רפורמת התחבורה בגוש דן – מי אמר שליהודים יש מח במקום כח?

עברתי ברחוב זבוטינסקי אתמול ורכבת מרכז היום ופתאום הבנתי מה הבעיה של הרפורמה הזו – במקום להעסיק אנשים מבוגרים שיש להם נסיון בשימוש בתחבורה ציבורית בגוש דן, מעסיקים נערים בתחנות האוטובוס. הנערים האלו סביר להניח שמעולם לא הזדקקו להגיע למכון מור, או לשדרות הר ציון, או לתיאטרון הקאמרי, אז איך הם יוכלו לכוון אנשים להגיע בצורה המיטבית למקומות שהם כלל לא מכירים?

ובכלל כל הענין של חלוקת חוברות לפי אזור הוא מגוחך. אפשר לחשוב שאנחנו בשנות השמונים של המאה העשרים. אם כבר משתמשים בנערים בגלל שהם זולים, אי אפשר היה כבר לצייד אותם באייפד עם אפליקציה שמאפשרת חיפוש חכם של רחובות וקווים (ולא נדבר בכלל על הקמת אתר כללי כזה, יש דברים שצריך להשאיר למשיח כשהוא יבוא)?

מיהו יהודי לפי רבנות רעננה?

לפי הניסיון של חבר עולה חדש שלי, שעלה לרגל לצורך מתן עדות על ניקיון כפיו של חבר לעבודה שמשום מה רוצה להתחתן בחתונה יהודית, דרישת סף לעדות היא עברית ברמת שפת אם. יש בזה הרבה אירוניה בכך שזה קורה דוקא בעיר כמו רעננה בה האנגלית היא שפה כמעט רשמית.

אני פה רק בשביל לשאול שאלה