לפני גמר היורוליג אמרתי לחבר שלי שעצם העובדה שמכבי הגיע לגמר היא אחת הגנבות הגדולות ביותר בתולדות הכדורסל האירופאי. אם בתחילת העונה מישהו היה אומר שמכבי תגיע לגמר, עם בורשטיין פצוע רוב העונה, וויציץ' שנפצע וגם אחרי שחזר נראה כמו מישהו שזקוק לשנה חופש, קאמינגס שלא היה מנצח אותי בספורטק, פיזר הפצוע, הלפרין ההססן וביינום שפשוט לא מצליח לחשוב ברגעים החשובים, ודאי היו צוחקים עליו. אבל מכבי בעדרת מזל, מוטיבציה, מסורת והתעלות של שחקנים ברגעים מכריעים עשתה זאת, ובאותה נקודת זמן, 40 דקות לפני שמכבי היתה עשויה להיות מוכתרת כקבוצה הטובה באירופה, אמרתי שאם מכבי תפסיד בגמר זו עלולה להיות מכה שממנה היא לא תתאושש גם בליגה.
מסתבר שצדקתי. מכבי ששיחקה בפיינל פור הישראלי נראתה כמו קבוצה שלא לחלוטין מאמינה ביכולת שלה לנצח. ברובם, שני המשחקים היו רחוקים מהלתעלות לרמת כדורסל טובה ואם במשחק נגד בני השרון היא ניצחה בזכות זה שהיתה טיפה יותר עקשנית ונחושה, נגד חולון, ביתרון 8 נקודות ושש דקות לסיום, כאשר היה נחוץ מנהיג שיעשה סל ויסגור את המשחק, כל מה שהיה לה זה נחישות ורק מנחישות קשה לעשות סל.
בכל ליגה אחרת, הזכיה של הקבוצה שסיימה את הליגה במקום הראשון ולדעת רוב הפרשנים היתה גם הקבוצה הפייבוריטית לזכיה בפיינל פור, היתה מעט לא מענינת, ואכן גם בארץ עושה רושם שמוקדש הרבה יותר מאמץ מחשבתי וכתיבה יצירתית בכתיבה על הקבוצה שהפסידה מאשר על זו שנצחה. מעבר לחוסר הפייריות שבגזילת 15 דקות התהילה מגגיעות בצדק לחולון, הענין במכבי נראה לי מנופח מעבר לכל פרופורציה. זה נכון שאחרי 14 אליפויות רצופות, איבוד האליפות הוא חדשה אבל לא סיבה לצאת מפרופורציות, כי כמה אוהדי ספורט בכל העולם לא יהיו מוכנים להסתפק בכך שהקבוצה שהם אוהדים תזכה רק ב14 שנים מתוך 15? צריך להיות אדם תחרותי במידה לא סבירה בשביל להתפוצץ כאשר הרקורד של הקבוצה אינו 100% של הצלחה? (אז נכון ששמעון מזרחי הוא כזה, אבל הוא אחד מהבעלים. כמה אוהדים כאלו שעברו את גיל 21 אתם מכירים?)
בתוך ים הפטפטת נראה לי שהוחמץ הסיפור האמיתי של חולון שיכול להסביר למי שרוצה להבין, למה סביר להניח שמכבי תזכה ב14 האליפויות הבאות.
מיקי דורסמן, הבעלים והמאמן של הפועל חולון התארח בתוכנית יציע העיתונות של ערוץ 5 אחרי הזכיה. הוא הזכיר במילה שהוא פחות או יותר מימן לבד את הקבוצה, ואפילו ספונסר שיפרסם על החולצות הוא לא הצליח למצוא. לגבי העתיד הוא אמר שבמקום מסוים הוא הגשים את המטרה שלו והוא לא רואה את עצמו ממשיך באותה צורה של בעלות+אימון גם בשנים הבאות ללא אנשים אחרים שלפחות יבואו ויביאו כסף לקבוצה.
וזו הרי הבעיה העיקרית של הליגה הישראלית – אין לקבוצות בה ניהול טוב ויציב. כרגע יש בארץ שתי קבוצות כדורסל שמנוהלות במטרה להיות קבוצות צמרת לאורך זמן, מכבי תל אביב והפועל ירושלים. בעונה הבאה המשחקים שיקבלו הכי הרבה תשומת לב יהיו שוב המשחקים שביניהן. הפועל חולון צריכה לבלות מספר שנים בצמרת הליגה בשביל שהמשחקים שבינה לבין שתי האחרות יהיו מוקד תשומת לב, אבל לפי הפרשנות שלי לדברים של דורסמן, יש את אותו סיכוי שהפועל חולון תרוץ לאליפות בשנה הבאה כמו לזה שהיא תרד ליגה. אריה מליניאק סיכם את זה יפה באומרו שבתחילת העונה הבאה, גם אם מכבי תעלה הרכב של דחלילים הם יהיו המועמדים לאליפות.
ההפסד של מכבי גרם לכל מיני אנשים לכתוב דברים מופרכים (דוגמא מיצגת) שהופכים הפסד בנקודה שתי שניות לסיום, לשחר העמים החדש. הנקודה שהכי מעצבנת אותי בתוכן שלהם הוא החגיגה על מות המכביזם, כי מה זה המכביזם אם לא הרצון להיות ראשון והכי טוב במה שאתה עושה במקום להיות לוזר עם יכולת כתיבה? הרי מי ניצח את הקבוצה המנוהלת בצורה הטובה ביותר בליגה? האילתור הישראלי!. בא מליונר שפך כסף ועם קצת תוספת מזל (מכבי בעונה נוראית וגם ירושלים לא משהו) זכה באליפות. אותם האנשים שבכל יום אחר מתלוננים בלי הפסקה על המקצוענות של השירות שהם מקבלים, חוגגים היום את ניצחון הפרטץ'. לי זה נראה מגוחך.
ומי שהיה צריך תזכורת לאיך נראה אלתור ישראלי שמתנהל לאורך זמן, היה צריך לצפות במופע האימה של אבנר קופל, ראש מנהלת הליגה. הבן אדם ישב באולפן ונראה לי שהסיכום התמציתי ביותר למה שהוא אמר יהיה בנוסח "המנהלת תשנה את החוקים כל שנה לפי מה שיראה לה באותו רגע". אז בשנה הבאה הקבוצות לא חיבות להלחם על סיום הליגה בין ארבע הראשונות בכדי להשתתף הפיינל פור כי המשתתפות יוכרעו בסדרות של הטוב משלוש בין שמונה הקבוצות הראשונות. ומתי תהיה לישראל עוד קבוצה ביורוליג? כאשר במנהלת יחשבו שיש קבוצה שתוכל לעמוד בזה….
וחידה לסיום. על תקן מה הופיע אברהם גרנט באחד הטקסים של הפיינל פור (אני לא יודע את התשובה)?