אי אז לפני מליון שנות אינטרנט, העלתי את הסברה שמה שעומד מאחורי הרצון של נטויז'ון (חברת האם של נענע) לרכוש את ישראבלוג הוא הרצון לקבל לידיה את רשימת כתובות הדואל הענקית שנמצאת במאגר הנתונים של ישרא בשביל לשלוח אליה ספאם שיפנה אותם למבצעים של נטויזיון והחנויות של נענע. למיטב ידיעתי התרחיש הפסימי הזה לא התממש.
אבל מסתבר שאני מבין את הצורה בה הספאמר חושב כי חברת WEB3 ממשת את החזון שלי.
לפי אתר החברה היא מקושרת עם אתרים כמו הומלס, cartel, nerd ומטהקפה ומציעה לחברות לבסס קמפיינים שיווקיים על בסיס מאגרי כתובות הדואל ומידע מפולח מהאתרים האלו. אולי כדי לכם לחשוב פעמיים לפני שאתם משאירים כתובת דואל באתרים האלו.
אחרי הספאם מבזק, עלה לי הדם לראש ומאחר שמשרד רשם מאגרי המידע בתל אביב נמצא בערך 15 דקות נסיעה בפקק מהבית שלי, החלטתי לנסות להוציא תשובה מאנשי המשרד.
התשובה ממש לא מצאה חן בעיני והיא משהו בסגנון הבא:
נושא הספאם הוא באחריות משרד התקשורת. נושא הדיוור הישיר נופל תחת אחריותו של משרד הרשם רק אם מדובר בדיוור שהתבצע מתוך מאגר נתונים רשום. מאגרי נתונים שאינם רשומים לא ברור שהם נופלים תחת חוק מאגרי המידע. מאחר שהספאמר ששלח אלי את הספאם לא ציין שהפרטים שלי נמצאים במאגר מידע אז חוק מאגרי המידע לא חל עליו. בהשאלה לפי הגישה הזו, אם היה מאגר מידע על אקדחים, והתבצע פשע שבו נעשה שימוש באקדח מוברח מחו"ל, לא היה ניתן להאשים את הפושע בשימוש באקדח מאחר שאם האקדח לא רשום, הוא כנראה לא אקדח.
השאלה שצריכה אולי להישאל, מה הטעם בכלל בחוק מאגרי המידע (שהשם הרשמי שלו הוא חוק הגנת הפרטיות), אם מי שמחליט לעבור על החוק לא בהכרח כפוף לו.
מצב הספאם עד כדי כך עגום שאפילו חברות גדולות כמו בזק לא מתבישות לשלוח ספאם. פשוט אין מילים.
מצב רשויות החוק הקשורות לנושא עוד יותר עגום. בפעם הקודמת שלחתי בדואל שאלה לרשם מאגרי המידע עם הספאם מצורף ועד היום לא קיבלתי תשובה. היום התקשרתי והפקידה שענתה לי לא הבינה על מה אני מדבר והבטיחה שיחזרו אלי…. בטח.
עדכון:
שלחתי בקשה לאתר הומלס שיסבירו לי איך כתובת ששימשה אך ורק להרשמה באתר הגיע לידי ספאמרים. אני לא ממש מצפה לתשובה.
דיברתי עם שירות הלקוחות של בזק (נורא מצחיק הקטע שבכל מקום הם מפרסמים אותו כ199. נסו להשיג את המוקד מטלפון שאינו בזק :)) והם הבטיחו לי תשובה. נחיה ונראה.