קטגוריה: חוק

לחברי כנסת יש פטור גורף מלדעת עובדות

ח"כ יוחנן פלסנר מקדימה מתלונן על חוק תלושי השכר של שלי יחימוביץ וטוען כנגד ההשפעה השלילית שתהיה לו על השכר בהייטק ומקצועות דומים

במקום לקבל את שלל הזכויות המגיעות לעובד על בסיס הסכום המלא, הוא מקבל אותן על בסיס סכום קטן בהרבה – שכר היסוד שאינו מגלם בתוכו את השעות הנוספות. לדוגמה, עובד בית השקעות שהרוויח שכר גלובלי של 10,000 שקל בחודש, "זוכה" להרעת תנאים משמעותית. כעת, שכרו מפוצל ל-7,000 שקל על עבודתו השוטפת, ועוד 3,000 שקל על שעות נוספות. כעת ההפרשה עבור הפנסיה שלו היא לפי 7,000 שקל במקום 10,000 שקל.

אולי דברים השתנו מאז שהייתי שכיר, אבל מעולם לא גולם כל הסכום של משכורת גלובלית לתנאים סוציאלים. בדרך כלל הגילום היה בסביבות ה70%-75%. כלומר למעשה מבחינת שכר לא השתנה כלום (למה מניחים שאנשי הנהלת החשנות הם טפשים ולא מסוגלים לחשב את השכר החדש כך שהעלות למעסיק תהיה זהה לשכר הישן? הזלזול הזה לא מוגזם מעט?)

לא, הבעיה של חוק תלושי השכר היא שהוא אוכף מנגנון בילוש אחרי העובדים גם במקומות שעד היום נתנו לעובדים חופש להתנהל לפי מיטב הבנתם. המרויחים היחידים ממנו הן החברות שמיצרות ציוד של שעוני נוכחות שכל סטארטאפ של 4 אנשים יצטרך לקנות אבל אולי בהתחשב במיתון זה לא דבר כל כך רע.

ודרך אגב, אני לא קונה את הרעיון שאנשים אינטלגנטים בעלי תואר ראשון שמרויחים לא רע צריכים חקיקה בשביל להחליט למצוא מקום עבודה שיתאים לכמות הזמן שהם רוצים לבלות עם המשפחה .

ואולי כדאי להגיד את זה גם במפורש – החוק הזה כמו רוב החוקים של יחימוביץ' הוא רעש וצילצולים ומעט מאוד תוכן. אם לא יוקם מנגנון פיקוח שיפקח על כך שמקום העבודה מפקח על השעות ולא מוציא סתם דוחות שעות פיקטיוים בהסכמת העובד אז הוא לא שווה כלום.

ועדכון אחרון … למרות שהוא משווק כטוב לעובד, מה שהחוק הזה משיג בפועל הוא הורדת שכר בחסות המדינה (בניגוד לחוקים קיימים) שאולי לא תשפיע היום אבל בעתיד הקרוב יהיה הרבה יותר קל להגיד לעובד "אל תעשה יותר שעות נוספות" מאשר להגיע איתו להסכם על קיצוץ שכרו כמו שהחוק מחייב כיום.

הגיע הזמן לחוק יסוד שימור החקיקה

חוק יסוד שימור החקיקה הוא חוק מאוד חשוב שמיטב המשפטנים של מערכת "בשבילי החיים" עובדים עליו יומם וליל. הרעיון הבסיסי של החוק הוא שכמו שבפיזיקה קיים שימור אנרגיה וחומר, גם לגבי חקיקה ישנה כמות מוגבלת וקבועה של משאבים שניתן להקצות לטובת מציאת מפירי חוק, העמדתם לדין והענשתם. מאחר שהניסיון מראה שבאופן כללי כמות מבצעי העברות נשארת קבועה עם הזמן, המסקנה המיידית היא שכמות החוקים הניתנים לאכיפה גם היא קבועה.

חוק יסוד שימור החקיקה ידאג לכך שהמחוקקים לא יוכלו להתעלם מהמצב המתואר בפיסקה הקודמת והוא יקבע שבשביל לחוקק סעיף חדש יש צורך לבטל סעיף קיים. מאחר שמערכת החוקים תהיה מוגדרת היטב ומותאמת ליכולות האכיפה של המשטרה ובתי המשפט, ישלל בזאת הכח בפועל של המשטרה להחליט אילו מהחוקים נאכפים ואילו אינם נאכפים, דבר שודאי יעלה את חשיבותו של כל חוק.

מעלה נוספת של חוק יסוד שימור החקיקה הוא שהוא יביא לבחינתם מחדש וביטולם של חוקים ישנים שאיבדו את הרלבנטיות שלהם. לדוגמא, אם חבר כנסת מילר יצליח לשכנע את רוב חברי הכנסת שאין דבר יותר חשוב היום במדינת ישראל מלמנוע אנשים להיות עצובים באופן פומבי ביום העצמאות, הוא יצטרך גם למצוא חוק פחות חשוב שניתן יהיה לבטל כמו למשל חוק השבות, או איסור עבודה בשבת, או החוק שמתוקפו משלמים את מס האגרה, חוק ירושליים, חוק הגולן, ויש עוד רשימה ארוכה של חוקים שכבר שנים אף אחד לא דן בהגיון של עצם קיומם ויש סיכוי שהם באמת מיותרים.