היום מתקימים הפריימריס במישיגן (המדינה השישית בגודלה בארצות הברית ובה נמצאים מרכזי הניהול והיצור של תעשית המכוניות האמריקאית), אבל הם כמעט חסרי חשיבת מאחר שהמפלגה הדמוקרטית החליטה לשלול לחלוטין את זכות ההשתתפות של נציגים ממישיגן בועידה שתבחר את המועמד לנשיאות, והרפובליקנים צמצמו את המספר בחצי.

ולמה כל זה קרה? מסתבר שמישיגן (לא הצלחתי להבין האם זו היתה המדינה, או החלטה של המפלגות המקומיות) החליטה להקדים את הפריימריז מפברואר לינואר, כנראה מתוך רצון למשוך יותר תשומת לב לבעיות של המדינה ש7.4% מתושביה מובטלים (לעומת 5% מובטלים בממוצא הארצי).

בכל מקרה היה משעשע לראות את מיט רומני הרפובליקני מבטיח בסגנון סוציאליסטי לחלוטין שאם הוא יהיה נשיא, וושינגטון תשיב את המשרות שאבדו למישיגן, ואת התגובה המשועשעת (?) של פרשני FOX NEWS שהדרך היחידה בה הוא יוכל לעשות את זה היא על ידי הפצצה של מפעלים של טיוטה.

אם אני לא טועה, גורל דומה עומד לפקוד את הפריימריס בפלורידה בסוף החודש.

אני יושב כרגע ורואה את התוכנית של ניל קאבוטו בערוץ fox news ונדהם מהטיפשות המדהימה של האמריקנים. בתוכנית מתארחת תומכת של הילארי קלינטון לשיחה הנסובה על משדר פרסומת של קלינטון המראה אותה מכינה מתנות לחלוקה מתחת לעץ האשוח. לא ממש הבנתי את כל המינוחים, אבל זה נישמע כאילו מדובר במתנות "חברתיות" נהדרות כמו ביטוח רפואי ממלכתי ומימון חינוך לגיל הרך.

קאבוטו, שאיש לא חושד בו שהוא יצביע עבור קלינטון לפני שהגיהנום יקפא, אומר לאורחת "כל המתנות האלו נראות נפלא אבל מאיפה יבוא הכסף לקנות אותן", והאורחת משיבה שקלינטון מחויבת למשטר של אחריות כלכלית כמו שהיתה בתקופת שילטונו של בעלה ושהכסף יבוא מהעלאת מיסים (ביטול הטבות מס שבוש יצר) וצימצום תקציב הביטחון (החזרת הצבא מעירק).

זה נורא מצער לראות שגם קלינטון נפלה קורבן לתעלולים של אנשי האוצר הישראלים והיא זקוקה דחוף לכך שמישהו יתרגם עבורה את סדרת המאמרים של הבלוג "לחץ חברתי" שמסבירים בצורה פשוטה איך מדינה יכולה לממן כל תקציב חברתי בלי לקצץ או להעלות מיסים כי להיות באובאדראפט, זה לא רק שלא נורא, זה אפילו טוב מאוד.