דיברתי עם מספר כותבים ברשימות על העברה ל"אתר שלי". אחד מהם אמר לי שהוא התיעץ עם כל מיני אנשים והם אמרו לו – "מה להתארח אצל הימני הזה?", שזו היתה תגובה מאוד צפויה, אבל במחשבה נוספת טיפונת עלובה. האם אותם אנשים יודעים לאיזו מפלגה מט מולווג הצביע, או למי תרמו דריםהוסט? איך אנשים שנעשתה עליהם סלקציה שבעקיפין בודקת גם אינטלגנציה, מצליחים להיות כל כך לא מתוחכמים?

לא, אל תדאגו, אין סיכוי שזה יקרה. האם אתם מסוגלים לתאר לעצמכם ישראלי שמודה שהוא אמר בעבר דבר שטות? זה לא יקרה אפילו כשהגיהנום יקפא. ועדיין, זה די מעצבן שיושבת לה חבורת קיביצרים שלא אחראית לשום דבר נותנת עצות ומותחת ביקורת וכאשר המציאות מוכיחה שהם טעו הם פשוט ממשיכים הלאה כאילו מעולם לא אמרו את מה שאמרו.

איפה היו לנו דוגמאות כאלו?

• אחרי החיסול של רנטיסי כולםםםםםם (לפחות בשמאל הישראלי) הבטיחו פיגועי נקמה כמותם לא ידענו. אני עדיין יושב במקלט ומחכה.
• כשבנו את קניון גבעתיים במשך ימים שלמים פורסמו בYNET, הטמטומון של המדינה, מאמרים שביכו את הגורל הצפוי לתושבי השכונה בגלל העומס שייצרו האנשים והרכבים שיגיעו אליו. שנים אחרי שהוא נפתח למיטב ידיעתי לא פורסמה אף תלונה שקשורה למפגעים תחבורתיים שיצר הקניון ובאופן אישי, אמנם לא הייתי בו מספר פעמים מספיק מייצג סטאטיסטית אבל אף פעם לא נתקלתי במצב בו היה ממש קשה למצוא חניה.
• זוכרים איך כשססלו את כביש 6 כולם טענו שזה פיל לבן ואף אחד לא ישתמש בו? אני לא יודע עד כמה הוא עומד בציפיות המוקדמות אבל קל לראות שבטח שלא מדובר בפיל לבן.
• ועל כל חזאי הדולר/בורסה עולה או יורדת שמקשקשים בעיתונים חבל בכלל לדבר.

לפני חצי שעה, כנראה ששמתי כפית מהחומר הלבן הלא נכון בתוך התה שלי ולכן נורא עיצבנה אותי הטענה שכביש 431 שנפתח לפני שבועיים הוא כביש מיותר ויסתם תוך שנים ספורות, שטען לא איזה בלוגר מושתן אלא אדריכל דרור גרשון, אדם שלפי התואר שלו אמור ממש להתמצא בענינים כאלו. אבל לא צריך להיות עם תואר אקדמי בשביל להבין שזה דבר שטות, מספיק לדעת שכרגע כביש 431 מוביל משום מקום לשום מקום ולכן גם אם תתחיל עכשיו תנופת בניה לאורך הכביש יעברו שנים רבות עד שיסתם, אבל במקום לכתוב תגובה מתלהמת כרגיל החלטתי לשים את הכסף שלי איפה שהפה שלי נמצא והצעתי למר גרשון התערבות על 1000 שקל ש431 לא יסתם תוך 5 שנים. האם לדעתכם מר גרשון יסכים להתערבות? אם הוא סומך על הידע המקצועי שלו שגרם לו לכתוב את הדברים הנחרצים שכתב, אז התשובה פשוטה.

נדב כתב על סמנכלי הכספים המסכנים שלא רואים את הילדים שלהם, ושצריך למצוא מנגנונים שדרכם המדינה תגביל את שעות העבודה ולא רק תדאג שיהיה פיצוי כספי. כמובן שיש לי הרבה דברים להגיד לגופו של ענין אבל נראה לי יותר מענין לעסוק בזכות לקבל זכויות ובעובדה שלכאורה איש לא חושב צעד אחד קדימה על משמעות הזכויות האלו.

לצורך הענין נניח שנדב מציע לצמצם ב10% את מספר השעות הממוצע שעובדים במדינה. עבור יותר מ40% מהאוכלוסיה זה לא ישנה דבר כי הם ממילא לא עובדים. עבור ה60% האחרים הייתם עשוים להניח שההשפעה ההגיונית היא ירידה של 10% בשכר, אבל בעיה – שיח הזכויות לא יאפשר לנו לצמצם 10% מהזכויות האחרות בהתאמה ולכן עדיין המדינה תאלץ לגבות את אותם מיסים ולכן יהיה צורך לשמור על אותה רמת מיסים בשקלים, כלומר להוריד את מדרגות המס כך שבפועל ההכנסה נטו של אותם 60% לא תרד ב10% אלא ביותר.

האם כאשר יוצג החוק הזה בכנסת האם מישהו יטרח להסביר למעמד הביניים שהירידה ברמת החיים שלו כתוצאה מהחוק הזה תהיה יותר מ10%? (לדוגמא, אם השכר הממוצע הוא 10000 שקל ומשלמים עליו 30% מס – 3000 שקל, אז כרגע נשאר לנו 7000 שקל ולאחר החוק ישאר 6000 – ירידה של 14%)

כמובן ששיח הזכויות הוא רק מרכיב קטן בשיח הססמאות שסובל מאותה הבעיתיות. פרס מיוחד יוענק לגברת יחימוביץ שמתנגדת כרגע שאחת מהחברות הציבוריות שבשליטת דנקנר תקנה את השליטה על אחת החברות הפרטיות שבבעלותו בטענה שהוא משתמש בכספי הציבור לקידום ההון האישי שלו. העובדה שהחברה שבה מדובר נמצאת בהפסדים ועשויה להסגר אם לא יוזרם לתוכה כסף, כרגע לא מענינת את יחימוביץ, אבל כולנו יכולים לתאר לעצמנו מראש את זעקות השבר שלה ואת התלונות והטרוניות שהיא תשמיע אם החברה תסגר והעובדים יפוטרו.