הנושא שמטריד את האירופאים הוא לא דמי הקישוריות שבין הספקים השונים, אלא המחיר לדקת שיחה כאשר בעל הפלאפון נמצא במדינה אחרת באירופה. המחיר לדקת שיחה עשוי להגיע ל2.5 יורו לדקה. יש הערכה ש150 מליון אנשים (שליש מאוכלוסית האיחוד) מבצעים שיחות סלולריות מחוץ לתחומי המדינה שלהם.
אירגוני צרכנות זעמו על מה שנראה כגזל של חברות הסלולר והאיחוד האירופאי, שמוביל היום בישום מדיניות שוק חופשי בעולם, החליט לנקוט עמדה מנוגדת לכל עקרונות השוק החופשי ולכפות על ספקיות הסלולר מחיר מירבי של 40 אגורות לדקה.
התוצאה הצפויה העתידית היא כמובן שספקיות הסלולר יעמדו בדרישות החוק ובשביל לפצות את עצמן, כמו שקרא בארץ, יעלו את מחירי השיחות בתוך המדינות. אני חוזה שבעוד שנתיים ודאי יתפרסמו בבלוגוספירה והעיתונות האירופאית מאמרים זועמים על כך שהעלות הכוללת של החזקת פלאפון לא ירדה.
נדמה לי שכבר ביטאתי את תיעובי המוחלט מרותי סיני וחבריה על הספינולוגיה "החברתית" שהם מנסים לספק בכל כתבה שלהם, לכן חגגתי את חגיגות השמחה לאיד כאשר קראתי הבוקר את הכתבה של רותי סיני שכותרתה היא – מחקר ראשון: 22% מהמשתתפים בוויסקונסין שיפרו את מצבם.
המחקר שנערך על ידי הביטוח הלאומי ונמשך 15 חודשים גילה שבכל קבוצות הגיל חלה עליה ביציאה לעבודה של 22% ממשתתפי התוכנית, עליה שהיתה גדולה יותר מזו שחלה בקרב קבוצת הביקורת של המחקר (7%) שהכילה מובטלים שלא השתתפו בתוכנית.
כמובן שאין קישור למחקר עצמו מהמאמר, וכרגע לא מתחשק לי לחפש אותו, אז אני לא בטוח שלא נעשתה בו מניפולציה בהצגת הנתונים (ההפרש גדול מדי לדעתי ויכול להיות מוסבר רק אם הביטוח הלאומי שילם במשך שנים קיצבאות לאנשים שלא הגיע להם) וכמובן שצריך לראות עד כמה קבוצת הביקורת אכן דומה במאפיניה הסוציו-אקונומיים לקבוצת המשתתפים בתוכנית לפני שנוכל להריע לביבי, האיש שדאג לשיפור מצב העניים ;).
סימנים ראשונים שלמרות העליהום על התוכנית היא אכן מועילה למשתתפיה ניתנו כבר כאן.
בדה-מרקר יש ראיון מאוד מענין עם שלמה מעוז שהיה עיתונאי בהארץ והיום הוא אנליסט בחברת ההשקעות אקסלנס. מתוך הראיון ניתן הסיק למה לדעתו שביתת הסטודנטים מוטעית ולמעשה דורשת מהעניים לממן את שכר הלימוד של העשירים.
הילד העני הולך לגן רק בגיל בו הגן חינם כי משפחתו לא יכולה לממן גן בגיל מוקדם יותר
בית הספר היסודי שבו הוא לומד נותן רק את המינימום ומלמדים בו מורים גרועים (רק הם מסכימים לגור/להגיע/להתמודד עם שכונות המצוקה)
בבית הספר התיכון רמת המורים לא יותר טובה, ומאחר ואין לו את הכסף הוא לא יכול להשלים חומר אצל מורים פרטיים. התוצאה היא ציונים נמוכים בבגרות
בגלל הציונים הנמוכים בבגרות מתקשה העני להתמודד על מספר המקומות המוגבל בפקולטות היותר יוקרתיות באוניברסיטה (שמבטיחות שכר יותר טוב בעתיד) ונאלץ לשלם שכר לימוד מלא ללא כל סיבסוד במכללות.
התוצאה הסופית לפי מעוז הוא שהעני מסבסד את הסטדנטים באוניברסיטה. אני מסכים עם הניתוח אבל לא עם המסקנה, מאחר שעניים כמעט ולא משלמים מיסים ולכן גם לא מסבסדים איש.