בראש הביטויים שמעצבן אותי לשמוע אותם כאדם שמדי פעם נהנה לדקדק בעברית שלו, עומד כרגע הביטוי "גניבת זהות" (דוגמא). לא צריך להיות אפילו בעל מנת משכל ממוצאת בשביל להבין שאף אחד לא יכול לגנוב ממני את עצמי ולכן כל המושג מופרך. כמובן שזה בסך הכל תרגום חסר כל הגיון של המושג האנגלי identity theft שמבטא השגת פרטים מזהים של אדם, או בצורה אחרת – גנבה של הפרטים המזהים, לא של הזהות. אין לי מושג האם המינוח האינגליזי הקלוקל נובע מחוסר שליטה באנגלית של הכתבים הטכנולוגיים שבטח המציאו אותו, או מחוסר במונח מתאים בשפה, אבל בעברית יש מילה קצרה ופשוטה לתאר את המטרה של ה"גנבת הזהות" – התחזות. לכן לא "בן ברננקי נפל קורבן לגניבת זהות" אלא " אדם הצליח להתחזות לבן ברננקי" לדעתי זה אפילו נשמע יותר טוב.
אבל אם כבר אנחנו בנושא, הביטוי שנמצא במקום הראשון וכנראה לא יודח ממנו עד קץ העולם הוא וירטואלי. וירטואלי מתורגם בדרך כלל כ"מדומה" למרות התרגום הנכון הינו "ממשי למעשה". כלומר "virtual reality" אינו "מציאות מדומה" אלא "מציאות למעשה". מכשירים של מציאות וירטואלית לא גורמים לך לדמיין דברים אלא לחוות דברים שלא קיימים פיזית בסביבה שלך.
אם אתה מזין את מספר הטלפון שלך באחד הדפים של האתר של סלקום, כך מספר אמיתי זיו, הוא יציג את הדגם של המכשיר שלך*. אפשר להתווכח האם רמת החדירה לפרטיות (שמין הסתם ניתן להשיגה גם דרך המוקד הטלפוני של החברה) מצדיקה את היכולת לקבל שירות טוב ברשת. אמיתי זיו, לא מסתפק בחדירה השולית לפרטיות, אלא קובע שחברות מתחרות יוכלו "לחלוב" מידע על מנויי סלקום בסקריפט בעל 4 שורות. מי שבמקום לקשקש כמו עיתונאי יקדיש דקה לחישוב הזמן שיקח לשאיבת המידע יגלה שבהנחה שניתן לקבל מידע על עשרה מנויים בשניה ניתן לקבל מידע על 860000 מנויים ביום ולכן יקח 11 ימים לקבל את המידע על כל מנויי סלקום, ואם סלקום תגביל את היכולת ללא יותר משאילתה אחת בכל 10 שניות ידרשו יותר משלוש שנים בלי שסלקום תפגע באופן מעשי בשרות ללקוח, וכל זה בהנחה שבסלקום יושבים אנשי IT טפשים שלא מרגישים שזה קורה.
*אצלי כמובן זה יציג דגם אחר מאחר שלא קניתי את הפלאפון בחנות של סלקום אבל אין לי סטטיסטיקה לגבי אחוז האוכלוסיה במצב הזה.
ההסבר היחידי שאני יכול להעלות בדעתי למהומה שנגרמה בעקבות גניבת כרטיס האשראי של הרמטכל הוא שרק אני עבדתי במקומות עבודה בהם גנבים הצליחו להכנס בעמתלות שונות ולגנוב ארנקים שהיו מונחים בגלוי על השולחן. זהו, החלטתי שאם אני אחזור להיות שכיר אני בשום פנים ואופן לא אעבוד במקום עבודה בו לא ניתן לסמוך על עובדים או שהם חסרי אבטחה כמו כל המקומות בהייטק שעבדתי בהם עד עכשיו!, בפעם הבאה אני אעבוד רק עם אנשים שורשיים במאפייה או מפעל מלט, כי אנשים כאלו יש להם כבוד והם לעולם לא יגנבו מהחברים שלהם לעבודה!.
