אם נושא הדגל של הכלכלה החברתית טוען שרעיון הפיקוח על מחירי שכירות הוא רע לשוכרים וזה מוסכם על כל הכלכלנים שיש לכך הרבה עדויות בפועל, מה הסיכוי שזה ישנה דבר מה בצרחות של התקשורת לגבי מה ביבי אמור לעשות (וביבי, יצור כפיף שכמותו הרי מיד יתכופף )? התשובה של קרוגמן היא שדווקא בנושאים בהם אין חילוקי דעות בין הכלכלנים איש לא רוצה לשמוע את דעתם.
http://www.nytimes.com/2000/06/07/opinion/reckonings-a-rent-affair.html?src=pm
ממחיר של 8 שקל (לא נכון, אבל מה הטעם לדייק בעובדות) הקוטג ירד למחיר של 6 שקל. תנובה שמוכרת 70% מהקוטג בארץ מוכרת 130 מליון יחידות בשנה כלומר בסך הכל נמכרות כ200 מליון יחידות קוטג בשנה, כלומר בממוצע אזרח ישראלי צורך 30 יחידות בשנה או פחות מ3 בחודש.
אם מחשבים את כל זה יחד מקבלים שכל אזרח הממוצע חוסך 6 שקלים בחודש בזכות המהפכה הזו. לשם השואה ההשפעה של שער הדולר המלאכותי שפישר מחזיק. אם לדולר יש השפעה רק על 10% מההוצאה הממוצעת, ההוצעה הממוצעת היא עשרת אליפם שקלים, ופישר מחזיק את הדולר רק אחוז אחד מעל שער השוק החופשי הרי שהאדם הממוצע מפסיד 10 שקל כל חודש בגלל פישר.
או בצורה אחרת – חיסכון של כ300 שקל למשפחה בת ארבע נפשות זהה בערך להוצאה המיותרת שהממשלה מחייבת את המשפחה לעשות בכדי לשלם על ערוץ טלביזיה שבו כלל אינה צופה.
במשך כמעט שבוע הכל ממש נחמד וזה סופר כיף שאני יכול לקרוא את הדואל גם בלי להיות ליד המחשב הנייח, אבל עדיין לקבל גם אליו את כל הדואל, אבל הרגע כשניסיתי לשלוח דואל מתוכנת הדואל שלי השרת של גוגל לא היה זמין…. כרגע זה ממש מפחיד אותי לחשוב על כך שתהיה הודעה סופר חשובה בדואל שאני לא אקבל אותה מהר בגלל שהשרתים של גוגלנפלו בגלל באג או סתם בגלל שהם עוברים תחזוקה, ואני אפילו לא אדע על זה כי להבדיל מספקי אכסון מסורתיים גוגל לא טורחים אפילו לרמוז ללקוחות שלהם מתי הם מבצעים תחזוקה.
כרגע מבחינתי הנוחות מנצחת בקלות את הפחד, אבל אני ממש לא מבין אנשים שמוכנים לבצע מיקוד חוץ לשירות כל כך חיוני כמו דואל אירגוני, עם חברות שאין להן שירות לקוחות סביר.