פיניתי קצת כסף ואחרי שחשבתי מה כדאי לעשות איתו במשך מספר דקות, לפתע נכנש לראשי הרעיון של להשקיע דוקא במפסיד הגדול של הימים האחרונים – אגרות חוב של חברת אמפל שהיא שותפה בקידוחי הגז המצריים שמהם מספקים את הגז לארץ.

אחרי שהחלטתי חיפשתי תירוצים רציונליים…

• אם אני אפסיד, תמיד אוכל לקזז את ההפסד מהמס שאני אשלם על רווחים בהשקעות סולידיות יותר
• אני לא מאמין בתרחישי סוף העולם. אם כרגע באראדי הוא הדמות האופוזיציונית הבולטת כמועמדת רצינית להחליף את מוברק, הרי שדוקא אצלו, אדם שהיה ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית, מוטמע בדם שהסכמים צריך לנסות לקיים.
• גם אם מישהו אחר יחליף את מוברק, ההשלכות של הוצאת כל דבר ישראלי ממצריים יהיו כל כך חמורות למצריים, שבטח גם אם זה יהיה הכיוון אני מאמין שזה יעשה בהדרגתיות
• ואם לא ימכרו לישראל אז ימכרו למצריים, קפריסין, או כל מדינה אחרת שתרצה גז.

עוד ביום חמישי היתה לי תחושה שהמהומות במצריים הפעם הן קצת יותר מהפגנה שיצאה קצת משליטה ואם אני הייתי מצרי גם אני לא הייתי מבין מה בדיוק הצידוק לזה שמוברק מחזיק בשלטון כבר 30 שנה, האם הוא לא שמע על יציאה לפנסיה? אבל למרבה הצער לא היה לי את החזון הנדרש בכדי להבין שאם הדברים יגיעו קרוב להפלת המשטר, תהיה מיד מכירה אוטומטית של מניות אגרות חוב בבוקה של תל אביב ותהיה הזדמנות לאסוף דברים איכותיים יחסית בזול יחסית ולכן לא התציידתי במזומן….

מאחר שאגרות החוב האיכותיות של חברות שמרכז הפעילות שלהן בישראל נסחרות בתשואה נמוכה עברתי די מזמן לסחור בחברות שחלק גדול מהפעילות שלהן (ולפעמים כל הפעילות) היא באירופה, אבל למרות שלכאורה דווקא ירידה בערך השקל בעקבות האירועים תגדיל את הערך השקלי שלהן, הן יורדות בדיוק כמו אגרות חוב של חברות שפועלות בעיקר בארץ. לך תבין עדר….