בהמשך לדיון בנושא מירב ארלוזורוב ושכר המורים שהתחיל אצל איתמר המשיך אצלי ועכשיו נדד ליוסי לוי אני שמח להביא את המספר הזוכה – או שלא.

באחת התגובות אצל איתמר הפנו לדו"ח של הממונה על השכר על הוצאות השכר בשירות המדינה לשנת 2005. מאחר שלא חלו הבדלים משמעותיים במשק בשנה שחלפה מאז, ניתן להניח ברמה גבוהה של וודאות שהשכר המדווח בו פחות או יותר זהה לשכר שקיבלו בשנת 2006 ומקבלים היום.

לכאורה הדו"ח הזה סוגר את הסוגיה. הוא מביא נתונים על כל אחד מהגזרים של הסקטור הממשלתי ואפילו מחלק את הנתונים לארבע רמות הכנסה שונות בכל סקטור. עבור עובדי ההוראה השכר הממוצע היה 7440 שקל. אבל מקריאה מעט מעמיקה של המסמך צצות השאלות הבאות על הרלבנטיות של הנתון הזה:

• מה הם בעצם "עובדי הוראה" – האם הם באמת רק מורים או שיש בהם גם בעלי תפקידים אחרים כמו גננות ומפקחים על חינוך.
• בערך 86000 עובדים עבדו ב75000 משרות. זה מספר הגיוני בהתחשב בכך שיש תחלופה טבעית של אנשים שמועסקים בתחום, הבעיה היא שהממוצע המדווח מחושב על בסיס המשרות ולא על בסיס מספר האנשים העובדים. תיקון של המספר לפי מספר האנשים שעבדו בהמלך השנה כעובדי הוראה יביא לשכר ממוצע של בערך 6490 שקל.
• השכר לא מכיל תוספת יוקר 2.1%, תוספת 3% מסתורית ואינו מקוזז עם הסכם "עידוד הצמיחה". אין לי נתונים להעריך מה האפקט המצטבר של כולם, אבל לצורך החישוב אני אניח שבפועל המורים מקבלים 4% יותר ממה שמדווח בדו"ח, דבר שמעמיד אותם כרגע על שכר של 6750 שקל.
• נושא כאוב נוסף בדו"ח הוא שהוא מניח שכל המשרות הן משרות מלאות, אבל כולנו יודעים שרוב המורים לא עובדים משרה מלאה כמורים, בגלל שהמשרה עצמה לא מוגדרת כמלאה. אני מנחש שמשרה ממוצעת של מורה היא רק 80% ממשרה מלאה כך שהשכר אותו מורה ממוצע ממש מקבל בתלוש שלו בראשית החודש הוא 5400 שקל.

5400 שקל בחודש? זה די לא מסתדר עם 5600 שקל שהלמ"ס רומז להם בדו"ח שלו שמבוסס על הכנסה בפועל, אז אולי יש פה הנחות שגויות (בעיקר היקף משרה ממוצע), או חוסר הבנה של חלק מהסעיפים מצידי, ואולי זה נובע מכך שאנשים שעבדו רק תקופה חלקית במשך השנה כמורים לא מזדהים כמורים בסקר של הלמ"ס.

מה שבטוח הוא שמירב ארלוזורוב צריכה לקבל נכשל על כך שפרסמה נתונים שלא טרחה לבדוק את הרלבנטיות שלהם, והממונה על השכר צריך לקבל נכשל על דו"ח בלתי קריא לאדם שלא מוכן להשקיע את הזמן בפיענוח שלו (ובעצם גם לאדם שמוכן להשקיע את הזמן), ומדווח על משכורות שלא היו בפועל.

אחרי קריאה נוספת, החלטתי שאני מאוד לא משוכנע בכך שפרשתי נכון את המשמעויות של הסעיפים השונים, למרות שנראה לי שהמסקנה הסופית (מורים לא משתכרים 7400 שקל) עומדת בעינה. אני מקווה שבדו"ח עבור 2006 הממונה על השכר ימצא לנכון להביא נתונים בפורמט שיותר רלבנטי לתחום ההוראה – מהו היקף המשרה הממוצע, מהו השכר הממוצע הכללי (כולל הכל) ובפרט למורים שזו היתה העבודה שלהם במשך כל השנה האחרונה והיקף המשרה הממוצע שלהם, וכמות המורים להם הוראה זו משרה חלקית (פחות מ50% משרה)..

בכתבה בגלובס רו"ח יוסי סינמן ושמעון ארליכמן (ממשרד המתמחה בין היתר בתכנון מס למרבה ההפתעה) מתלוננים על כך שההצגה של רשויות המס כאילו גבית מס אמת ממקבלי הליסינג תביא להכנסות גבוהות למדינה, היא שקרית. מענין לבחון את כמות האמת שיש בנתונים שהם מביאים.

• במאמר מוצג חישוב המראה שעבור עובדים עם שכר של עד 11,400 שקל בחודש, המדינה לא תגבה אפילו שקל נוסף אחד מאחר שרמת המס על העובד זהה לזו שעל המעביד – 29%. בנוסף מוצג חישוב דומה עבור אנשים במדרגת המס הבאה (35%). הרושם שנוצר הוא שאלו שתי מדרגות המס הרלבנטיות לדיון, אבל לא מובא שום יחס בין כמות האנשים במדרגה האחת לשניה והקורא המזדמן עלול לחשוב שהן בגודל זהה. הניסיון האישי שלי אומר שיש מעט מאוד אנשים בהייטק המרויחים פחות מ11,000 שקל וגם משתמשים ברכב מליסינג. אם אני לא טועה השכר הממוצא בהייטק הוא בסביבות ה15,000 שקל.
• החישוב הנוגע למיסוי של אנשים המרוויחים עד 11,000 נגוע בעוד שתי נקודות בעיתיות. ראשית, כל משתמשי הליסינג לא חושבים על השכר שלהם ככולל את ערך שווי הרכב למס, לכן בשבילם מדרגת המס עליה מדובר היא לא של 11,400 שקל אלא של 10,100 שקל (שווי למס היום הוא 1,300). שנית, האדונים הנכבדים מתעלמים בצורה אלגנטית מכך שהחישוב שלהם תקף רק אם כתוצאה מביטול הליסינג, והחזרת הכסף לברוטו של העובד, לא תהיה עליה במדרגת המס של העובד. אם נניח שלעובד מנכים 2,700 שקל ממשכורתו כאשר הוא מקבל רכב ליסינג, התוצאה תהיה שהחישוב רלבנטי רק עבור עובדים המקבלים היום פחות מ8,700 שקל. אני מתקשה להאמין שיש בכלל עובדים כאלו בהייטק שגם לוקחים רכב ליסינג.
• כמובן שהמס שמשלם אדם על 11,400 שקל הוא לא 29% אלא 39% מאחר שאנשים רגילים עדיין לא מצאו את הפירצה שתאפשר להם להתחמק מתשלום 5% מס בריאות ו5% ביטוח לאומי. כלומר גם במדרגת המס הנמוכה ביותר יגבו מיסים בשיעור של לפחות 270 שקל בחודש.
• לא ממש ברורים לי חוקי המיסוי בכל הנוגע להוצאות רכב של המעביד והחזרי מע"מ, אבל לפי החישוב של רואי החשבון המעביד משלם מס של 29% על חצי מסכום ההוצאה שהוא 50,000 שקל. (כלומר על 25,000 שקל). לפי החישוב הזה המעביד משלם 14.5% מס על תחזוקת הרכב, בעוד שאדם רגיל היה משלם 15.5% מס דרך מע"מ.

לא ברורה לי בכלל ההתגיסות של רואי החשבון לטובת המשך הסדרי הליסינג, התגיסות שמתבטאת גם בכל מיני הצהרות מטורפות מסוג "עובדי ההייטק יבשו ביצות ונילחמו בשוחות במלחמת העצמאות" שמפריחים אנשים מהתחום. בסופו של דבר הענין מאוד פשוט, יש פה מקלט מס שבשביל לבטל אותו לא נדרשת השקעה כספית גדולה מצד רשויות המס, אז מה זה משנה אם זה מקלט ל 5 שקל או ל 5 מיליארד שקל? האם אין פה שום חשיבות לעיקרון של תשלום מס שווה של אנשים הנמצאים באותה רמת הכנסה?

השבוע נהרגו 15 אנשים בתאונות דרכים ומיד השרים שלנו רצים להפגין בציבור את העובדה שהם לא היו מסוגלים לעבור כיום בגרות במתמטיקה 3 יחידות, ויוצאים בהצהרות מסוג " דיכטר דורש תוכנית חירום למלחמה בתאונות".

אם דיכטר היה מבין מעט בסטטיסטיקה הוא היה יודע שבכל אוסף נתונים סטטיסטיים יש נתונים שהם גבוהים מהממוצע ואין שום סיבה להשתמש בהם כמדד לקביעת הצלחה של מדיניות.

לפי הכתבה מתחילת השנה ועד היום נהרגו 85 אנשים. אם נשתמש בהנחה פשוטה שהקצב הזה של הרוגים בתאונות הדרכים ישאר קבוע עד לסוף השנה, הרי שמספר ההרוגים הכולל השנה יהיה בסביבות 440, מספר דומה למספר ההרוגים ב2006 שנחשבת לשנה טובה. כמובן שתחזית קווית (המתבססת על ההנחה שמה שהיה הוא שיהיה) היא לא הדרך היחידה או הנכונה ביותר לשפוט את מצב תאונות הדרכים, ניתן גם להשתמש בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה, או להשוות את מספר ההרוגים ב12 החודשים האחרונים למספר ההרוגים ב12 החודשים שלפניהם. ואולי הדרך הנכונה היא להשתמש בממוצע רב שנתי על כמות ההרוגים בחורף לעומת כל השנה וממנו לנבא את כמות ההרוגים שתהיה השנה.

מה שנורא בכל רדיפת הכותרות המפגרת של דיכטר (תגידו, הוא שר לביטחון פנים או שר התחבורה) היא שבסופו של דבר משאבים שיכלו להיות מופנים על מנת לטפל בגורמים האמיתיים לתאונות יופנו לפרסומות אוויליות מסוג "מי שעובר באדום הוא רוצח".

עדכון 17/3

שמתי לב שקישרו למאמר הזה משמה!. מי שמעונין בהמשך נקודת המבט המעט שונה על מצב תאונות הדרכים בארץ מוזמן גם לקרוא את המאמר המביא סוג של השוואה למצב באירופה.