עוד בתחילת הענין שלחתי שאילתה לתמיכה הטכנית של אינטרנט זהב וביקשתי תגובה. פעמיים קיבלתי מהם תשובה שהם יעבירו את הענין לאנשים שאמורים להיות מסוגלים להשיב לי ועדיין לא קיבלתי מהם תגובה (בפעם השניה גם שלחתי בעצמי דואל לכתובת שצוינה).

היום קראתי שגם רוג'רס, הISP הקנדי, מבצע את אותו דבר, החלטתי שאולי כדאי לנסות עוד משהו בנושא והרגע שלחתי דואל לאיגוד האנטרנט הישראלי וביקשתי תגובה על הנושא.

חנן כהן חושב שאם רק היה לאיגוד האינטרנט יחצן, הכל היה מסתדר אחרת. אני לא מסכים, כי ממה שאני ראיתי איגוד האינטרנט זקוק לקוסם אמיתי כי יחצן יעזור לאיגוד כמו שויאגרה תעזור לגבר שלא מסוגל להיות ליד אישה.

אולי אני פספסתי משהו ואיגוד האינטרנט היה מאוד פעיל מאחורי הקלעים אבל מה שאני מצאתי באתר שלו זה סיפור על ילד בן 13 שגלש לאתר פורנו אבל מיד ראה את האור, ונייר עמדה לגבי הצעת חוק 892 שמכיל מספר משפטים אווריריים שהטענה העיקרית שיש לי כנגדם היא שהם עוסקים בחינוך כאילו שמדובר בסוג של אגודה העוסקת בחינוך ולא בטכנולוגיה. לאן נעלמו הטיעונים שעוסקים בזכותם של בעלי האתרים לערער על החלטתו של פילטר מסוים למנוע את התוכן שלהם מהאוכלוסיה שתפולטר? לאן נעלם הטיעון שיש בארץ מספיק אינטרנט קפה בשביל שילד יוכל לגשת אליהם ולגלוש לאתרי פורנו? לאן נעלם הטיעון שהיום רוב הפורנו ברשת הוא וידאו שקשה לזיהוי וחסימה אוטומטי (במיוחד אם הוא עובר דרך דואל ורשתות שיתוף) ? ולאן לכל הרוחות נעלם הטיעון שכאשר אתה יודע מאיזה מחשב הילד גולש, ואתה לא מבריח אותו לאינטרנט קפה או חברים, לפחות בדיעבד אתה יכול לדעת לאן הוא גלש?

אף אחד מהטיעונים הקודמים כנראה שלא היה ראוי להכנס לנייר העמדה ובמקומם יש את המשפט המדהים הבא "הצורך היחיד העולה מן השטח הוא הצורך בהגברת מודעות של הורים, מורים וילדים לשימוש נבון באינטרנט ולאפשרותם להתקין תוכנות סינון." אבל אם האיגוד בעצמו חושב שצריך להגביר את התודעה לחשיבות השימוש בתוכנות סינון נדרשת רק עלית מדרגה קטנטונת בשביל להסיק שזה האינטרס של רוב ההורים שיהיה סינון על האינטרנט ולכן זה שירות שהמדינה צריכה להציע.