יש רק מילה אחת בה ניתן לתאר את ההתנהלות של מוסדות המדינה לנוכח מינויו של דני דנקנר למנכל הבנק – פארסה. המכה האחרונה הונחתה על ידי דני דנון, חבר הכנסת מהמפלגה הליברלית חסידת השוק החופשי הנקראת ליכוד, שמאיים שאם זנקנר לא יפוטר הוא יגיש שאילתה בכנסת. כן זה פתטי, אבל עצם הרעיון להתערבות של המחוקק צריכה להפעיל הרבה פעמוני אזעקה.

זכותם של המפקח על הבנקים חזקיהו ושל נגיד בנק ישראל סטנלי פישר לחשוב שדנקנר לא ראוי לנהל את אחד מהבנקים הגדולים במדינה, אבל מאחר שזה בנק פרטי לחלוטין אין להם שום סיבה להפריח אולטימטומים ולדרוש דרישות. אם הם מסוגלים לנסח כלל רגולטורי שימנע מאנשים כמו דנקנר לנהל את הבנק, אז שינסחו ויורידו לעצמם במשכורות בגלל שהם לא ניסחו כלל כזה עד היום, אבל אם לא, אז הם יכולים ואולי גם צריכים להביע את דעתם על המנכל החדש, אבל זה הכל – מעבר לזה, זו התערבות בוטה וחסרת כל הצדקה חוקית ברכושו של מישהו אחר.

כמובן שאם אנשים חכמים כמו חזקיהו ופישר מתנגדים כל כך למינוי הזה, אולי ראוי שכל לקוח של בנק הפועלים יחשוב טוב האם הכסף שלו בטוח כשהוא נמצא בבנק הזה (בהנחה שיש לו יתרת זכות כמובן). הרי אם הם צודקים יש פה בעיה לו רק של מי הוא המנכל הנוכחי אלא גם בכל המוסדות של הבנק שאישרו את המינוי שלו…. מי יכול לדעת אם המינוי הבא יהיה יותר טוב? אולי המנהלים עושים גם טעויות יותר חמורות שלא נחשפנו אליהן עדיין?. אם היה לי חשבון בבנק הפועלים הצעקות של חזקיהו פישר ודנון היו גורמות לי לחפש בנק אחר עוד לפני הקפה של הבוקר של יום חמישי.

הממממ, כמובן שהמסקנה מהפיסקה הקודמת יוצרת מצב של "הסתערות על הבנק", האם זה מה שחזקיהו ופישר רוצים לגרום? אין מספיק בעיות כלכליות היום? הרי גם בלי ההתערבות שלהם אם דנקנר יתגלה בתור מנכל גרוע הרי ערך המניות של הבנק ירד והאנשים יעזבו אותו מעצמם. כל עוד בעלי המניות (שמינו את דנקנר) ומליון מחזיקי הפקדונות מרוצים, למה "נבחרת הכוכבים" בכלל מתערבת?

ושוב עדות לקלות הבלתי ניתנת לעיכול בה בעלי השליטה בחברות הבורסאיות הישראליות נוהגים בקופת החברה כאילו שהיא היתה הקופה הפרטית שלהם. שוב עולה השאלה האם בבורסה הישראלית יש מניות שניתן להשקיע בהן בשביל הערך של החברה ולא כספקולציה על המחיר של החברה, בהתחשב בקלות שבה הדירקטוריון של החברה מסכים לכל גחמה של בעלי השליטה שכרוכה בהוצאות כספים שלא משרתת את החברה.

מסתבר שהאחים עופר אינם עשירים כפי שהעיתונים הכלכליים רוצים שנאמין ובשביל להפיק סרט תגובה לסרט שיטת השקשוקה, במקום לפתוח את הארנקים הפרטיים שלהם, הם הצליחו לגייס חצי מליון שקל מקופת החברות של קונצרן החברה לישראל תוך שימוש בטענה מופרכת לחלוטין על כך שיש לסרט (שראו אותו בערך 2 אנשים) השפעה על החברות . גם בימים כתיקונם זה לחלוטין לא תקין, אבל ב2008 כאשר המשבר הכלכלי מאלץ חברות לשמור על הכסף הזמין שלהן זה מופרך לחלוטין.

גילוי נאות – אני מחזיק באופן ישיר אגרות חוב של בז"ן שהיא חברה בקבוצת החברה לישראל.

אתמול פגשתי מעצבת גרפית שסיפרה שהפסידה 50000 שקל מתוך 130000 שהשקיעה. בהתחשב בזה שבשלב כלשהו של החיים רוב האנשים מסיימים לשלם את המשכנתא (או מרוויחים יותר ממה שהם משלמים לשכירות) הייתי מצפה שעניני ניהול הכספים הפנויים שלנו יקבלו מקום טיפה יותר בולט בתקשורת. ציפיות לחוד ומציאות לחוד, התקשורת הכללית וגם הכלכלית מקדישה הרבה יותר מקום לדברים "צבעוניים" כמו מקררים ריקים, צמיגים בוערים, יאכטות של טייקונים ותקריבים של בורקסים מישיבות ממשלה מלאות עימותים מאשר ניתוח איך כל זה אמור להשפיע על ניהול הכסף שלנו.

כאילו בשביל להדגים עד כמה כל העיסוק הכלכלי הוא בעיקר בכדי לצאת ידי חובה כי מקובל שזה נושא שמסקרים אותו, בערוץ 10 החליטו להעלות את ה"תוכנית הכלכלית" בשעה הכי מתאימה לתוכנית עם תכנים שצריך להתיחס אליהם ברצינות – חצות, מיד לאחר תוכנית הצחוקים של שליין שברור שהקהל שלה הוא קהל יעד לתוכנית כלכלית….

השקעתי מספר דקות בצפיה בתוכנית באתר נענע וכמה לא מפתיע שגם תוכנית כלכלית נפתחת במספר דקות של חדשות היום (כי אין מספיק עיסוק בהן בערוץ עשר) עם האייטמים המאוד חשובים כלכלית על זוויות הבקעת השערים ממשחקי הכדורגל שמשודרים בערוץ 10. אחר כך עוברים לשיחה עם כל מיני ראשים מדברים בעלי תוארים כאלו ואחרים שכלל לא נזקקתי לעבור למחשב עם רמקול בשביל להבין שכל מה שהם אומרים זה בלה בלה הבורסה ירדה, בלה בלה הנאסדק עלה, בלה בלה נתניהו עשה. תוכן טיפה יותר מעמיק (או סתם באותה רמה) ממה שניתן למצוא בעמודים הראשיים באתרים של דה-מרקר גלובס וכלכליסט? לא בבית ספרנו. ואם מידע יותר טוב נגיש באינטרנט והתוכנית לא מציגה שום תוכן ויזואלי מענין, מי בכלל ירצה לראות אותה?

טוב, האמת שלא הייתי צריך לראות את התוכנית בשביל להבין שחבל על הזמן שלי מספיק היה לקרוא ב"בלוג" של המגיש שרון גל על התכנים שלה. היום, כמעט שבוע אחרי שלב לבייב הכריז שאפריקה ישראל תקנה אגרות חוב שלה ב70 מליון שקל התוכנית מתפנה לעסוק בסיכוי שאפריקה ישראל תחזיר את החוב לבעלי אגרות החוב, כי היום רשמית לבייב נפרד מקניון רמת אביב (למרות שהיה ידוע כבר כמעט חודש שיש מגעים רציניים בין הצדדים)  וזו הזדמנות לעסוק בענין הרגשי שיש ללבייב בקניון. אייטמים חשובים נוספים הם השפעת המשבר על העולם הערבי (נכון שאתם משקיעים בבורסה של כווית?) ודני רופ עם סקירה חשובה מאין כמוה על איך חוסכים כסף בשיחות פלאפון מחו"ל (הטיפ של מרק – לא מדברים מפלאפון). וכמובן לא לשכוח שהתוכנית מוכוונת WEB 2.0 ואתם מוזמנים לקבוע מה המדד שלפיו ניתן יהיה לדעת מתי מתחילים לצאת מהמשבר (זה הרי ידוע שלכם יש ידע כלכלי יותר גדול מכל הראשים המדברים שבתוכנית). אופס וכמעט שכחתי – יש גם פרסים.

ואם אני כבר במוד של קיטורים, מה בדיוק הקטע של דה-מרקר והעורכים בני החמש שמועסקים שם? אולי כדי שימצאו שם אנשים שיודעים לתת כותרות שיתאימו לרצינות של התוכן? כלומר אם אפריקה ישראל נבחרת על ידי דיירים לביצוע תוכנית פינוי בינוי, למה לכל הרוחות הכותרת במתרכזת בזה שבעולם האסוציאצות המאוד מוגבל של העורך השימוש היחידי שעושים בSMS הוא להצבעה לתוכניות ריאליטי?