2008 ב 11:54
מעבר לזאת, מסגרת ההתייחסות של אנשים, כשהם חושבים על "רמת חיים"(אחד מהמרכיבים באושר) היא החברה שבה הם חיים, ולא חברות אחרות: אז יכול להיות שהאיכר מסומליה חושב שאנחנו חיים בגן עדן עלי אדמות, אבל הבנאדם שמרוויח פחות מהממוצע במשק עדיין יתמרמר על הכסף שלו שהולך למיסים והיה יכול ללכת על(נניח) מחשב טוב יותר.
8 אוקטובר, 2008 ב 13:51
לפי פירמידת הצרכים של מאסלו האדם מחפש קודם כל את מילוי הצרכים הפיזיים הבסיסיים וביטחון פיזי. כאשר שני הצרכים האלו נענים הוא פונה למצוא אהבה השתיכות חברתית והגשמה עצמית.
קל לראות איך ניתן למפות כסף לביטחון פיזיולוגי אבל את שלושת הצרכים האחרים קשה להשיג עם כסף, כלומר האם דוגמנית תסתכל לכיוון שלי אם יהיה לי חצי מליון שקל יותר? אנשים הם לא טפשים ויודעים טוב מאוד שהגבולות למה שניתן להשיג עם כסף הם לא רק בסיפורי מוסר שמספרים לילדים אלא ממש קיימים בחיים.
עבור רב אזרחי העולם המערבי שני הצרכים הבסיסיים נענו כבר בשנות השמונים. אני קצת מרחם על אנשים בימינו שנתקעו עם הצורך להגדיל כל הזמן את חשבון הבנק שלהם, כמו שאני מרחם על אנשים מעשנים.
דרך אגב, לדעתי הסוציאליזם פשט את הרגל בגלל שהוא כפה על אנשים לוותר על ההגשמה העצמית בשביל ביטחון פיזי, אבל הוויתור הזה נראה מוגזם כאשר אנשים שחיו במסגרות סוציאליסטיות ראו שגם מחוץ למסגרת הזו רוב האנשים מצליחים לספק את אותם צרכים פיזיים בלי לוותר על הגשמה עצמית.
8 אוקטובר, 2008 ב 14:14
דובי אמר ‘תומכי השוק החופשי מתבססים על ההנחה של אדם לאדם זאב’, ואתה מייד ניתרת ל’מי שאינו תומך השוק החופשי לא מחזיק בעמדה כזו’. האחד לא נובע מהשני.
בחלוקה שלמדתי ב’מבוא לפילוסופיה פוליטית’ אמרו שהשמרנים מאמינים ש’אדם לאדם זאב’, והסוציאליסטים ושאר מהפכנים שמאליים מאמינים ש’יצר לב האדם טוב מנעוריו’. וזה הגיוני, אם אתה מסתכל על כמה מהעקרונות הסוציאליסטיים הבסיסיים – אם אתה מאמין שאנשים הם טובים בבסיסם, אתה יכול לתת להם הבטחת הכנסה ולסמוך על זה שהם יצאו לעבוד בכל זאת, אם לקחת דוגמא בנאלית וקלה לניגוח.
מצד שני, מי שעומד מול הנאו-ליברלים היום הם לא סוציאליסטים קלאסיים, במובן של המאה ה-19, אלא ערב רב של מרקסיסטים, נאו-מרקסיסטים, פוסט מודרניסטים ובעיקר הרבה אנשים שהתפיסה שלהם לגבי המדיניות החברתית-כלכלית הדרושה לא מבוססת על תפיסה פילוסופית עמוקה של טבע האדם.
8 אוקטובר, 2008 ב 15:02
אבל אם אתה מציע לי את הפירוש שבו דובי חושב שגם סוציאליסטים הם מיזנטרופים ציניים, אז אני מקבל שזה בהחלט אפשרי.
ה"בעיה" עם אותו מגוון דיעות שאני נוהג לקבץ תחת ההגדרה "חברתיים" היא כמו שציינת שהוא חסר קוהרנטיות ולא מצליח להציג משנה סדורה לטיפול בכל דבר שהוא טיפה מעבר לטריביאלי (שלי יחימוביץ היא נגד פערים אבל גם נגד מיסוי רכבי ליסינג WTF). היה נחמד אם פעם החברתיים היו מנסים לגבש קונספט מוסכם שיהיה לא רק שקוף לציבור אלא גם יפרט מה הם רוצים ומי יפסיד וירוויח מזה. עד אז הרבה יותר קל להטפל לאנשים שיש להם אג’נדה יחסית ברורה…. אם לא היה ביבי נתניהו האם היו בכלל חברתיים בארץ?
8 אוקטובר, 2008 ב 15:58
א. "איזו דרך מצוינת לטעון טיעון לגופו של אדם בלי להשתמש בשם של אדם ספציפי." צר לי, אבל זה לא טיעון לגופו של אדם, אלא טיעון לגופו של טיעון. לא ניסיתי לבלוש את תוככי נפשם של השחו"פים, אלא לנתח את הטיעון שבבסיס הניאוליברליזם. עשיתי זאת, אמנם, בצורה פולמוסית, אולי יתר על המידה, ותוך בחירת מילים שמכוונת לעורר רגשות, אבל זה כי אני ככה. אולי זה בגלל שאני בעצמי שוקחופשיסט בגמילה – כמו אנשים שנגמלו מסיגריות, גם לי יש נטייה לעימותים הרבה יותר קשים עם חברי לדרך לשעבר מאשר אנשים שסתם מעולם לא אחזו באידאולוגיה הזו. בכל אופן, הטיעון אינו עוסק באנשים, אלא בהנחות היסוד של השיטה.
ב. "הייתי מצפה שאנשים שמבלים את חייהם בפחד ושנאה של אנשים אחרים יעודדו סדר חברתי בו לכל אדם יש תפקיד מוגדר בחברה ומינימום חיכוך עם אנשים אחרים". נכון, אלא אם הפחד הוא כל כך משמעותי עד שהם מבינים שאסור לתת לאף אדם את הכוח הזה, ולכן הם מעדיפים שיטה שכל כולה היא החלשה מתמדת של כל אחד בכל סיטואציה. אם כולם חלשים, אף אחד לא יכול לאיים על אף אחד. זה העקרון היסודי ביותר בניאוליברליזם.
ג. אתה כל הזמן מדבר על סוציאליזם כאילו זו החלופה היחידה. זו אפילו לא החלופה שאני דיברתי עליה. יש לי מעט מאוד חיבה לרעיון הסוציאליסטי. לצורך העניין, רק בגלל שחלופה אחת לקפיטליזם היא טוטאליטרית זה לא אומר שקפיטליזם היא השיטה הלא-טוטאליטרית היחידה.
ד. חוק השומרוני הטוב הוא חוק גרוע. הסכמנו עוד לפני שקראתי את הטיעונים שלך. הוא עוד מהלך בדרך לאינפנטיליזציה של האזרח במדינת ישראל. איך זה קשור לנושא?
ה. "הגישה הסוציאליסטית שמעבירה את שיקול הדעת מהאדם למדינה משמשת כתירוץ לאנשים לא להתנהג בצורה מוסרית. האנשים האלו לא תורמים לארגוני צדקה או לעניים ברחוב בגלל שזה “תפקידה של המדינה”." אין לי איתי נתונים זמינים, אבל למיטב ידיעתי ההנחה הסמויה פה (עשירים במדינות ליברליות תורמים יותר מאשר במדינות רווחה מפותחות) היא שקרית. כאמור, אין לי נתונים, אז אני לא יכול להביא תימוכין. מצד שני, אשמח לראות אם לך יש תימוכין לטענה שלך.
ו. "אני לחלוטין לא משוכנע שיש סתירה מובנית בין שני הדברים." ואני משוכנע שאין סתירה בין השניים – לסינתזה שמאפשרת מיקסום של שניהם קוראים סוציאל-דמוקרטיה, ואני תומך בה.
8 אוקטובר, 2008 ב 21:57
א. אני יודע, אבל מכל מיני סיבות לא הצלחתי שלא להגיב.
ב. אני מניח שזו טענה אפשרית. אני בכל אופן מגיע לליברליזם כלכלי מתוך השקפת עולם ליברלית כוללת ואלא אם אתה מתכוון לטעון שליברלים באופן כללי מפחדים מהאחר, נדמה לי שמצאתי עבורך דוגמא יוצאת מהכלל ועכשיו נשאר לראות עד כמה זו דוגמא יצוגית 
ג. אני מדבר על סוציאליזם כי זו החלופה הכלכלית היחידה המועלת בימינו (פרט לפופוליזם) שגם מוגדרת היטב. קשה לי להתיחס לרעיונות סוציאל-דמוקרטים למשל מאחר שלמרות שיש מליון אנשים בארץ שמזדהים עם המושג אף אחד מהם לא ממש יודע להגדיר מה הוא אומר בפועל. ברור לי שאתה לא סוציאליסט גם כי נדמה לי שסוציאליסטים אמיתיים הוכחדו למעשה מהעולם ואני מניח שעכשיו הנקודה הזו ברורה גם לכל יתר הקוראים.
ד. זה לא קשור במישרין אלא בתור דוגמא שאנשים יכולים ביוזמתם להתנהג בצורה שמיטיבה עם החברה גם בלי שיבוא מישהו מלמעלה ויגיד להם מה לעשות.
ה. לא טענתי ולא ניסיתי לטעון שעשירים תורמים יותר. הטענה היא שאנשים מנצלים את המטריה של "המדינה תסדר" כתירוץ להתעלם מלעשות את הדבר המוסרי (לפחות זו הצורה בה הם מציגים את זה שהיא כמובן לא בהכרח משקפת את המניעים האמיתיים שלהם, כמו למשל שהם חושבים שהקבצן מגיע למקום ה"עבודה" באוטו).
ו. בפוסט הבא שלך אתה כמובן תסביר מה זה בצורה שגם שוקי גלילי למשל יוכל להסכים איתך? (ההגדרה שהצלחתי להבין מהמגיבים אצלו היא – "מדינה סוציאל דמוקרטית היא מדינה עשירה שאינה ארצות הברית).
Culture Shift – לא קראתי (עכשיו מצאתי את התקציר http://press.princeton.edu/titles/4514.html ) אני פשוט מספיק זקן בשביל להרגיש את השינוי בעצמי, לפחות בארץ.
8 אוקטובר, 2008 ב 8:28
הסתירה בין הדברים אכן מובנית, אך לא במובן הפילוסופי.היא מובנית ע"י כך שכמות המשאבים במערכת הכלכלית קבועה לערך.בהינתן "פירמידת כוח" כלכלית, הסוציאל-דמוקרטים מבקשים להקטין את המרחק בין תחתיתה לפסגתה(בדר"כ ע"י קביעת "גובה מינימום" לתחתית), דבר הדורש השקעת משאבים מחוייבת של כלל האנשים.בהינתן שכזו השקעה צריכה לפי כל הגישות ששמעתי להיות ממומנת ע"י המדינה, ובכך ע"י כלל האזרחים, ומכאן מיסוי שיפגע באושר האישי של אנשים אחרים.