אתה יושב בבית קפה, מתרגם/מפתח משהו על השרת שרץ בנטבוק, כאשר מדי פעם אתה מציץ ברשת לראות מה קורה ביתר העולם ואז פתאום, ללא שום התראה מוקדמת, כנראה שבעקבות שינוי זמני בכיוון הרוח משתנה גם עוצמת האות של הרשת האלחוטית והXP מדווח לאפליקציות שמעונינות בכך שאין חיבור לרשת ואז השועל עובר לעבוד במצב offline, מצב בו הוא מוכן רק להציג את הדברים שכבר יש לו בזיכרון.
את העובדה שאין שום הגיון לעבור למצב offline כאשר עובדים מול שרת מקומי אי אפשר לזהות במעבדת בדיקות, ואיבוד קשר עם הרשת הוא מצב שקורא לעיתים נדירות מדי במשרד מכדי שמישהוא ישים לב לדבר המעצבן הזה במקרה.
מענין כמה אנשים בכלל יודעים מה זה מצב offline…
ולפני שתומר יציק לי על פתיחת באגים, מסתבר שיש כבר באג (רק בן שלוש) ויש גם דיון בפורומים…
אחרי פלירטוט קצר עם הביטא של סאפארי 4 חזרתי להשתמש בשועל. סאפארי 4 הוא דפדפן חמוד, אבל כרגע על חלונות הוא לא מציע שום דבר מעבר לדפדפנים אחרים פרט ל טיפה יותר מהירות וממשק יותר נחמד (ענין של טעם כמובן). מה ששבר אותי סופית היה ניהול לא מוצלח של סיסמאות והעדרו של תוסף למילוי טפסים.
אבל השועל לא קיבל אותי בברכה ומעידכון אבטחה לעידכון אבטחה התחושה הלחלוטין לא מדעית שלי היא שכמות הנפילות של הדפדפן עולה. גם בסוף חייו של 2.0.x היתה לי הרגשה דומה, כאילו שלא מתבצע QA מספיק טוב לגרסאות עם תיקוני האבטחה.
טוב, כמובן שאני לא יודע שהנפילות באות מהקוד של הדפדפן עצמו ולא מהקוד של התוספים, אבל אפילו אם זו בעיה של תוספים (ואני משתמש במעט תוספים*) אז למה לכל הרוחות אין הגנה מפני נפילות של תוספים כאשר מבצעים את הקוד שלהם, ולחילופין למה הודעת הנפילה לא מדווחת איזה תוסף גרם לה? כרגע אני מרגיש לחלוטין חסר אונים בגלל שאין לי שום דרך לשפר את חווית השימוש שלי, וזה מעצבן אותי לא פחות מהדקה שמתבזבזת כאשר הדפדפן נופל.
למשתמש הביתי הממוצע לא ממש אכפת האם יש לו את קוד המקור לתוכנה בה הוא משתמש או לא, מאחר שגם אם הוא היה מומחה בשפה בה נכתבה התוכנה הוא משתמש בא בגלל הפונקציונליות שלה ולא בגלל היכולת לשנות אותה.
הסיפור שונה לחלוטין כאשר עסק מבסס פעילות חיונית שלו על תוכנה של צד שלישי. כל עוד התוכנה מספקת את הפונקציונליות הדרושה אין שום בעיה. הבעיה מתעוררת כאשר נדרשים שינויים והתאמות ספציפיות לאירגון. בהנחה שממילא הארגון היה משלם למישהו לבצע את השינויים ההבדל העיקרי בין מערכות מבוססות קוד פתוח לסגור הוא שבמערכות קוד סגור אתה מוגבל לכמות המומחים שמועסק על ידי החברה המפתחת בעוד שבמערכות קוד פתוח, לפחות בפוטנציה, עומדת לרשותך קהילת מומחים עולמית שביכולתך לשאוב ממנה כאשר התמיכה של ספקי המוצר אינה מספיקה.
הקפה של דה-מרקר הוא לדעתי דוגמא טובה לעניין. וולווט מתלוננת כבר מספר ימים על הבעיות הטכניות הניכרות של האתר המבוסס על מערכת של דקס. אני בטוח שאנשים לא ישנים בלילות בשביל לתקן את הבעיות, אבל כמה אנשים כבר יש לדקס שיכולים לעזור? גם אם בדה-מרקר יחליטו לשפוך כסף בשביל לפתור את הבעיות הם לא יכולים לגייס סתם אנשים נוספים מאחר שאין איש בעולם שמכיר את המערכת ולכן לכל מתכנת, כמה טוב שהוא, יקח לפחות חודש לפני שיהיה מסוגל לתרום לפיתרון הבעיות. (אני מניח שהבעיות בקפה אינן סתם בעיות של תחזוקת רשת ושרתים)
כמובן שזה לא ממש ענין של שחור ולבן של קוד פתוח מול סגור, אלא ענין של גודל הקהילה שממנה ניתן לקבל תמיכה. פרויקטים של קוד סגור נוטים להיות בעלי קהילת מפתחים קטנה בעוד שלפרויקטי קוד פתוח יש קהילות גדולות.