בזה מרקר מדווחים ששר האוצר רוני בר און מקנא בפעלתנות שאוחזת בשרי האוצר בכל רחבי העולם ורוצה גם "חבילת סיוע" משל עצמו. במסגרת חבילת הסיוע הזו יוזרמו 10 מליארד שקל לפרויקטי תשתיות כאשר המימון יגיע על ידי הגדלת הגירעון מהתקציב (להבדיל מהגדלת התקציב, ואני לא בטוח שזה לא הבדל סמנטי בלבד).

ואני רק רוצה לשאול שאלה: האם באמת יש היום מספיק פרויקטים שעברו את כל תהליכי האישור הנדרשים וכל מה הם זקוקים לו הוא כסף מהאוצר? האם לא נגיע למצב שבו באורגיה של בזבזנות הכסף ילך למימון כל מיני פילים לבנים?. ומי יהנה מהכסף הזה? כנראה שחברות הבניה הגדולות שלפחות בחלק מהפרויקטים מעסיקות פועלים זרים וחלק לא קטן מהעלות של הפעילות שלהן קשור ליבוא חומרים. למעשה אנשים עם ראש מלוכלך היו עשויים לראות במהלך הזה ניסיון להציל את ערך המניות ואגרות החוב של טייקוני הנדלן הישראלים שאיבדו הרבה מההון "על הנייר" שלהם….

אז אם כבר מחליטים שטוב שמדינת ישראל תהיה באוברדרפט השנה, האם לא יותר נכון להקטין מיסים רגרסיביים כמו מס ערך מוסף, לנניח 14%? אולי זה לא יצור מקומות עבודה חדשים או ישמור על הקיימים, אבל מאחר שממילא התוכנית המוצעת לא תוכל ליצור מקומות עבודה לכל המפוטרים, לא עדיף להקל על חייהם של 99% מהמובטלים שלא חשבו ללמוד הנדסת בנין, טייחות או נגרות?

כבר הרבה זמן יושב לי בראש מאמר על כך שהמשבר הפיננסי הוא משבר של כללי חשבונאות לא פחות מהשקעות חסרות ביסוס, והנה היום מדינת ישראל ממריצה אותי לכתוב על זה – תודה מדינת ישראל!

יש כל מיני דרכים לחשב שווי של דבר כלשהו, אבל הדרך שהתקבלה בתור "הדבר הנכון" בתחום ראיית החשבון בעשור האחרון היא להשתמש בשווי השוק, כלומר מה המחיר של אותו דבר ביום הוצאת הדוח. ה"דבר" יכול להיות משהו מוחשי כמו רכב חברה ומשהו פחות מוחשי כמו ערך אדמה, או אפילו ערך של מניה.

ההתחשבנות לפי שווי השוק היא אחד מהגורמים שיצרו את הבועה הפיננסית הנוכחית, כי כאשר שווי המניות שהבנק מחזיק עולה זה מתבטא מידית במאזן של הבנק והוא יכול להלוות יותר כסף. מה שקרה בחודשים האחרונים הוא ששווי המניות ירד ולכן פתאום לבנקים לא נשאר כסף להלוות לפי תקנות הלימות ההון ונזילות שהם מחויבים לעמוד בהן. אם אני לא טועה 17 הבנקים שנסגרו בארצות הברית (וכנראה שרוב יתר הבנקים שנסגרו בעולם) לא נסגרו בגלל שהפסידו כסף אלא בגלל שלא עמדו ביחס הלימות ההון.

יש שתי דרכים לעזור לבנקים לפנות כסף בשביל שיוכלו להלוות. הראשונה היא מה שעשו במדינות המערב – הזרמת כסף ממשלתי לבנקים בין בצורה ישירה, השקעה בבנקים, או קנית נכסים "רעים" מהבנקים, אבל בהודו היו יותר מתוחכמים ופשוט הורידו את יחס הלימות ההון שנדרש מהבנקים ההודיים (סליחה שאין קישור).

בישראל הבנקים בינתיים לא נמצאים בבעיות מבחינת הלימות הון או נזילות, אבל יש משבר של תשואות קרנות ההשקעה לטווח ארוך, כלומר קופות גמל וקרנות פנסיה. הקרנות האלו ספגו הפסדים של יותר מ10% השנה בגלל לקיחת סיכונים שכלל לא היו צריכים להלקח במכשירי השקעה שאמורים להיות סולידיים, ועכשיו כל המשקיעים בהן מודאגים והמדינה מודאגת שהם עלולים למשוך את הכסף מהקרנות ולגרום לנפילה עוד יותר גדולה בבורסה.
אז מה עושים? גם אם הממשלה היתה מאוכלסת בסוציאליסטים בני סוציאליסטים, עכשיו לפני בחירות קשה להאמין שהיה ניתן ללכת בדרך המערבית ולפנות כסף בתקציב ולהזרים אותו לקופות בשביל לשפר את המאזן שלהן, אז הממשלה הולכת בדרך ההודית ומרשה לקופות לדווח על רווחים למרות שהן הפסידו. כלומר כרגע יתכן שתקבלו מקרן הפנסיה שלכם דיווח על כך שיש לכם 500,000 שקל אבל אם תרצו למשוך אותם באותו הרגע תקבלו רק 450,000.

מי התגעגע למושג ישראבלוף?