מתוך הפוסט הזה אצל לרמן אהבתי במיוחד את הפסקה (הדגשה במקור, הקטע שאהבתי במיוחד צבוע)
אין זה מקרה שחלמיש מעדיפה לאשר סיוע לא מספק בשכר דירה על פני המשך מגורים בדירה הנוכחית או בדירה חלופית. חלמיש מקדמת מדיניות המעבירה את האחריות לבעלי הזכאות, ופוטרת את עצמה דרך הענקת סיוע שאינו מאפשר בפועל המשך מגורים בתל-אביב יפו. באופן זה נאלצות המשפחות לעבור לגור בערים אחרות, וחלמיש לכאורה ביצעה את תפקידה.
נמרוד ברנע הוא משרתם של פוליטיקאים לכן כלל לא מפתיע שהוא נזעק להגן על גניבת הכספים שלנו שמתבצעת על ידי חברי הכנסת תחת שם הקוד "הוצאות קשר עם הבוחר". בעוד שאני מסכים לחלוטין עם הבסיס של הטיעון שלו שהתקשורת מקדישה יותר מדי תשומת לב לדברים השוליים, הרטוריקה שלו מבחילה אותי.
נמרוד טוען שבגלל שהוצאות קשר עם הבוחר מהוות רכיב מאוד שולי מתקציב המדינה, אז בעצם אין ממש טעם להתעצבן עליהן. אם נמרוד היה שוטר והייתי בא אליו להתלונן על כך שגנבו לי את הטלביזיה, אני מניח שהדיאלוג היה מתנהל בצורה הבאה:
אוי וי, נמרוד כנראה כל כך שקוע בבולשיט הפוליטי שהוא כבר הספיק לשכוח (האם אי פעם ידע?) שגניבה של שקל לא שונה מהותית מגניבה של מליון.
יתר על כן, בשיטת הבחירות הישראלית עצם קיומו של סעיף כזה הוא השתנה פומבית עלינו כאזרחים. איזה קשר עם הבוחר צריכים למשל חברי הכנסת של שס? הרי הרבבודיה הוא הבוחר הרלבנטי היחידי עבורם וכנ"ל לגבי ישראל ביתנו ורוב המפלגות האחרות. לגבי המפלגות האחרות שבהן יש משמעות כלשהי למושג "בוחר", אני מזמין את החכים שנאבקים על משרה נוחה עם הרבה פינוקים ומשכורת לא רע לחלוטין (וגם פנסיה טובה) להוציא כסף מהכיס שלהם בשביל להבטיח לעצמם את המשך העינוגים (ולא, אני לא מזלזל בעבודה שחברי כנסת עושים, גם אלו שלא זוכים לכיסוי תקשורתי, אבל זו בטח עבודה שלא סובלים בה משום בחינה שהיא).
ומאחר שנמרוד הרגיש כנראה כבר בשעת הכתיבה שהטיעון שלו לא ממש ישכנע הרבה אנשים, הוא טרח להציג את הטיעון כנגד ההוצאות האלו טיעון "ניאו ליברלי", וזה מראה על חוסר הבנה בסיסי ביותר של הטיעון הניאו ליברלי. הטיעון הניאו ליברלי לא מתעסק עם זוטות של האם ח"כ קנה מסטיק בשקל או בעשר שקל, כל עוד בסך הכולל העבודה של אותו ח"כ הצדיקה את ההוצאות שלו , אפילו אם חלק מהן נועדו לפינוק. הטיעון הניאו ליברלי המתאים לנושא הוא שיש יותר מדי חברי כנסת שלא תורמים דבר ועצם העובדה שהם בכלל מקבלים משכורת מתקציב המדינה מהווה שימוש לא הולם בכספים שנגנבו מאיתנו על ידי המדינה ומאחר שרוב חברי הכנסת הם ממילא מצביעים אוטומטיים ניתן לוותר על שירותיהם.
לא, במקרה הזה הטיעון הניאו ליברלי זהה לטיעון הקומוניסטי, הסוציאליסטי והסוציאל דמוקרטי ובטח גם לטיעון היוגיסטי – אם המדינה לקחה ממני משאבים, המינימום שאני מצפה ממנה הוא שהשימוש בהם יהיה לשיפור רווחת הכלל ולא לצורך פינוק האליטה השלטת.
ברגע של עודף זמן פנוי, לפני כשלושה ימים, שמתי לב שגוגל מציעה לי להכניס פרסומות ברסס שלי כדרך לשפר את העולם להגדיל הכנסות. מאחר שלא נראה לי סביר שזה מה שיהפוך אותי למליונר, הפעלתי את הפרסומות יותר מתוך סקרנות מאשר מכל סיבה אחרת. ואז התברר ענין מצחיק – אני לא רואה את הפרסומות לא ברסס הרגיל של הבלוג ולא באוגדן ולכן אין לי שום דרך לספק את הסקרנות שלי.
אז אנשים טובים אנא עזרו לי. גוגל מספרים לי שאתם רואים את הפרסומות אז האם אתם יכולים לספר איפה ולתת חוות דעת עד כמה זה נורא ואולי אפילו לשלוח צילום מסך ל [email protected].
עדכון: תודה לאלעד ששלח את תמונת המסךהבאה
עכשיו אני יודע מה היתרון של גוגל רידר – אפשר לראות פרסומות ברסס 😉