אז סוף סוף שלי יחימוביץ' הצטרפה לשורותיהם של דב חנין, וביבי נתניהו, וחנכה אתר המכונה בלוג (בשבילי אתר ללא נימה אישית הוא לא בלוג, למרות מה שההגדרות הרשמיות אומרות). על האתר הזה ניתן לשאול שאלות לחלוטין לא מענינות כמו למה הוא משתמש בגירסה ענתיקה של וורדפרס או למה העיצוב כל כך משעמם, או למה אין באתר פונקצית חיפוש, אבל השאלה המענינת אותי יותר מכל היא האם כל העיתונים מהם יחימוביץ' מעתיקה מאמרים לאתר נתנו לה אישור לכך, ואם לא, האם  גם עברות על זכויות יוצרים נכללות בחסינות חברי הכנסת (במונדיאל הבא כל תל אביב רואה את המשחקים בדשא של יחימוביץ' :)).

זו תזכורת לכך שבבלוגרים.נט מתנהלת תחרות פופולאריות לבלוגים עצמאיים. אז נכון שאני לא ממש מסכים עם עצם המושג "בלוג עצמאי" כי בשבילי כל בלוג שנכתב כתוצאה מפסיכוזה אישית של הכותבת ולא בגלל הוראה מלמעלה, או בכדי לקדם מוצר, הוא בלוג עצמאי, ואני לא ממש אוהב תחרויות פופולאריות, אבל התחרות הזו היא הזדמנות להכיר עוד איי בלוגים בבלוגוספירה הישראלית.

יש אנשים שחושבים שהטור הבא של רענן שקד, הוא חלק מרדיפת הבלוגרים שלו הנובעת מקנאת פין בוולווט.

אני לא בטוח בכך. אנשים שמטילים איזשהו סטריאוטיפ על אנשים אחרים שהם כלל לא קוראים ולא מכירים, לפי הכללות גורפות נראים לי הרבה יותר שקולים ורציונליים מאנשים שחושבים שסוציאליזם עוזר לעניים ;).

אבל מה שמשך את תשומת ליבי במיוחד בטור הזה הוא הירידה שמביא שקד על עיתון האינטרנט של ידיעות, הרי זה ברור שכאשר הוא כותב על "הסקס המוזר הכי טוב שהיה לי בחיים" הוא בעצם מתכוון לסקס הכי מפתיע שהיה לי בחיים. איזה תחכום מדהים, איך הוא מביא אותה בבעיטה מסובבת הישר לתוך השער של YNET בלי שמישהו יוכל לעצור אותו ביום ראשון בפרוזדור ולצעוק עליו.

סרק הלמו.