אתמול גלובס השיקו את המהדורה האנלוגית דיגיטלית של העיתון, שתהיה זמינה חינם במשך השבועות הקרובים. המהדוה מבוססת על סריקת דפי העיתון והעלאתם לאתר בתוספת תפריטים המאפשרים לעבור בין דפים ומדורים. בנוסף כאשר עוברים עם העכבר כתבה היא מודגשת וניתן להקליק עליה בשביל לראות אותה (לא סרוקה) בחלון נפרד.

זה כל כך הזכיר לי את הצורה שבה ראו את השימוש באינטרנט ב1998 שמיד חזר הצבע השחור לכל השערות הלבנות שלי.

מוזר שאחרי שנים של פירסום תוכן באינטרנט, בגלובס חושבים שקהל היעד שלהם לא מבין עדיין איך משתמשים בדפדפן ושהוא כל כך לא מתוחכם (קוראים של עיתון כלכלי לכל הרוחות) שצריך להחזיר בשבילו את השימוש במטפורה של עיתון. אני באופן אישי לא מצליח למצוא סיבה אחת למה מישהו ירצה לקרוא את הדפים הסרוקים, שגם ברזולוציה מירבית לא ניתן לקרוא בהם דבר מעבר לכותרת של המאמרים, ועוד לשלם על זה כסף, וזה עוד לפני שאנחנו מדברים על הבאגים שכרגע יש להם.

מה שכן, המהדורה הזו מבליטה את העיצוב הכושל של האתר הרגיל של גלובס. לטעמי היא יותר קריאה, פחות עמוסה ויותר נוח לנווט בה. הפרסומות מוטמעות בתוך העמוד במקום להציק לקורא עם מסכי פרסומות מיוחדים, ובטח יש עוד סיבות שעדיין לא הצלחתי להגדיר לעצמי.

העיתון הכלכלי לאנשים חושבים פרסם תחקיר מיוחד ובלבדי בו הוא טוען שרבע מרכבי הליסינג בהיי טק היו מעורבים בתאונות בשנה האחרונה וזה נובע מזלזול מכוון של הנהגים ברכב.
מי שיעמיק לתוך המאמר יבין שלפי העיתון תאונה זה כל נזק שנגרם למכונית בזמן שהנהג ישב בה, כן גם תאונת חניה שבה נשבר הוינקר האחורי, ונזקים אחרים שאדם פרטי לא יטרח בכלל לדוח (ואלי גם לא לתקן).

אבל הכשל האמיתי של המאמר הוא שהוא לא מנסה בכלל להביא נתונים על כמות התאונות ברכבים "פרטיים". אז מאיפה הכותב מצליח להסיק שנהגי ההיי טק פחות זהירים/אכפת להם מרכבם, מיתר הנהגים?

נראה ששודדי הקופה הציבורית שמעונינים לשדוד 28 מיליון דולר לטובת חברת צ'רלטון (ודרכה למיליונר הגרמני קירש ודרכו לFIFA) בכדי שיוכלו לראות את המונדיאל בחינם בסלון הפרטי שלהם, עומדת להצליח במשימתה.

מאחר שתמיד הייתי בן אדם פרגמטי וידעתי להתכופף כשנשבה רוח חזקה ולמרות שמעשרות האנשים שאני מכיר אין יותר מקומץ שמתכוונים לבזבז את זמנם בצפיה באירוע התקשורתי המדובר,ולמרות שבאותו כסף ניתן היה לסבסד לחם לעניים לפחות לשנה, או להקדים הכנסת תרופות לסל הבריאות, או לרמזר צמתים בעיתיים, אני מוכן להצטרף לדרישה בתנאי אחד. אתם תנצלו את החמש מאות שקלים שתשדדו מהמדינה בשביל לצפות במונדיאל, ואני אקבל 350 שקל בשביל ג'ינס חדשים. הפיצה שלכם עלי.