בלי להכנס כלל לסיבות של ההתמוטטות של שוק ההון האמריקני, לפחות כפי שהוא משתקף בבורסות בניו-יורק, נדמה לי שהיום ניתן לשלול סופית כל קשר בין ממשל בוש לבין חשיבה של שוק חופשי. בשוק חופשי אנשים אמורים להיות אחראים למה שהם עושים, בין אם הם מרויחים או מפסידים.

מאחר שבוול סטריט כל הענין הוא הניסיון להרוויח מהכסף הפנוי (כסף שהאדם לא זקוק לו לצורך הוצאות שוטפות) זה די ברור מאליו שיש הרבה יותר כסף בוול סטריט של אנשים עשירים מאשר של עניים, וכאשר שוק ההון מתמוטט מי שמפסיד כסף הוא האנשים העשירים.

אבל אנשים עשירים קרובים יותר לצלחת וקל להם יותר להפגש עם שר האוצר ויו"ר הבנק הפדרלי ולשכנע אותם שאם בעקבות הנפילות חברות מסוימות יפשטו רגל או ימחקו מהבורסה יבוא סוף העולם ולכן הבנק הפדרלי והאוצר האמריקאי מבטיחים להדפיס כסף בשביל לקנות חברות כושלות ובדרך הזו למעשה להציל את ההשקעות של עשירי העולם.

• 29 מיליארד דולר הובטחו על ידי הבנק הפדרלי לJP mogan שקנתה את בר סטרנס לכיסוי נכסים שלא היה ברור מה שווים בזמן המכירה. מי השקיע בבר סטרנס והאם הוא היה רעב ללחם אם העסקה היתה מתבצעת בסכום של 29 מליארד פחות?
• פאני מיי ופרדי מאק הולאמו במחיר של ….. אף אחד לא יודע כי הממשל פשוט התחייב לכסות את כל ההפסדים על בסיס רבעוני, אבל המספרים ששמעתי הם בסדרי גודל של מאות מליארדים של דולרים (מומלץ לקרוא איך פרדי ופאני עזרו ליצירת המשבר מתוך הכוונות החברתיות הטובות ביותר). באופן אירוני, חלק מהגופים שלהם החברות היו חייבות כסף בכלל לא היו אמריקאים ובהלאמה הממשל עזר לבנק הפועלים לא פחות מאשר לכל בנק אמריקאי. האם האזרח האמריקאי היה חייב לממן את ההרפתקאות של בנק הפועלים? מה לכל הרוחות היה קורה אם החברות היו פשוט קורסות ואם לא היו בנמצא קונים לכל המשכנתאות שלהן, הן היו פשוט נמחקות והחוב של בעלי הבתים היה נמחק גם כן?
• חברת הביטוח AIG הולאמה במחיר של 85 מיליארד דולר (למעשה תאגיד שמחזיק גם חברת ביטוח). ונניח שהחברה היתה קורסת מי היה מפסיד מזה? אנשים שהיו מבוטחים היו מפסידים את יתרת תקופת הביטוח, אבל מי היה מפסיד יותר? כמובן שמי שמבטח נכסים יקרים יותר, או במילים אחרות עשיר יותר.
• ועכשיו אני קורא על חבילת ההצלה לשוק ההון האמריקאי. במסגרת החבילה הממשל מתחייב לקנות את כל ההתחיבויות ה"רעות". כמה זה יעלה? אני שומע מספרים בסדר גודל של 2 טריליון דולר.

יש רק שתי דרכים שבהן הממשל יכול לממן את זה:

1. הממשל ידפיס דולרים נוספים. בסופו של דבר דבר ההדפסה תוביל לאינפלציה ונפילת ערך הדולר ועליית מחירי הסחורות בדולרים.
2. העלאת מיסים. כרגע שני המועמדים לנשיאות לא מוכנים בשום צורה ואופן להודות שיצטרכו להעלות מיסים בשביל לטפל בבעיות ה"קונבציונליות" שיצר ממשל בוש, לכן אני לא חושב שסביר שמישהו מהם יודה בצורך. ברק אובמה דיבר על העלאת מס למי שמרוויח מעל 200000 דולר בשנה, לי נראה שהוא יצטרך לנקוב במספר נמוך יותר.

בכל מקרה בגלל שהעששירים הרוויחו יותר בתקופת הבועה לדעתי יש יותר הגיון בהעלאת מיסים מאשר שחיקה של הדולר. מה שברור הוא שהתוצאות של ההלאמה יכבידו על התקציב האמריקאי למשך מי יודע כמה שנים בעתיד.

ומי בכלל הכניס את האמריקאים לצרה הזו? הפוליטיקאים מדברים כל הזמן על ספקולנטים מסוג כזה או אחר, אבל יש מעט שמדברים על העובדה שכל הגופים הרגולטוריים שהיו אמורים לדאוג שדבר כזה לא יתרחש נכשלו. למרות זאת הפיתרון שיצא מוושינגטון סביר להניח שיצופה בהרבה רגולציה.

עוד נקודה שאולי כדאי לחשוב עליה היא שאחת הסיבות לכך שהממשל מציל חברות היא שיש חברות שהן "גדולות מכדי שניתן להן ליפול". אבל כמובן שאם היו נותנים להן ליפול אז אפשר היה ליצור מהן "תת חברות" או שחברות אחרות היו קונות חלקים מהן ובצורה הזו החברה ה"גדולה מדי" היתה נעלמת לפחות לתקופה מסוימת. עכשיו השאלה היא האם הממשל יצליח לא להתפתות ולהמשיך להחזיק בנכסים שהוא רוכש (אם זה היה קורה בארץ התשובה היתה לא כי איזשהו אדיוט יצר סרט שנקרא שיטת השקשוקה שטוען שאין מחיר מספיק גבוה לנכסים שמוחזקים על ידי הממשלה).

ופה כמובן צריכה לבוא הסתיגות בסגנון "מה אני כבר מבין". אולי באמת היתה פורצת מלחמת העולם השלישית אם הממשל לא היה נחלץ לעזרה, ואולי לחכמי הממשל יש תוכנית שבעיקבותיה הממשל יצליח להרוויח מהנכסים שהוא מלאים וגם יחלק את הרווחים האלו לאזרחים.