הנושא שמטריד את האירופאים הוא לא דמי הקישוריות שבין הספקים השונים, אלא המחיר לדקת שיחה כאשר בעל הפלאפון נמצא במדינה אחרת באירופה. המחיר לדקת שיחה עשוי להגיע ל2.5 יורו לדקה. יש הערכה ש150 מליון אנשים (שליש מאוכלוסית האיחוד) מבצעים שיחות סלולריות מחוץ לתחומי המדינה שלהם.
אירגוני צרכנות זעמו על מה שנראה כגזל של חברות הסלולר והאיחוד האירופאי, שמוביל היום בישום מדיניות שוק חופשי בעולם, החליט לנקוט עמדה מנוגדת לכל עקרונות השוק החופשי ולכפות על ספקיות הסלולר מחיר מירבי של 40 אגורות לדקה.
התוצאה הצפויה העתידית היא כמובן שספקיות הסלולר יעמדו בדרישות החוק ובשביל לפצות את עצמן, כמו שקרא בארץ, יעלו את מחירי השיחות בתוך המדינות. אני חוזה שבעוד שנתיים ודאי יתפרסמו בבלוגוספירה והעיתונות האירופאית מאמרים זועמים על כך שהעלות הכוללת של החזקת פלאפון לא ירדה.
מחר מתקימת העצרת של אמנסטי ישראל למען פליטי דרפור. כהורס מסיבות מקצועי אני לא יכול שלא לתהות על נכונות הטענות ש300 הפליטים הסודנים בארץ נמלטו מדרפור, הרי דרפור נמצאת במערב סודאן, שהיא מדינה גדולה, ובשביל להגיע ממנה לישראל צריך לחצות את רוב סודן לרוחב (וגם את מצרים כמובן). אם הייתי נמלט מדרפור הייתי נמלט לצ'ד או לוב שגובלות עם סודאן במערב.
אני מבין שבגלל שלישראל אין יחסים מכל סוג שהוא עם סודאן אין אפשרות לשום צורה של מחאמה פומבית כנגד הטבח בדרפור, ואנשים מחפשים כל סיבה שהיא להעלות את הענין למודעות הציבור. עדיין נראה לי לא נכון לערבב בין ענין המהגרים הלא חוקיים, בעיה שממנה סובלים באירופה וגם שם מתדינים על הדרך הנכונה לטפל בהם ואיך להפריד בין הפליטים ובין מחפשי עבודה, לבין רצח העם בדרפור. בסופו של דבר הרי יבוא שר רחום לב ויציע לשכן את אותם "פליטים" במרכז קליטה ובזאת תרגיש ממשלת ישראל שהיא עשתה מעל ומעבר בשביל לטפל ברצח העם ושום פעולה נוספת לא נדרשת ממנה.