מעבר לצד הטכנולוגי, התשובה של אנשי סלע לשרית מלמדת אותי שהם מחפשים אנשים חסרי חוט שידרה ושערכים של חיברות יותר חשובים בעיניהם מחוכמה.
לכל משרה בתחום התוכנה יש מספר פונים ובדרך כלל מאוד קשה להחליט בפגישה של שעה האם בן אדם חסר ניסיון הוא מספיק חכם ומבין את עקרונות פיתוח התוכנה או שהוא סתם דגרן. מאחר שמכללת סלע הפגינה בפני העולם שהסגל שלה לא ממש בקיא בתחום הטכנולוגי, ומאחר שלעיתים נדירות התלמיד יודע יותר מהמורה, בוגר סלע יצטרך להראות עליונות ברורה על מועמדים אחרים בשביל להרשים אותי.
עדכון:
בעצם אני מתחרט על הפירסום הזה מאחר שלא כהרגלי לא בדקתי בעצמי. זה לא שאני לא מאמין לשרית, אלה שהייתי עוזב אותם במנוחה אם הייתי רואה שהם תקנו את המעוות. ועדיין יש להם FLASH בדף הראשי באתר…. אולי דוקא יש סיבה טובה לטעון שהם לא מבינים את האינטרנט.
ללא שום כונה מוקדמת נקלתי לתוך הערך על ה"יד הנעלמה" באנציקלופדיה של YNET. הערך אומר
יד נעלמה
Laissez-faire
יד נעלמה (בשפות אירופיות מקובל השם הצרפתי laissez-faire, "הניחו לעשות"), גישה כלכלית שהדוגלים בה מתנגדים להתערבות השלטון במערכות המסחר והמחירים. הסיסמה הושמעה לראשונה בצרפת ובאנגליה בשלהי המאה ה-17, נוכח מגבלות רבות מאוד שהטילו השלטונות על הפעילות העסקית. במאה ה-18 המליץ הכלכלן אדם סמית על גישה זו לצורכי הצמיחה הכלכלית, ומאז היה המונח שם נרדף לכלכלה ה"חופשית". הוא נעשה פופולרי במיוחד הודות לכתביו של ג'ון סטיוארט מיל .
לפי דוקטרינת היד הנעלמה, שיש לה השלכות פוליטיות ולא רק כלכליות, דומה כאילו פועלת "יד נעלמה" במשק ובחברה בכלל, המנחה את הדברים כך שכל הפרט החותר לממש את האינטרס העצמי שלו, פועל למען מטרות החברה כולה, ולכן מוטב להניח לו לעשות כרצונו. תפקיד הממשלה מצטמצם להבטחת החוק, הסדר והשלום, ואל לה להתערב בפעולתו של מנגנון המשק.
ליקוייה של גישה זו התבררו כבר בסוף המאה ה-19, והיא נופצה סופית בשפל הכלכלי הגדול של שנות ה-30 של המאה ה-20.
כשראיתי את השורה האחרונה של הערך הזה, הבנתי שאני לא מעריך מספיק את ויקיפדיה.
בפרספקטיבה הסטורית, כאשר מכל הסכסוכים העזים נשאר טקסט שחור על גבי דפים מצהיבים, מתגלות כל האמיתויות שמאחורי הסכסוכים, וכל השקרים שבהם אנשים הוזנו במכוון על ידי המנהיגים שלהם. אז כמה זמן יקח עד שיתגלה שכמו שממשלת ישראל קיימה משא ומתן חשאי עם סאדאת לפני ההגעה שלו לארץ, עם עראפאת לפני הסכם אוסלו, עם החיזבלה על הסכמי הפסקת אש, עם החמאס על החלפת שבויים, עם סוריה על ירידה מהגולן (ממשלת ביבי!), כרגע היא מנהלת מסע ומתן עם סוריה.
אז אסאד לא שלח איגרת לאולמרט אלא לבאשרה, ובאשרה העביר אותה לאולמרט. ממשלת ישראל מצידה לא מנהלת משא ומתן עם סוריה אלא מדסקסת את עתיד הרמה עם גרמניה שמעבירה רשמים לסוריה ומקבלה פידבק ממנה.
כמה מלל נשפך על על סמך האמונה שמה שפוליטיקאים אומרים הוא האמת כל האמת ורק האמת.