עכשיו אני בדילמה איזה עקרון יותר חשוב – הסלידה מספאם לכל צורותיו השונות, או ממתן אפס חשיבות לכל הענין של חברויות ברשת (אין טעם להחריג את פייסבוק מטוויטר או בלוגרולים או כל שיטת תיוג חברתית אחרת) . חברויות ברשת מבחינתי הן בדרך כלל חברויות למטרה מסוימת ואני בכלל לא מצפה להתקבל בברכה בביתם של אותם "חברים" אם אבוא ללא התראה מוקדמת, כמו שאני כן מצפה מחברים "אמיתיים" שלי.
זה לא שכפתור הlike של פייסבוק הוא מכוער, כפתורי הshare היו כאלו, אבל לlike יש עיצוב הרבה יותר מודרני ונעים. למרות זאת, אנשים עדיין משתמשים בכל מיני כפתורים בסגנונות שונים לביצוע השיתוף ונדמה לי שזו טעות מאחר שכל האתרים הגדולים משתמשים היום בכפתור הלייק ולכן זה הרבה יותר מובן לגולש הממוצע מה הוא עושה כאשר לעומת זאת כפתורים מסוגננים דורשים מהגולש ממש לחשוב ולהתאמץ למצוא את כפתור המתאים מבין שלל הכפתורים שבדרך כלל נמצאים באתרים כאלו.
השבוע החלפתי עבור "במחשבה שניה" כפתור שיתוף לא טטנדרטי בכפתור הלייק. לא ברור עד כמה 158 השיתופים של המאמר של אורית קמיר שייכים לקבוצה חברתית סגורה או פתוחה (כלומר האם הוא נשאר בתוך נישה מצומצמת או שהפך קצת ויראלי), אבל מה שכן ברור זה שכרגע זה המאמר הנקרא ביותר בבלוג שלה, למרות שפורסם רק לפני 3 ימים והיו לה כבר מאמרים עם יותר תגובות ונושאים שלכאורה יותר מענינים ציבור רחב יותר. כמובן שיתכן שזו סתם אנקדוטה לא מיצגת אבל לי די ברור שיש יותר סיכוי שאני אקליק על לייק סטנדרטי.
ואם כבר מדברים על שיתוף, בהתבסס בעיקר על רמות הבאז ברשת, ומספרי השיתופים המוצגים בtechcrunch, טוויטר ופייסבוק הם המנצחים הגדולים בין אתרי השיתוף וכמות השיתוף דרך אתרים אחרים שמספקים פונקציונליות דומה לא מצדיקה את רוחב הפס וזמן המעבד הנדרשים בשביל להציג אותם.