בעקבות התנגשות לא צפויה של ילד בנטבוק שלי בזמן שהוא נשען על מעקה מדרגות הגעתי למצב שבו אני צריך נטבוק חדש (כמה טוב שאני מאכסן רק מידע זמני על הנטבוק). שיטות בחנויות אינטרנט ולבנים גילה לי שהMSI שממנו נהנתי לא מיובא יותר על ידי אייבורי, אבל ניתן להשיג אותו בבאג ולכן טיילתי לסניף של באג בעזריאלי וקניתי אחד חדש.

כשלוש שבועות לאחר מכן מת המסך. פתרתי את זה כ"מבחינה סטאטיסטית למישהו זה צריך לקרות" והלכתי (יום שני) שוב לסניף באג ושם התחיל מד העצבים שלי לעלות בצורה מהירה. אנשי באג טענו שאני צריך להגיע למעבדה בחולון ואני אמרתי להם שאם הייתי רוצה להתרוצץ לכל מיני חורים בארץ בשביל לקבל שירות הייתי מחפש מחשב בזאפ (ומאחר שאין לי רכב זו אכן התרוצצות) ואז אנשי באג נזכרו שהמעבדה משתמשת בשירותי שליחויות להעברת המחשב אליה. למחרת הגיע בחור מfedex ולקח את המחשב.
ביום חמישי התקשרתי למעבדה ואיש לא ענה לטלפון, ביום ראשון כנ"ל, וביום שני כאשר עדיין לא היתה תשובה התקשרתי לבאג והתפוצצתי על אחד המוכרים שענה לי שמבחינה חוקית בין כל הניירות שהיו מצורפים למחשב היה גם טופס שבאותיות קטנות כתוב בו שהמעבדה בה ניתן שירות היא בחולון ושבכלל יש להם 14 ימי עסקים לתקן לי את המחשב. לפחות הוא הצליח לגרום למעבדה לדבר איתי.
מהמעבדה ספרו שהמחשב הגיע רק ביום רביעי בערב ולכן מבחינתם ביום חמישי בבוקר והם מחויבים לתקן תוך שבעה ימי עבודה והם מאוד עמוסים. כלומר מחשב בן יומו שהתקלקל ביום ראשון יוחזר אלי רק שבועיים וחצי לאחר מכן.

כנראה שבבאג לא מצליחים להבין שמחשב, ועל אחת כמה מחשב נישא, הוא כלי עבודה וקשה לאמוד את המחיר של ההפרעה שנוצרת מכך שאין לי אותו למשך שבועיים וחצי. האם אם היו חנות מקררים הם היו מעיזים להשאיר מישהו בלי מקרר למשך שבועיים וחצי?

פתאום הבחנתי שכל המאמרים בטקקראנץ' פרט לאלו שעוסקים בפייסבוק עצמו זוכים לטוויטים ביחס של לפחות פי 10 מlikeים. זה מענין דוקא בגלל שלטוויטר יש פחות משתמשים, אז אולי היחס של משתמשי שונה בין הקוראים של טקקראנץ' אבל לי נראה שזה בגלל המחויבות המוטמעת בשימוש במילה like, שגורמת להרבה יותר חשיבה לפני שמשתפים תוכן (האם אני רוצה שאנשים יחשבו שאני אוהב את השטויות האלו?) במיוחד מאחר שבפייסבוק אתה משתף עם חברים בעוד שבטוויטר עם סתם עוקבים שאתה לא מכיר.