שמתי לב שאנשים נכנסים לדף "רק על עצמי", מן הסתם בשביל להבין מי האדיוט שכותב את השטויות האלו. מאחר שאני נוהג לפעמים לנסות להבין את ההקשר הרחב יותר של מאמרים באתרים אישיים על ידי קריאת מאמרים קודמים בשאיפה להבין את הרקע האישי של הכותב, החלטתי להקל על קהל הקוראים ולעשות סטרפטיז כמעט מלא (השארתי רק את התחתונים) בעמוד ההוא.
קטגוריה: כללי
יום כיפור שקט
ביום שלישי בעשר בבוקר אני עומד להתיצב בשערי טכנאי מערכות הסטריאו ולהפקיד בידיו את הרסיבר של המערכת שלי. בינתיים עוברת עלי אחת החוויות המוזרות של חיי, צפייה בשידור ספורט (משחקי פוטבול) בלי לשמוע את הפרשנים והקהל.
הרי איך יכולתי לדעת שהרכיב שאחראי בטלביזיה הזקנה שלי על הפקת צלילים סיים את חייו? היא הרי היתה מחוברת במשך 4 השנים האחרונות לרסיבר ואם עוצמת הצליל לא היתה אפס זה היה מפריע לאיזון העדין שבין חמשת הרמקולים. חיפשתי בין כל מוקירי זיכרי אחר זוג רמקולים נייד או מערכת שעומדת ללא שימוש אך ללא הצלחה וקיללתי את הרגע בו זרקתי/נתתי את אלו שהיו לי. אפילו ניסיתי לחבר אותה למחשב הנישא, אבל בווינדוס הטפשי אין שום תוכנה שמאפשרת השמעה של הצלילים הנקלטים בשקע המיקרופון.
בשבת בצהריים הכל היה כמעט אידאלי. חזרתי מACE עם כבל לחיבור שקע האוזניה לאחד השקעיים ברסיבר ומחשבות על איך אני הופך את המחשב הנישא חסר השימוש למערכת מולטימדיה ביתית על ידי העלאת אוסף המוזיקה שלי למחשב, ובכך להפטר מהגבלה המגוחכת של נגן הCD של נגינת רק 5 דיסקים ברצף, וגם להשתמש בכונן הDVD כנגן. התוצאה היתה פשוט אופטימאלית משקיוויתי, מסתבר שההשראה החשמלית הנוצרת על ידי הטעינה של המחשב יוצרת רעש בלתי נסבל, אבל האסון האמיתי קרה שעתיים לאחר מכן, לא יודע האם זה בגלל שהחיבור הפר את פנג-שואי של החוטים, או אולי הרסיבר לא היה מוכן שינעצו בו דברים בשקע הPHONO שלו, וללא כל התראה מוקדמת חדל לנגן. מזל שהמחשב הנייד מצויד ברמקולים מובנים וחלק מאוסף המוזיקה כבר היה עליו, אחרת לא יודע איך הייתי שורד את ימי החופש האלו.
מענין אם כל זה היה קורה אם יואל לא היה מגיע אלי ביום שישי ומתענין מה אני עושה עם המחשב הנישא ובכמה, אם בכלל, אני רוצה למכור אותו.
שבר ענן ברמת גן, שיטפון באילון
הענן שנשבר מעל הבית שלי הזכיר לי שהנוף שניתן לראות היום באילון עומד להיעלם בעוד זמן לא רב, ויחד איתו האפשרות שלי לאמר "אמרתי לכם" בעוד חודשיים שלוש, כאשר האילון יציף את הכביש.
היום בשטח שבין רכבת ארלוזורוב לגשר לה-גרדיה אדמת הסחף שהצטברה במשך החורפים משמשכת בית גידול לצמחיה ונראית כאילו יצאה מתוך סרט טבע על שפכי נהרות באפריקה, ולא שיכת לעורק תנועה ראשי בתל אביב. אני מעריך שהגובה של הסחף מגיע למטר ויותר במקומות מסוימים, ומאחר שהאדמה רטובה לא סביר שהיא תיסחף בגשמים שיבואו כך שלמעשה חומות ההגנה מהצפה של הנחל "נמוכות" במטר מהתקופה בה הן הוקמו ולכן הסיכוי שהאילון יעלה על גדותיו עולה. בשביל למנוע את ההצפה (שאם לא תבוא השנה תבוא בשנה הבאה או בעוד שנתיים) צריך לנקות את הערוץ דבר שלא סביר שיקרה בזמן השנה.
רוצים תמונות? לא??? לא אכפת לי, תקבלו בכל מקרה.
מבט מהרכבת לכיוון גשר מוזס | |
עוד מבט מהרכבת לכיוון גשר מוזס | |
גשר מוזס צפונה | |
ועוד מבט מגשר מוזס צפונה | |
מגשר מוזס לכיוון עזריאלי | |
מבט מעזריאלי לכיוון לה-גרדיה |