ynet מדווח שמאות אתרים ישראלים נפרצו והושחתו (וגם גלובס) על ידי קראקרים מרוקאים. אם היה מדובר באתר של מערכת "מרק בשבילי החיים" ודומיו אז לא היה טעם לכתוב על זה דבר, אבל מדובר באתרים של מוסדות מסחרים והם בטח נבוכים מכך.

אבל בעצם זה הרבה יותר גרוע מסתם מבוכה. אם ניתן להשחית אתר, סביר להניח שניתן לשתול עליו "וירוסים" למיניהם שיכולים לשמור פרטים מזהים כמו מספר כרטיס אשראי ולשלוח אותם לאנשים ששתלו את הוירוס. ואם אין שכבת הגנה בין השרת לבין הרשת הפנימית של החברה אז יתכן שהוירוסים יחדרו לרשת הפנימית וידליפו את מספר כרטיס האשראי שלכם מבסיס הנתונים של החברה (למרות שמסרתם אותו בטלפון).

המלצה אישית שלי, לבדוק אם אתרים שאתם משתמשים בהם נפלו במתקפה הזו, ואם כן לשקול היטב לפני שאתם נותנים מידע אישי רגיש לאותן חברות בין אם דרך האתר ובין אם לא.

לפני בערך חודש התרחשה סערה קטנה בביצת הטכנולוגיה האינטרנטית בקשר למי רשאי להשתמש בשם WEB 2.0. מי שמשום מה ציפה שהסיקור בבלוגוספירה הישראלית יהי טיפה יותר רציני מאשר בעיתונות הכתובה וילווה את הענין עד סופו התאכזב. אפילו חרמון לא כתב על זה כלום.

בסופו של דבר אוריילי חזר מהחופשה שלו וגילה בתדהמה את הבאלגן שהתרחש בהעדרו. כמובן שמיד הוא ישב וכתב תגובה שאומרת שהוא לא היה נגיש בזמן החופשה כי לא היתה קליטה והסוללה של הפלאפון נגמרה וכריש בלע את הבת שלו, ובכלל זה לא יפה שמנכל החברה שאותה איים לתבוע פרסם ללא רשות את התכתובת הפרטית שהוא ניהל עם אוריילי ועוד דברים בסגנון מתנצל ותוקפני לסרוגין. כמובן שכל הענין היה אי הבנה אחת גדולה והוא יאשר את השימוש ב סימן הרשום של WEB 2.0 לכמעט כל מי שירצה.

בשבילי משפט המפתח מכל התגובה הזו הוא "We just want to keep other conference companies from putting on events that trade on the name and concept that we created". אז תזכרו ילדים, כשואלים אותכם מה זה WEB 2.0? התשובה הנכונה היא – המצאה של אנשי שיווק.

מצאתי צורה מענינת להדגים עד כמה קשה לבנות מנוע חיפוש שמביא תוצאות רלבנטיות. מנועי החיפוש המודרניים (גוגל, יאהו, MSN) עובדים על בסיס הנחה של סוג של דמוקרטיה ברשת. לפי ההנחה הזו אתר הוא יותר חשוב אם מקשרים אליו יותר אתרים אחרים. מנקודת מוצא זו הם משתמשים בכל מיני מערכות שנועדו לתת משקל נוסף לקישורים שיוצאים מתוך אתרים הידועים באמינותם (CNN, YNET וכו') ולסלק אתרים חסרי תוכן אך מרובי קישורים יוצאים המשמשים בדרך כלל את החברות המתעסקות ב"אופטימיזציה של תוצאות חיפוש" עבור לקוחות המעונינים להוביא במקום יותר גבוה בדף התוצאות. בנוסף נותנים מנועי החיפוש (לפחות גוגל) חשיבות גדולה לטקסט המופיעה בקישור עצמו, דבר שהוביל למשחק רשת מבדר לעיתים הידוע בשם google bombing.

האתרים האישיים מוסיפים המון רעש לתמונה הזו ונראה שלחברות החיפוש אין ממש תשובה טובה, לפחות בכל המדובר בחיפושים ברשת העברית. הסיבה היא שהכותבים נוהגים להשאיר קישורים אל האתר שלהם כאשר הם משאיר תגובות באתר אחר ובכך הם מעלים את ה"ערך" של האתר שלהם, וכאשר מדובר בכותבים שיש להם נטיה להרבות במילים, הסיכוי לכך שאוסף מילים אקראי יופיע באתר שלהם גדל.

עכשיו, אחרי שהסברתי את תוצאות המשחק בואו נשחק:

1. פיתחו את גוגל

2. בתיבת החיפוש הקלידו "ארכיון חברת החשמל" בלי המרחאות

3. אם אתם רוצים לצחוק חזק, הקישו על כפתור ה"I'm feeling lucky", אבל אם אתם מפחדים להעיר את השכנים הקישו ENTER.

ועוד לפני שאנשים יעירו לי, כן אני יודע שזו מניפולציה זולה ולחלוטין לא חדשנית.