אנשים נוטים לחשוב שהגלישה ברשת היא אנונימית, כאשר למעשה היא רחוקה מלהיות כזו. מי שמוסיף תגובה בין אם פה או באתרים הגדולים כמו YNET יכול להשתמש בשם שהוא ממציא באותו רגע ולהראות אנונימי ליתר הגולשים באתר, אבל בעל האתר שומר את כתובת הIP של המחשב שממנו נשלחה התגובה, ממנה ניתן למצוא מידית דרך איזה ספק אינטרנט היא נשלחה ובעזרת בירור קצר בספק האינטרנט של ניתן למצוא את הפרטים המזהים של המגיב או בני משפחתו. אומנם ספקי האינטרנט לא ששים למסור את המידע הזה, אבל מי שחושב שהוא לא ניתן להשגה שוגה באשליות.

אבל מאחר שבתור ילד תמיד חלמתי להיות דיקטטור, לא סיפק אותי המידע הזה ורציתי לדעת יותר על כמה אנשים מגיעים לאתר, מי מפנה אותם ומה הם קוראים. בנימה יותר רצינית, התענינתי בעיקר בכמות האנשים שמגיעה לדף הקורות חיים שלי.

אחרי חיפוש קצר ברשת מצאתי את התוסף לwordpress שנקרא stattraq והוא אמור לאסוף ולהציג סטטיסטיקות רלבנטיות. כמו שקורא לי יותר מדי נאלצתי לשנות קצת את הקוד בשביל שיעבוד עם גירסת הwordpress המותקנת אצלי.

אז מה למדתי בינתיים:

• בערך 40% מהגולשים פה משתמשים בשועל האש
• בערך 40% מהגולשים עם IE6 משתמשים בGOOGLE DESKTOP או TOOLBAR
• לIE5.5 יש נוכחות של בערך 2% ליתר הדפדפנים כמעט ואין נוכחות
• גוגל "מאנדקס" אתרים יותר מהר/בתדירות יותר גבוהה, בערך 80% מהדפים באתר בוקרו על ידי גוגל מאז שהתוסף הופעל. MSN ביקר 40% וYAHOO רק 35%
• אין לי מושג אם זה קשור לסעיף הקודם, אבל רוב המבקרים המופנים על ידי מנועי חיפוש הגיעו מגוגל
• בפני עצמו וובסטר מספק כשליש מהכניסות לאתר, שליש נוסף מגיע מתגובות שאני משאיר באתרים אחרים והיתר ממנועי חיפוש ואמצעים אחרים
• אפילו לאתר עם כל כך מעט תוכן מיני אנשים מגיעים בעקבות חיפוש דברים כמו "ילדות אוהבות סקס מיני" ו "קיבוצים עם אורגיות". אני מניח שגם אלו שחיפשו "אישה שחורה" לא ממש התענינו בדיון שלי עם יוסי מטלון, אבל לפחות היתה שם תמונה
• החיפוש הכי ביזארי "שמלות ערב", "אפיקי פירסום" ו "יהודה לוי בהיותו קטן"
• החיפוש הכי מחמיא "מרק". באיזה דף אני מופיע בחיפוש כזה 10,000?
• התודעתי לכלים כמו http://blo.gs/ping.php, http://www.google.com/reader/view/, http://co.mments.com

וכמעט שכחתי. כמו שצפיתי מראש, פרסום קורות חיים בבלוג זו לא שיטה אפקטיבית לחיפוש עבודה.

אומנם המראה הנוכחי של הבלוג הוא יפה (לפחות בעיני) אבל הטקסט הצהוב על הרקע האדמומי לא תמיד קריא. ומאחר ואני מכיר אנשים שהראיה שלהם היא לא 6/6 וגם לי לפעמים זה מתחיל להציק בעיניים החלטתי לגייס את הידע המועט שלי ולנסות למצוא פיתרון ברחבי הרשת.

פיתרון אחד מובנה בתוך הwordpress והוא האפשרות לתת לגולש לבחור את תבנית התצוגה מתוך התבניות שמותקנות בבלוג. הבעיה בפיתרון הזה היא בפיתרון הזה היא שרב התבניות נבדלות אחת מהשניה לא רק בצבעים אלא גם בסידור האזורים השונים של הבלוג. הפיתרון האחר שיישמתי זה אפשרות פשוטה לתת לגולש לבחור בין CSSים שונים.

בעזרת ההסבר הזה שיניתי את הקבצים של תבנית התצוגה, כך שתהיה אפשרות לשמור עוגיה עם השם של הסגנון שהגולש רוצה בדפדפן והוספתי מנגנון בחירה לחלק הניווטי של הבלוג.