הסיבה העיקרית לכך שחברות לא משלמות מיסים היא שהן לא פוחדות ללכת לכלא, דבר שהוא די מובן מאליו מעצם העובדה שחברה היא מושג מאוד פושט שהדבר הכי גשמי בו היא רשומה במאגר הנתונים של רשם החברות. אז מה כבר אפשר לעשות לחברה שלא משלמת מיסים? לכל היותר למחוק אותה מהמאגר.
וחוסר הנוכחות הפיזית הוא הסיבה שכל כך הרבה אנשים רוצים להעלות מיסים על חברות – הרי לא יקרה מצב בו החברה תצולם בערוץ 10 כשהיא נזרקת מאוטובוס בגלל שלא היה לה כסף לשלם על הנסיעה מאחר שכולו הלך לתשלום מיסים.
אז מי כן משלם בפועל מיסים שמשום מה נקראים מסי חברות? בעלי השליטה אם זו חברה פרטית, בעלי המניות אם זו חברה ציבורית, והצרכנים של החברה מאחר שהתגובה האינסטינטיבית של חברה היא להעלות מחירים, וואדי שכאשר מדובר במיסוי רוחבי שלא מבדיל בין חברות ולא יוצר שום מוטיבציה להגברת התחרות ביניהם. לדוגמא אף חברת סלולר לא הכריזה שהיא סופגת את העלאת המעמ בחצי אחוז, ובעצם אף חברה שאני מכיר לא עשתה זו לתקופה של יותר ממספר שבועות.
אם נגדיש שניה לחשבה הגיונית על הנושא, ברור שלא נרצה שהעלאת המס תפגע בלי הבחנה באזרח הפשוט, כי גם הקבצן מהצומת וגם הזקן המתקיים רק מביטוח לאומי יפגעו. גם לא ברור לחלוטין עד כמה נרצה לפגוע בבעלי המניות של החברות מאחר שחלק מאוד גדול מהם הן חברות השקעה המנהלות חסכונות לטווח ארוך של מעמד הביניים. אז במי כן נרצה לפגוע? ודאי שבעשירם, אבל אם זו היתה המטרה מלכתחילה, לא היה יותר פשוט להעלות את מדרגת המס העליונה?
השימוש במילה לפגוע בפסקה הקודמת הוא מכוון. הצעת החוק של של שי חרמש ויריב לוין לאי הכרה במשכורות גבוהות כהוצאה עסקית, לא משרת שום צורך, או לפחות המציעים לא טרחו לנמק למה המדינה צריכה את הכסף, ואפילו לא לנסות ולהעריך כמה כסף יגבה כך. אז למה בעצם צריך את המיסוי הזה? כי כל יום בשנה הוא עונת הציד של עשירים בתקשורת הישראלית ולכן כל חבר שמרגיש טיפה זנוח מארגן מסע צייד חדש בשביל להזכיר שהוא קיים.
מאחר שהעיתונאים הישראלים עוד פחות אינטלגנטיים מחברי הכנסת הרי אין מצב שמישהו מהם ישאל על התועלת בחוק, או על הנזקים הלא מכוונים שהוא ייצור.
זה לא שאין הגיון במיסוי חברות – לפעמים יותר פשוט לאסוף מס מחברה מאשר מאדם בודד, ובמקרה של חברות רב לאומיות כמו טבע, מיסוי החברה מאפשר למעשה מצב בו תושבי העולם משלמים מס לממשלת ישראל.
רק עוד דבר אחד כדאי שחבר הכנסת הפופוליסט התורן יזכור כאשר הוא מציע הצעות כאלו, והוא את התשובה של סטיב באלמר, מנכל מייקרוסופט , לרעיון של ברק אובמה למסות את כל החברות הרב לאומיות גם על הרווחים של חברות הבת שלהן מחוץ לארצות הברית. התשובה היתה "ונקובר היא מרחק הליכה מסיאטל"*. כי חברה אינה אדם ולכן אין לה רגשות מהסוג הנקרא "פטריוטיות" שימנעו ממנה "לרדת מהארץ".
* סביר להניח שהוא לא אמר את זה, לפחות לא באוופן פומבי או לא בצורה הזו, אבל קראתי את הרעיון במספיק תגובות בשביל להחליט שהוא על אדם אם הוא לא חשב את זה.