יש יחס הפוך בין כמות הסלבס שאני מעונין לפגוש (אפס) לבין הכמות שאני פוגש בפועל. היום זה היה תורה של שחר פאר ומהשתי שניות שיצא לי לראות אותה בדרכי אל מחוץ לבנין הגעתי למסקנה חשובה אחת - הטלביזיה לא עושה לה חסד והיא נראית יותר טוב ב”מציאות”.

אם זה היה תלוי בי האתר של חולדאי היה מפותח בפומבי ולא מאחורי מסך חשאיות, אבל זה לא היה תלוי בי ואני אפילו לא בטוח שאם היה אכפת לי מספיק והייתי מתווכח על זה, גם הייתי צודק. יש לי גישה כזו לחיים שטוענת שאני ממש מבין בפיתוח תוכנה טיפונת פחות בפיתוח אתרים, ובעל הבנה לא רעה במתמטיקה ופיזיקה. בכל יתר התחומים כשאני פותח את הפה זה בעיקר זיון מח.

לשמחתנו לעומר רוזן אין את המגרעות שלי ולמרות שהוא בעיקר איש פרסום הוא יודע בודאות איך צריך לפתח אתרים:

“יש דבר כזה שנקרא הרצה מקומית. זה מעין שרת מקומי שלא חשוף לאף אחד כך שאת כל הניסיונות אפשר לעשות עליו.
ברגע שהבלוג ראוי למאכל אדם מעלים אותו לרשת האמיתית.”

אז ככה עומר, לעבודה בשרת מקומי יש מגרעת אחת קטנטונת - רק אתה יכול לראות את האתר (במיוחד אם אתה יושב מאחורי פיירוול). כאשר רק המפתח יכול לראות את האתר הוא לא יכול לקבל פידבק מהמעצב ושניהם לא יכולים לקבל פידבק ממי שהזמין את העבודה. לכן למרות שאת השלבים הראשונים של הפיתוח ניתן לעשות בשרת מקומי, בסופו של דבר האתר צריך לעלות לרשת עוד לפני שהוא מוכן לגמרי למאכל אדם.

למרבה השמחה לוורדפרס יש תוסף הנקרא lock-out שמאפשר רק לבעלי הרשאות ניהול לראות את האתר ואיתו ניתן לפתח אתרים בלי חשש לפדיחות. וגם אחרי שהשלמת את הפיתוח מאחורי שכבת המגן יש דברים שלא היית מסוגל לבדוק כמו תגובות מאנשים שלא רשומים לבלוג, או מה שהיה רלוונטי במקרה הזה, באגים בRSS שגמרו לכך שעידוק הודיע על עליית האתר יותר משעה אחרי שהוא היה באוויר.

מסתבר שמישהו במשרד יחסי הציבור של שטרן אריאלי הכניס אותי לרשימה של הטמבלים שאולי יהיו מוכנים לכתוב על טכנולוגיה ללא תמורה. מסתבר שהיו דברים בגו כי עובדה ששלחו דואל על ההשקה של הדפדפן עצמו והנה אני כותב עליו.

הדפדפן די ערום, פרט לשורת הכתובות המשמשת גם לחיפוש, קיימים רק כפתורי הקדימה אחורה* והטעינה מחדש. חלון האפשרויות נותן הרגשה של סרח עודף ומכיל פחות אפשרויות שליטה מאשר כל דפדפן מודרני אחר.

הדף הראשון המוצג אחרי העליה של הדפדפן מציג את האתרים האחרונים שביקרת בהם, וזה חידוש נחמד, אבל גם גם החידוש היחיד מבחינת חווית השימוש בדפדפן.

מבחינת מהירות לא הרגשתי שום הבדל יוצא דופן לעומת FF3 או IE8 ואפילו להפך. עושה רושם שכרום לפעמים מחכה שתסתיים הטעינה של כל הדף לפני שהוא מתחיל להציג אותו דבר שגורם לא להראות איטי בדפים מסוימים.

למרות שתוך כדי הכתיבה הצלחתי להפיל את הדפדפן, רב הזמן לא ראיתי בעיות רציניות במיוחד מבחינת הצגת הHTML ומה שהפריע לי יותר מהכל זה חוסר היכולת לחסום פלאש.

כמובן שאחרי שכתבתי את זה, הדפדפן נפל שוב בגלל הפלאש. למרות מה שכתוב בהודעת השגיאה אין בה שום מקום שבו ניתן היה להתחיל טעינה מחדש…

הענין המיוחד לכרום הוא היכולת לשמור לשולחן העבודה קישור לישום

כאשר משתמשים בקיצור שנוצר האתר נפתח בחלון חסר תיבת כתובת או כל מאפיין אחר של דפדפן. לי זו נראית החלטה מוטעית, אם יש משהוא שבו חווית השימוש בדפדפן עולה על חווית השימוש באפליקציות אחרות היא האפשרות לנווט קדימה ואחורה בקלות בממשק סטנדרטי. בנוסף טאבים חדשים נפתחים בחלון חדש, שוב ויתור על יתרונות של עבודה עם אתרים.

המממ, אחר כך גיליתי שלפחות חלק מהאפשרויות הסטנדרטיות של הדפדפנים הוגלו אל האייקון בפינה הימנית העליונה של הדפדפן. אולי לאחר שימוש ניתן להתרגל לזה?

* חבל שגוגל לא הפנימו את השינוי מגלישה של קדימה ואחורה לגלישה לאורך “קו” רציף שהציג IE7 ואומץ בFF3. מצד שני גוגל אימצו את דעתי שבדפדפנים בישראל כפתורי הסגירה של הדפדפן צריכים להיות מצד שמאל, למרות שהפסדתי בוויכוח עם המתרגמים של פיירפוקס בזמנו ;)